ערב טוב

6i6i6i

New member
זה פשוט סוג אחר

של מערכת יחסים, כי אשתו של טייס רואה אותו כל יום. לא. וזו העבודה שלו... היינו ביחד לפני שהוא התגייס שנתיים וחצי אנחנו מנסים לשמור על הכל וכן אנחנו מעריכים אחד את השני יותר,זה בכל מיני דברים בגלל זה התנהגות כזו לא תואמת אותו שאלתי אותו בנחת, באמת לא חיכיתי חצי שעה והופה נפלתי עליו נתתי זמן לדברים, וזה לא משנה זמן של נחת הוא לא מהאנשים שאומרים לאנשים אחרים מה מפריע לו בהם, גם לא לי מה מפריע לו בי ואני באמת שואלת את עצמי למה הוא מגיב ככה אבל אני גם לא צריכה עכשיו לשבת ולשאול אותו כל הזמן משהו מפריע לך בי, מה מפריע לך בי זה מתקיף כזה. כשנרגעים אני באמת לא עושה טון חמוץ ולא משחקת אותה אדישה. העניין הוא שבאמת כמו שאמרת שאלתי את עצמי למה הוא מגיב באגרסיביות ואין לי תשובה ובמיוחד כשהוא לא אומר לי מה הולך מבחינתו... אני לא מפילה הכל עליו כן, כי אני לא חושבת שהריב התפתח בינו לבין עצמו
 
אינטרפטציה אישית שלי

הבחור מנסה להגיד (בתת מודע שלו כמובן) : "וואלה, אני איתה מגיל 15, היא באמת אחלה ואני אוהב אותה, אבל כשאני שומע את הסיפורים שהחבר'ה בפלוגה מספרים, על בילויים ומסיבות וזיונים פרועים, בא לי להיות במקום אחר, בלי האחריות הזאת של זוג נשוי מיליון שנה, בא לי להתפרע, אבל מה... להפסיד אותה, חבל... בקיצור אני לא יודע מה לעשות אבל כל פעם שאני פוגש אותה אני מרגיש על הכתפיים את העול הזה והמועקה ובלי שאני מתכוון אני נהיה מגעיל וחסר סבלנות כלפיה, באמת מגיע לי כבר שהיא תזרוק אותי, למה היא לא עושה את זה כבר?"
 

6i6i6i

New member
אני אמרתי לו פעם

אהבה אני לא כופה, אם הוא איתי זה מהרצון שלו אני לא סוחטת אותו רגשית או שטויות אחרות. וזה לא כמו שאת אמרת מבחינת החברים כי החברים היו אומרים, עוד כשבקושי היינו מדברים, אתה לא יודע פשוט כמה זה נדיר כמה שאתה אוהב אותה כשאתה מדבר עליה, כשאנחנו שומעים אותך מדבר איתה. הוא גם לא מהסוג כמו שאת אמרת הוא לא אוהב לשמוע איך הם מדברים על דברים כאלה, כן גם אני שומעת סיפורים כאלה וכאלה שקרו לאנשים חברים של חברים של ואני בטוחה שגם הוא. היה קטע ששאלתי אותו על משהו בעוד איזה שנה וחצי ברעיון האוטופי שאולי יכול להתגשם הוא אמר לי שהוא לא יודע מה יכול לקרות. מה חשבתי-הוא לא יודע מה יקרה איתנו, אח"כ הסברתי לו שככה זה נראה אז הוא הסביר לי שהוא אפילו לא יודע איך התפקיד שלו ייראה (הוא עדיין בקורס וזה קורס של שנה+)אילו תנאים יהיו לו מבחינה כלכלית כזו או אחרת, וכמו שאני נניח קובעת היום משהו לעוד שבוע שהוא חוזר והוא לא יודע מה יהיה ככה זה גם בנושא השני, רק מבחינת הקשר זה כאילו ברור שאנחנו יחד, רק לא ידוע מה יהיה בחיים בכללי. אנחנו מ16 ביחד והוא ביחידה, בשביל הפרוטוקול ותאמיני לי שאנחנו ביחד די בזכות המאמצים שלו, הייתי די קשה תקופה ארוכה לא משהו מזעזע אבל באמת שאני לא חושבת שזה בא מהסיבה שציינת
 
אני לא חושבת שמשהו ספציפי בך מפריע לו

לכן גם לא ממש משנה איך תתנהגי (הרי הוא אהב אותך והיה איתך גם לפני שעברת את השינויים שציינת). יש סיכוי טוב מאוד שאת הבחורה הכי מקסימה, נחמדה, נוחה לזוגיות וכו' שיש בעולם אבל הסיטואציה של בחור בן 19 עם מחוייבות לזוגיות זה מה שסביר להניח שמפריע לו.
 
נ.ב.

שמתי לב שבעדינות בעדינות את דוחה כל תשובה שניתנת לך פה ואשר עלולה לרמז על כך שהבחור שלך היה רוצה אולי אולי (עמוק בליבו) להפרד... ושאולי אולי מערכת היחסים שלכם שהתאימה לגיל 16 ומשכה עוד שנה של צבא, כבר לא כל כך מתאימה לו היום. אני מציעה לך להתייחס לזה כאל אפשרות ריאלית. אחרי הכל את פנית אלינו שיש פה בעיה...
 

6i6i6i

New member
שמתי לב למה שאמרת,

וכן לא נתתי לזה להכנס מאוזן אחת ולצאת מהשניה
 

6i6i6i

New member
ובהנחה ומה שאמרת נכון

איך אני מביאה אותו למצב של הבנה ושל יאללה לסיים עם מה שיש
 

לנושנוש

New member
את קצת כמו ילדה קטנה.............

אומרים לך שאולי הוא רוצה להפרד, את דוחה את ההסבר. מתעקשים על האפשרות, את מסכימה בסוף וישר שואלת איך להפרד.... אולי תתחילי קודם בזה שתציבי לבן זוגך גבולות במצבים שהוא פוגע ומזלזל?? מה, כל דבר שיגידו פה את תסכימי אם ישכנעו אותך טוב, טוב? את רוצה להפרד ממנו? אני חושבת שכמעט בכל זוג אפשר לימצוא ליפעמים לחץ ממחויבות באחד הצדדים או שניהם. יש ליפעמים מצבים של מריבות וזילזול בין הרבה זוגות שאני מכירה באיזה שהוא שלב של הקשר. אם את רואה שהיחס שתיארת נימשך ואין כל הבנה שזה פוגעה בך אפילו אחרי שתציבי גבולות ותדברי איתו, יכול להיות שאת תרצי להפרד ממנו.......יתכן שברגע שתגיעו למצב שאתם גרים ביחד או ניפגשים לעיתים קרובות הקשר יתפוצץ כמו בלון כי לא היה בנוי להמשך כזה...........או אולי לא וזה רק תקופה לא טובה שכזאת. רק את תוכלי להחליט.
 

6i6i6i

New member
אני לא לוקחת כל עצה לפרידה

בתור החלטה בה אני מתחילה לשקול, אולי באמת כדאי לנו להפרד. אני בהחלט שומעת כל דבר פשוט חלק מהתשובות פה לא נתנו מענה מלא לדברים. אני לא הולכת עכשיו לספור את הימים לפרידה. לפי העצות של מריוס להתחיל בהצבת הגבולות לא שאלתי איך נפרדים, שאלתי במקרה ובסופו של דבר הוא באמת מרגיש ככה (לא שללתי את האפשרות הזו, אני לא חושבת תמיד שהכל ורוד ויפה ולא חיה בסרט) איך אני גורמת לו להבין שהוא מרגיש ככה/או להודות בכך, לא אמרתי שהנה הגעתי למסקנה הזו סופית, זה נכון הייתי עיוורת ופעם הבאה שהוא חוזר הביתה נפרדים. את מבינה את הכוונה שלי? לא החלטתי על סמך הדברים פה על פרידה, אני כן מסכימה עם רוב הדברים שנאמרו וחושבת שהם נכונים
 
יש דרכים רבות...

אבל אם מודיעים לחבר "אנחנו נפרדים" והוא עושה פרצוף עצוב ואומר "או.קיי. אני מבין אותך..." אז יש פה קייס...
 

6i6i6i

New member
לא, בכלל לא

במקרים שהיו כשאמרתי נפרדים הוא לא קיבל את האופציה הזו בכלל הוא לא רוצה לשמוע עליה הוא די החזיק אותנו. אני מבינה את מה שאת אומרת
 
למעלה