ערב טוב

[גלבועא]

ברור לגמרי

אני לא מוטרד מעתיד יחסיי עם ילדיי. מה שלא חרשתי וזרעתי בשנים שגידלתי אותם אני לא מצפה לקצור בשנים הבאות, כשיהיו בוגרים וברשות עצמם. [זו הסיבה שזוגתי ואני חוסכים לעת זקנה].

 

[בלונדילית]

העדר ציפיות טוטאלי?

האם הוא אפשרי? אם כן תן טיפ. נראה לי אידאלי רק שאני לא יודעת איך עושים את זה

ואני לא מתכוונת לתחום הכלכלי. גם אני אישית לא מוטרדת מעתיד יחסי עם ילדי, נתתי ככל יכולתי מסירות , יחס, אהבה, חום וכל מה שיכולתי, היחסים איתם טובים . ולמרות שתמיד אמרתי שאני נותנת ממקום נקי של רצון לתת, אני לא בטוחה שאני נקיה מציפיות למשפחתיות חמה גם כשאזדקן. (אבל זה רק בנינו אתם הקהל האנונימי האוהד שמאפשר להגיד לו הכל)

 

[גלבועא]

בטח יש לי צפיות

רק שהן קשורות למה שעשיתי כשגידלנו אותם. בטח יש בי ציפיות לקשר עמוק וחם, בטח יש בי ציפיות, אם יהיו לי נכדים לפגוש אותם, לאהוב אותם. אני רק אומר, שאין בי ציפיות לדברים שלא פעלתי למענם מעולם.

 

[בלונדילית]

מסר חכם.צריך לדעת למה ניתן לצפות../images/Emo41.gif

 

[גלבועא]

הלוואי הלוואי ויכולתי

אבל לאחיי אין הרבה מה לחדש לי. הם שבויים באותה לולאה תודעתית כמוני, כך שבעצם בכל שיחה, אם מתקיימת, אנחנו ממחזרים את אותן גישות ורעיונות.

 

[m i t a l y]

אני מתייעצת אך ורק עם בעלי

אתמול למשל, לאחר שיחה מאוד קשה עם אמי (שאפרט עליה בהזדמנות...), התקשרתי לבעלי עם דמעות בעיניים ודיברנו על מה שקרה. הוא מיד ותמיד יודע לפרגן, לעודד, לתמוך (וכשהוא נמצא לידי) לחבק וללטף.

 

[גלבועא]

בת זוגי היא כמובן כתובת

דא עקא שיש לה הקשיים שלה עם אמהּ. נדמה לי שכבר כתבתי כאן שזוגתי ואני החלפנו את "הורינו" - היא מקבלת את אבי ואני את אמה.

 

[m i t a l y]

וזה נפלא בפני עצמו, אבל...

האם זו לא איזשהי דרך לפתור בעיות ומחלוקות בינך לבין אביך?

 

[גלבועא]

בוודאי שכן

זה בסגנון "ללכת עם ולהרגיש בלי.."

 

[קורות חיי]

לא מתייעצת לגבי הורי, למרות

שלאור הברוגז ביני לבין אמא שלי, אני מקבלת הרבה עיצות, הערות, הארות ושאר חוכמות חיים של אנשים- בלי שביקשתי.

 

[גלבועא]

כי הם יודעים על כך

אני מאידך, חוץ מכאן אף אחד לא יודע שאינני מדבר עם אבי כבר קרוב לשלושה שבועות, שגם הוא ניתק מגע ממני. כך אני חוסך לעצמי את העייצעס גיבער'ס לסוגיהם ומיניהן.

 

[קורות חיי]

טוב, אני כבר ארבע שנים, אי אפשר

לשמור את זה בסוד תקופה כזו ארוכה....

 

[alona 9]

ארבע שנים

שגם אנחנו לא דיברנו אבי ואני,ה"שולם" נערך ערב נישואי, (בת 20) אני,נערה מתבגרת ומורדת והוא,את כעסיו מביע ב"ברוגז".. הסיבות היו ממש שטותיות,הצפיות שלו היו גבוהות,בזמנו זה התאים לי ..הוא לא נידנד לי ולא הציק,אחי היה התגשמות חלומותיו,ילד טוב ירושלים,תלמיד חרוץ,חכם ונבון.הצלם בחתונתי הפשיר את הקרח כשצעק "רוצה לצלם את הכלה מנשקת את אביה",,,הוא לא ידע.הוא צילם, אנשים עמדו מסביב והביטו,בני המשפחה הקרובים ביותר אשר ידעו התרגשו ואפילו דמעו (ראיתי להם) מה שרציתי לספר הוא שהקשר בינינו נעשה עמוק,הוא היה החבר הכי טוב שלי, מידי פעם שאלתי אותו בצחוק, "איך התפספסו להן 4 שנים?" עד היום אמי טוענת שהעדפתי את אבי עליה,אני חושבת שהיא בכלל שכחה משנות השתיקה בינינו.