אהלן אור
קודם כל, עברתי פה על ההודעות שרשמת במשך היום. אני מורידה בפנייך את הכובע! ממש שמחתי לקרוא את ההודעות שלך, מה שנקרא אני מבסוטה עלייך
מצוין שהיית אצל עובדת סוציאלית. כל הכבוד לך! לדעתי, זה כבר אומר שעמדת בהתחייבות שלך לשבוע הזה כי החלטת שאת לוקחת שליטה על החיים שלך, והעובדה שהלכת לעובדת סוציאלית מראה שאת מקיימת את ההתחייבות הזו ופועלת כדי להחזיר את הסדר והשליטה והטוב לחייך. חשוב לי שתזכרי שעובדת סוציאלית, בדומה לפסיכולוג, זו מערכת יחסים: זה אדם שנמצא שם בשבילך ולמענך וכמו שאת זקוקה לה, גם היא זקוקה לך. כמו שאת רוצה את עזרתה, ככה היא רוצה להגיש לך סיוע, שתיכן זקוקות לאמון הדדי ולשיתוף פעולה. שנית, אני בהחלט חושבת שאם היא ייעצה לך שכדאי שאת תהליך הריפוי הנפשי והפיזי שלך תתחילו בהגשת תלונה, אז כדאי להקשיב לה. אני מאמינה שיש לה ניסיון רב ושהיא סייעה לאנשים רבים שבאמצעותה שיפרו את חייהם, בדיוק כמו שיקרה לך
אם את רוצה להיות עוד יותר בטוחה, אני מציעה לך לשאול אותה שאלות: מה צריך לעשות כדי להגיש תלונה? האם היא תבוא איתך להגיש תלונה? מה יקרה אחרי הגשת התלונה? כמה זמן התהליך אורך? מה התהליך מצריך ממך? האם את צריכה לערב בני משפחה או חברים? למי תוכלי לפנות אם חס וחלילה תרגישי מצוקה נפשית או פיזית אחרי הגשת התלונה? תרשמי לך אפילו על דף את כל השאלות שעולות לך בראש לגבי הגשת התלונה, ואפילו תרשמי את כל החששות שלך והתחושות הקשות שיש לך לגבי הגשת התלונה. ביחד, את והיא, תוכלו לעבור על הרשימה הזו ולדבר על כל מה שרשמת שם, כדי שבסופו של דבר תרגישי טוב ובטוח עם עצמך כדי להגיש את התלונה.