ערב טוב

ערב טוב

הידעתם ש-שעות הערב הם מהשקיעה עד חצות , ואז מתחיל הלילה ,
בהגדרה המבנית קודם אתה מגדיר את פעולת ה-א שהופכת ל-ע ,
ומשם כשם ע"ב היורד כמו בר ,ואז התוצאה היא ערב ,
שזה אומר שכל התכנים שעוד לא באו להתממשות מתחדשים ונפרסים ,
כמציאות שאנו מייצרים , ואז ייחדו את תפילת ערבית כדי להאיר בזה תוכן פנימי במתחדש הנפרס .
לילה לעומת זאת הוא מצב שבו הכל כבר פרוס בין השתלשלות להשתלשלות ואז מתחיל העניין של כניסת האש
או האשמורות , ואז מעמדי המאורי אש בהתהוות ויצירה בנפרס המשתלשל היציב , זמן שבדרך כלל אנו יושנים .
אולם בדיוק במעבר בין ערב ל-לילה יש כאלה הקוראים תיקון חצות , כדי לעורר את הצו של החיים הפנימי בנפרס היציב ,
ולדייק את איכות ההבחנה מהיכן מתחיל היחס הפנימי שלנו כלפי המציאות ועצמינו ביחס פנימי החוצה במשתלשל .

בוא נראה אם יש לכם הצעות , מה לעשות אם התמורות הללו ולנצלם לתיפקוד טוב ומועיל יותר בחיים ,
כדי שחיינו יהיו עם אור אש כוח אנרגיה חיות מרץ איזונים ויבצבץ בהם שימחה ואושר .
דוד
 
אוהב ימים

מי שם לב (באמת) למעברים
בין הימים והלילות, בין הלילות והימים...
אך לו היה זה מעבר חד
כמו זה שמקבלים בלחיצת
מתג חשמל -
הכל היה אחרת. החושך היה מכסה אותנו ללא הגנה
גם אם היה מוצא אותנו באמצע מזיגת כוס התה,
באמצע קריאת העמוד
באמצע אמירת המשפט
באמצע הוצאת מילה מהפה...

יום אחרי יום היינו נזרקים לאמצע
ומרגישים באופן בלתי אמצעי מה זה אמצע בדיוק...
האמצע היה אז נכנס בנו דרך כל החושים;
מהעיניים נכנס.. מהאוזניים נכנס..
מגיע בבום..
מכאן ומשם, מהכלום...

האם היינו יודעים אז יותר מה זה אמצע;
אמצע העולם.. אמצע החיים..
דרך האמצע..?
או היינו נחתכים אז בנקודת החצי
מתפלגים עם עצמנו
הפכים וניגודים
שלא משתווים לעולם?

אם כן, יפים לנו כמו שהם
בין הערביים ועלות השחר שלנו
המפגישים בחיוך על הפנים
את הלילות עם הימים
ומי שאוהב-ימים
ישים לב למעברים.
פ. מגדים
 

snoopytush

New member
מעורר מחשבה

גורם לחשוב שהדרגתיות זה לא כל כך נורא
וטוב שדברים לא באים בבום
 
זמני מעבר מאפשרים לנו

להסתגל,
זמני אמצע מאפשרים לנו את האפור
בין השחור ללבן...
 
למעלה