ערב טוב

ערב טוב

חזרתי לעדכן

לפני זה, תזכורת קצרה:
אני גרושה פלוס 2 ילדים ונמצאת בזוגיות עם גרוש פלוס 2 ילדים.
התלבטנו בתקופה האחרונה איך אנחנו עוברים שלב אחד קדימה ומאחדים את כולנו לחבילה אחת גדולה.
דיברנו על הנושא, דיברנו על הנושא גם עם הילדים, בסך הכל זה נשמע שכולם מאוד מתלהבים מהרעיון, אני יודעת שהדרך עוד ארוכה וצפויים לנו קשיים לא מעטים.
התחלנו לחפש בתים באזור שאני גרה בו, בן זוגי גר בעיר שכנה מרחק של כעשר דקות נסיעה וזה נראה לנו הכי נכון להתחיל מחדש בבית חדש.
הבעיה החדשה שנתקלנו בה כרגע היא מהצד של האישה לשעבר (גרושתו של בן זוגי), היא מאוד מתנגדת למהלך הזה, טוענת שבן זוגי יראה פחות את הילדים שלו, אמרה כבר כמה פעמים משפטים כמו: אני לא מתכוונת להיות נהגת המונית שלכם אם תצטרכו להחזיר או להביא את הילדים אליכם (לא שביקשנו ממנה אי פעם דבר כזה). אני לא אהיה מוכנה שהילדים יהיו איתך אפילו שעה פחות ממה שהם היום, לא אהיה מוכנה שתחזיר לי אותם ערב לפני בית הספר ועוד ועוד.
מה דעתכם? לדבר איתה? לנסות להבהיר לה שהקשר עם הילדים ואבא שלהם לא הולך להשתנות? לעזוב את זה ולא להתערב?
בן זוגי ניסה לדבר איתה אבל ההתנגדות שלה היא די חזקה ולא ממש מוכנה להקשיב כרגע.
 
לא להתערב

לפעמים ההרגשה שלנו שאנחנו יכולים לישר את ההדורים, להרגיע חששות, להשפיע, מוטעית לחלוטין.
זה נשמע לי בדיוק מקרה כזה
היכולת שלך להשפיע על גרושתו של בן זוגך שואפת לאפס
ההתערבות ביחסים בינהם עלולה להיתפס כמאיימת יותר מאשר מועילה
והתנגדות שלה היא בעיקר הבעיה של בן הזוג, שצריך לקבוע את הגבול של ההתערבות שלה בחיים שלו
שלא לדבר על זה שמהתיאור שלך נשמע שמה שגרושתו מבטאת בקול, שונה מהסיבות האמיתיות שלה

היא הבהירה מה היא מצפה - שהגדלת המרחק לא תבוא לידי ביטוי בצמצום הלינה של הילדים - נראה לי סביר
ולא בנסיעות שלה - נראה לי יותר בתחום האפור אבל ניתן להגיע לסיכומים לגבי מי עושה איזה נסיעות

בן זוגך מצידו צריך להבהיר לה את עמדתו בנושאים האלה מתוך עמדה שבה ברור שהוא, והוא בלבד מחליט על מקום המגורים שלו
ושאת מעבר הדירה שלו היא יכולה לקבל כעובדה מוגמרת ורק לדון על הנושאים שניגזרים מהמעבר הזה

את מצדך צריכה להבהיר את עמדתך מול בן הזוג, מה אזור המגורים הסביר מבחינתך
והחלק הכי קשה - לעמוד בצד ולתת לו ולגרושתו לנהל את יחסיהם בעצמם
(אבל לא לדאוג, יש לך מספיק התמודדויות משל עצמך
)
בהצלחה
 
ההרגשה שלי

וזה גם בעקבות הסיפורים שהילדים מספרים, שאמא שלהם לא אוהבת את המצב בכלל, הילדים אפילו מעלים שאלות בפני אבא שלהם שהם לא אמורים לשאול.
תודה.
 
אני מתאר לעצמי

שהיא לא אומרת לעצמה משהו כמו
"הגרוש החמוד שלי מצא לעצמו אישה חדשה -מה זה מתוקה - הם כאלה מקסימים ביחד, בואי נראה איך אני עוזרת להם לממש את הזוגיות שלהם"

זו בדיוק הסיבה שאין טעם שאת תנסי לפתור את הבעיות בינהם
בעיניה את חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון
 
לא מנסה לפתור את הבעיות ביניהם

ואני גם לא רוצה להראות בעיניה חלק מהבעיה, כי אני ממש לא. אני מניחה אבל שאין מה לעשות עם רגשות.
 
חושבתני

שאין תועלת בלנסות לדבר עם הגרושה.
רמת ההשפעה שמה להבנתי כמעט ולא קיימת.

כל כמה שניתן להבין את החששות שלה (אחרי הכל כבר היו דברים מעולם), אלה החששות שלה ואולי ברמה מסוימת של ילדיה (או שלה עבור ילדיה)
כפי שלדעתי גם אמרתי בסבב הקודם שהיית כאן, היות ואתם עושים מהלך שלטעמי אינו "טובת הילדים" - זה לא באמת צריך לשנות לכם מה היא או הם חושבים באמת

לכו הלאה בדרככם ושיהיה בהצלחה
ותחזרי לעדכן גם בהמשך הדרך :)
 
מה זאת אומרת לא לטובת הילדים?

גם כשהתגרשנו זה לא היה לטובת הילדים ועשינו את זה בכל זאת.
אתה גרוש? ואם אתה גרוש, הצעד הזה היה לטובת הילדים? עשית אותו בכל מקרה?
הילדים של שנינו מאוד אוהבים לבלות אחד עם השני, הגילאים שלהם קרובים והם רואים את הצעד הזה בצורה מאוד חיובית, לאחרונה יצא לכולנו לבלות הרבה לילות ביחד ולא נרשמו בעיות מיוחדות וגם לא תלונות.
 
זאת אומרת בדיוק מה שכתבת.

לא לטובת הילדים - בדיוק כמו גירושין.

זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר ..
"טובת הילדים" כאן אינה השיקול המרכזי (אם בכלל)
לטעמי, יצירת משפחה מרוכבת בסגנון שאת מדברת עליו זה משהו שאני רואה בו תועלות להורים (ברמה מסויימת :), ובעיקר נזק לילדים.
לילדים שלך - ההתמודדות עם גבר (זר ? תחליף אב ? דמות אב ? דמות חינוכית ? דמות חינוכית למחצה ?) שחי להם בבית, אומר או לא אומר להם מה לעשות, קודם או לא קודם להם בשרשרת המזון ..
לילדים שלו - התמודדות עם אישה (חברה של אבא ? תחליף אם ? דמות אם ? דמות חינוכית ? דמות חינוכית למחצה ? וכו') שנמצאת שם לפתע או שלא לפתע תמיד כשהם באים לאבא
לילדים של שניכם - התמודדות עם הילדים האחרים, עם המקום שלהם בתוך משק הבית, חדר לא חדר, רכוש לא רכוש, אורחים לא אורחים, גישה חינוכית, גבולות, מסגרות וכדו'.
הס מלדבר על ההשפעות/השלכות על ההורים האחרים של הילדים - שזה באמת לא משהו שצריך לעניין אתכם
וכמובן ההשלכות עליכם, ועל הקשר ביניכם - בראי המורכבות הבלתי נחוצה הזו (בעיני כמובן)
וחלילה וחס - ההשלכות על כולם במקרה המעציב שהזוגיות הזו תעלה על שרטון.

וכן. אני גרוש. ואני לא חושב שהגירושין לכשעצמם היו "טובת הילדים" באיזה שהוא אופן.
והיות ואני חושב שמשפחה מרוכבת לא תהיה לתועלתם - לא הייתי שוקל לעשות להם את זה בעצמי.
אבל - זו רק דעתי :)
יש רבים שחושבים ועושים אחרת, כולל אגב אם ילדי, למשהו כמו חודש :)

איך אומרים בהשאלה ? לכל אחד יש את הרעל שלו ? אני מכבד כל אחד באמונתו ובמה שנכון לו
 
אני ממש לא מסכים

יחסים עם מבוגר נוסף, כולל יתרונותיו וחסרונותיו
עם ילדים נוספים
התמודדות עם הבעיה של מציאת המקום שלך בסיטואציה חברתית מורכבת, אבל תומכת
יצירת מגוון של סוגי יחסים
היחשפות לעוד גוונים של זוגיות
ההבנה של הילדים שהגירושין הם לא סוף פסוק ושהחיים נמשכים

כולם, בטווח הארוך, מיטיבים עם הילדים
 
תרשה לי לעשות לדברים שלך קצת פירוק לגורמים ?

יחסים עם מבוגר נוסף, כולל יתרונותיו וחסרונותיו -
כשאותו מבוגר מוכנס לחיי הילדים באופן מלאכותי (זו הרי לא בחירה שלהם, והוא בתכלס לא שלהם אלא של אמא שלהם) בדינמיקה שבכל דרך שתבנה אותה היא בעייתית - בין אם המבוגר האמור יוגדר כדמות מחנכת שלהם, ובין אם יוגדר כחבר של אמא שאינו מחנך אותם - קשה לי לראות איך ואיפה זה מיטיב עם הילדים - וזה עוד לפני שבחנו אם הילדים הם טרום גיל ההתבגרות או כבר בגיל ההתבגרות ואת הדינמיקה בין הילדים השונים

עם ילדים נוספים -
זה בכלל נראה לי השוס של משפחות מרוכבות. לשים מחד את הילדים ה"קבועים" בבית, מול הילדים ה"מזדמנים" בבית - בכל הנוגע לתחושת הביטחון, והשייכות, והשיוויון - נראה לי משהו די בלתי אפשרי ליישום בלי נזק מובנה לכל המעורבים.

ההתמודדות עם הבעיה של מציאת המקום שלך בסיטואציה חברתית מורכבת, אבל תומכת -
אתה בטוח שהיא תומכת ? כשפותחת הפוסט תיאלץ לבחור עמדה בין הילדים שלה, לילדים שלו - אתה בטוח ששלו יחשבו שהסביבה תומכת ?
או כשאבא ייאלץ לבחור צד בין הבן שלו לבן שלה בעימות כזה או אחר - גם אז הסביבה תחשב תומכת ?

עוד גוונים של זוגיות -
אחת או יותר ? מה יקרה אחרי שהזוגיות הנוכחית תתפרק ? והבאה בתור - שוב את כל הסרט מהתחלה ?

אני חושב שלילדים יש מספיק - בלי להוסיף להם את כל הערימה הזו על הראש.

אני חושב שאפשר ליצור זוגיות משמעותית, איכותית, בריאה בלי כל המורכבות הזו.
או - do it simple, or it simply won't happen
 
לכל הערימה הזו יש שם

קוראים לה נסיון חיים
אני רואה איך זה יכול להזיק, אבל בעיקר גם להועיל

לעומת זאת לשלול מהילדים ניסיון חיים נראה לי בעיקר מזיק
 
אני מאד בעד ניסיון חיים

גם מחלות קשות חלילה ואובדן ותאונות דרכים זה ניסיון חיים.

איפה שביכולתי לחסוך מילדי נסיון חיים שאפשר בלעדיו - נראה לי ראוי.

אבל כמו שאמרתי בראשית דברי - מכבד כל אחד ואחת בבחירותיהם
 
חחח

אז זהו, שכל כמה שהתייחסתי כאן לילדים ולהשלכות עליהם ממהלך שכזה, בבסיס הגישה שלי עומדים הרצונות והצרכים שלי.
ונסיון החיים הרצוי לי, וכמובן שגם החיים עצמם חופפים למה שאמרתי.

אני חושב שזוגיות מודרנית, איכותית, מפרה ממש לא מחייבת חיים/מגורים משותפים.
נהפוכו.
במסגרת זה שלכל אחד מאיתנו יש את מחויבויותיו לילדיו - אפשר ליצור זוגיות שהיא זוגיות, בלי לערבב את החבילות ולקבל תוצאה הרבה יותר שלמה וטובה מאשר הקונספט הישן
 
גם אני וגם בן זוגי רואים זוגיות בצורה אחרת

אנחנו נהנים מאוד לערבב את החבילות ורואים בכך את המימוש הכי גבוה של הזוגיות, מבחינתנו זו התוצאה השלמה והטובה.
אין לי מושג על איזה קונספט חדש אתה מדבר, מניחה שהתכוונת בקונספט הישן לכך שגרים ביחד.
 
אתה קיצוני מידי

אי אפשר לשמור את הילדים באריזה שקופה מפלסטיק נגד העולם ומה שקור.ו שם.
כן ההורים שלהם התגרשו, כן ההורים שלהם מצאו אהבה וזוגיות חדשה
אז? בגלל שיש שם ילדים משני הצדדים לא לממש אותה?
אי אפשר להמשיך לחיות כל החיים, בגלל שהתגרשנו, רק במחשבה של: יותר אני לעולם לא אעשה שום צעד בחיי מחשש שבעתיד הילדים שלי יכולים להיפגע ולמנוע מעצמנו אושר כאן ועכשיו.
הכל צריך להיעשות כמובן עם הרבה מחשבה, גם בילדים, ועדיין לעשות ולהמשיך לחיות. זה שהתגרשנו ופירקנו משפחה לא בהכרח אומר שמעכשיו עד עולם אנחנו מפסיקים לחיות ולאהוב.
 
כפי שעניתי לעיל

אל לנו להתבלבל
אני מאד בעד זוגיות, בעד אהבה, בעד זוגיות איכותית, מפרה, בריאה
ממש לא חושב שצריך להימנע מזה, נהפוכו ... אחרי הכל, רק התגרשנו, לא מתנו עדיין ...

אבל זה ממש לא מחייב (ולדעתי - בהגדרה די סותר), איחוד משפחות, מגורים משותפים וכל שכרוך בכך - ביחס לילדים המעורבים, ולא פחות מכך - לבני הזוג..
אושר ומימוש זוגיות איכותית בהחלט יכולים לקרות ואת יודעת מה, אפילו עם סיכויי הצלחה יותר גדולים - בלי להכניס לתבשיל הזה גורמים שסביר מאד שיקדיחו אותו
 
אני לא רואה כאן שום סתירה

לא מאמינה בזוגיות שמתקיימת בשלט רחוק, סיכויי ההצלחה שם בעיניי הם שקריים מהסיבה הפשוטה שהם לא חווים את הזוגיות עם כל הטוב שבה וכל הרע שבה, מתגברים על הכל ובאמת חיים ביחד כי הם פשוט אוהבים. גורמים שמקדיחים את התבשיל, לפי המילים שלך, הם חלק מהחיים שאי אפשר להתעלם מהם, אני חושבת שרק אנשים שמוכנים ללכת עם האהבה שלהם עד הסוף לא יפחדו להכניס גורמים כאלו לפי ההגדרה שלך. כל השאר סתם מפחדים מעוד כישלון.
 
התפיסה שלך ושל בן זוגך לגיטימית.

אני אמנם מסתייג מהאמירה/רמיזה שבלי איחוד חבילות זו לא אהבה שלמה - אבל אפשר להסכים שלא להסכים.
אני ממש לא חושב שמשק בית + הילדים שלך ומנגד משק הבית והילדים שלו הם מרכיבים הכרחיים/מהותיים בזוגיות, ובטח לא כאלה שהשמטתם מהזוגיות הם מתכון לאי מיצויה - אבל אני לגמרי מבין את המקור של התפיסה הזו :)

אני באמת מאחל לכם שיצליח לכם מה שאתם מתכננים, אבל חושש שהסיכויים נגדכם
 
למעלה