ערב טוב

adishay16

New member
ערב טוב

היי בנות, מה שלומכן? אומנם אני בדר"כ לא כותבת כאן, אבל אני מכירה את הפורום הזה הרבה מאוד זמן (ממש עם הקמתו להערכתי) ואני תמיד נכנסת, קוראת, מזדהית ותמיד משהו עוצר בי מלכתוב. אני כרגע לקראת סוף שירותי הצבאי, משתחררת באוקטובר אחרי שירות ארוך וממצה. אני כרגע נמצאת בצומת בחיי, מה הלאה? לימודים? עבודה? טיול? קשה לי להגיד שאמא חסרה כי אני מרגישה שאני כבר לא זוכרת מזה להיות איתה...בגלל שאיבדתי אותה בגיל כה צעיר אני מרגישה שאני לא יודעת מזה שאמא מייעצת לך על כל דבר שהוא... חברה שלי שאלה אותי לפני כמה זמן (חברה מהצבא שלא מכירה אותי מהילדות) אם אני חושבת עליה לפעמים? אם אנחנו מדברים עליה בבית? אם יש לי תמונות שלה? עניתי לה שבוודאי שאני חושבת, מדברים לא, תמונות גם לא. ואני שואלת את עצמי- אולי אני מנסה להדחיק את מה שקרה לי לפני 11 שנים? למה ככ כואב לי לזכור? למה קשה לי לחלוק את הכאב שלי עם אחרים? למה אני לא מדברת על זה? אולי זו התקופה המבלבלת שאני עוברת שמכניסה לי את המחשבות הללו לראש? מה אתן חושבות?
 
שמחה לראות אותך כאן...

לעניות דעתי את לא מדחיקה, אני חושבת שהחיים חזקים יותר מכל דבר אחר ואנחנו נכנסים לשיגרת חיים כלשהי ואז אנחנו לא מתעסקים באבל ובמחשבות כל הזמן. אני יודעת שאני, לדוגמא, למרות שאיבדתי את אמי בגיל שונה משלך (הייתי בת 17), לא היה לי זמן להתמודד עם האובדן של אמי, נאלצתי להיכנס מאוד מהר לשיגרה...אח"כ לאט לאט התמודדתי עם האובדן והחוסר במנות קטנות. לגבי מה תעשי בהמשך, רק את יודעת כמובן מה טוב בשבילך. אני אחרי השירות ישר הלכתי ללמוד כי רציתי לסיים את הלימודים מהר, הייתי מאוד פרקטית, חשבתי שאני אטייל אח"כ. בדעבד אולי הייתי צריכה לטייל קצת לפני כן להרגיש קצת צעירה ולהנות מהנעורים שלי קצת...
 
היי עדישי ../images/Emo13.gif

יואו כמה שמחתי לראות את הכינוי שלך :) התקופה הזאת לקראת השחרור בהחלט מבלבלת.. הרבה מחשבות של מה לעשות עכשיו? כל האפשרויות פתוחות בפנייך.. ואת אפילו עדיין לא בבקום (אצלי התחושות האלו ממש התחזקו ברגע שיצאתי מהבקום..) אין ספק שלתקופה הזו יש השפעה על הכל והיא מביאה איתה המון מחשבות שלמראית עין לא נראות קשורות.. יקרה, אני מאוד מסכימה עם מה שחייכנית כתבה לך. בחיי היום יום, בשגרה אנחנו עסוקים בחיים. במיוחד בשלב שאת נמצאת בו.. שיש לך כל כך הרבה דברם לחשוב עליהם והחלטות לקבל.. ובמיוחד כשהאובדן היה בגיל צעיר ואת מכירה יותר את החיים בלעדיה מאשר את החיים איתה.. זה סוג אחר לגמרי של כאב ושל התמודדות.. למה את לא מדברת וחולקת את הכאב? כנראה משום שלא למדת איך עושים את זה. כתבת שבבית לא מדברים על זה ואין תמונות וזה נראה כאילו לא היה מקום לכאב הזה. אז אם לא דיברו על זה בביית איך יכולת ללמוד איך עושים את זה? אם לא היה לזה מקום בביית איך תדעי לתת לזה מקום בתוכך? (נושא כל כך מוכר...) אני לא חושבת שאת מדחיקה.. אני חושבת ומאמינה שלכל דבר יש את הזמן שלו.. מאחלת לך המון הצלחה בכל דרך שתבחרי בה.. ואנחנו כאן.. בואי לבקר קצת :)
 

azehu

New member
מסכימה עם מה שכתבו לך החברות

אולי בבית לא דיברו, אבל עכשיו את לקראת יציאה מהבית ומפגש עם הרבה אנשים חדשים, אני מאמינה שעם המפגש הזה תכירי צורות אחרות של התמודדות עם אובדנים, ואולי תצרי לך התמודדות שלך חדשה - קצת מהבית קצת מהחוץ, מי יודע. ההתמודדות היא כל פעם קצת.
 

אשבל1

New member
היי עדי...

אמנם אני חושבת שלא כל קושי בכל שלב קשור בהכרח לאובדן שחווינו, אבל, יכול בהחלט להיות שעם השלב של המעבר לעצמאות ופרידה נוספת, מהצבא, עולות תחושות חדשות או ישנות, עולה כאב... כן, אני בטוחה שלא קל להחליט לבד, ויודעת זאת גם מנסיוני ויודעת היום שאם היה לי ייעוץ נכון הייתי גם עושה דברים קצת אחרת אולי, ולכן אל תמהרי, קחי לך את הזמן, תתייעצי, ותהני מהשינויים, אבל הכי חשוב, תאמיני בעצמך! גם אצלי כמוך, לא דיברו על אמא לאחר שנפטרה כמעט, וזה מאוד עצוב בעיני... אבל היום אני מעלה נושא זה לשיחה ומזכירה אותה מתי שנוח לי ומתאים לי וזה עושה לי טוב...
 
הי בובי!

תמיד טוב לראות אותך כאן, לא משנה באיזו תדירות ... אשר לדברים שכתבת. ואקום באופן טבעי מזמין לתוכו ואף שואב לתוכו דברים. יכול להיות שבגלל שהשחרור מתקב, השאלות והבלבול מתחילים לבצבץ זה אך טבעי ... אצלי רוב ההתמודדות עם האבל והעיכול המשמעותי נעשתה בתקופת הואקום של אחרי השחרור ... אני מסכימה עם חייכנית ואופטימית - השיגרה אילצה אותך להתרגל ולהמשיך הלאה. את היית צעירה במיוחד כשאיבדת את אמך, ולילדים יש את הדחף ההישרדותי הזה להמשיך את החיים, כאילו כרגיל. ויחד עם זאת - זה לא שאת אדישה לכאב. הרי במלוא נימייך את מרגישה את החוסר הזה. אני מניחה שרוב האנשים, ביחוד אחרי תקופה כה ארוכה, לא חווים את הכאב בכל רגע ורגע בחייהם. זה הרבה פעמים מופיע בנקודות משמעותיות. סביב תאריכים או אירועים, חגים, או צמתים חשובים בחיים. אשר להתלבטויותייך, גם הן זכורות לי מאוד. האם תרצי שנתלבט כאן ביחד? אם כן, את מוזמנת להעלות את הדברים, ונשתדל לעזור כמיטב יכולתנו. שולחת לך חיבוק גדול!
ועובד
 
למעלה