ערב טוב...

דיכאון,

הוא פיתרון שנובע מעצלות. אני יכולה להבין אותך שאתה אוהב אותו , כי זה הפיתרון הכי קל בשביל כולנו.... אין מה לעשות , צריך לוותר על אהבות מיותרות
.
 
ואגב,

אם כבר אתה אוהב את הדיכאון , תהפוך אותו למרירות. מסופר מאחד החסידים ששאל את הרבי שהייתה לו בעיה עם דיכאון , אז הרבי ענה לו שישים לב בין מרירות לעצבות , וההבדל הוא לפי התוצאה , אחרי עצבות הולכים לישון , ואחרי מרירות הולכים ללמוד! תן לעצבות שבך להפוך למרירות וזה יתן לך דלק יעיל...
 
חוץ ממרירות ועצבות

יש גם את הדיכאון... זה חלק שלישי... שהוא עולה על כולם... עצוב אפשר להפוך לשמחה.. מרירות אפשר להפוך למתיקות... לעומת זאת.. דיכאון... אין לו משהו כנגד.....
 
מי שמוותר על אהבה

סופו של דבר... האהבה מוותרת עליו..... כשתגיע אהבה אחרת.... אשקול את הענין....
 
זה תכונה אפינית לכל אלו שעזבו תישיבות...למה.?

יוצא לי המון ליראות סליחה על הביטוי שבבניקים{או או פרעחים...} שיושבים באוטובוס ושומעים שירי דיכאון למה אני שואלת את עצמי מה רע לכם בחיים...?? הרי עזבתם תישיבה החיים פתוחים לפנכם אני יודעת שיש כאלו עם קושי מצד המישפחה עם כל הענין הזה אבל בכל זאת זה לא מצדיק....
 
למעלה