אורני - שאלות קשות שאלת
מצרפת לך סיפור קסום של בחור שפתר את כולן. הוא כותב כמוך ללא רווח אחרי פסיק, נקודה וסימן שאלה, בהתחלה חשבתי שזה אתה... אבל לא, כנראה שצורת הכתובה היא לא רק פטנט שלך... הסיפור הועתק מפורום סיפורים מהרשת ונמצא בפורום הודעות מומלצות... אני נהניתי! ********* אגדת סלע הזהב...\ב א ר י כאשר הייתי בדרכי אל עבר האהבה,עצרתי פה ושם בפינה זו או אחרת וחשבתי כי מצאתי לי אהבה.אך בכל פעם האהבה איכזבה ותיעתעה בי,מספר פעמים חשבתי כי מצאתי אהבתי,אך לא היה כך הדבר. עד שיום אחד פגשתי בה,פגשתי באהבה,דיברה היא אל ליבי ואמרה;"בהמשך הדרך אתה תראה את אהבתך,רק המשך עוד קצת והיה סבלני." עניתי לה;"אבל למה בהמשך,למה לא עכשיו,הלא את יכולה להעניק לי אותה עכשיו." אמרה היא;"הדרך אינה כל כך רחוקה,היא כבר קרובה לסיומה ובדידותך תיעלם כלא הייתה,רק היה סבלני." אמרתי תודה והמשכתי בדרכי אל עבר הקשת באופק. הלכתי והלכתי עוד הרבה,חושב על כך מדוע האהבה אמרה כי הדרך קרובה לסיומה ואילו אני ממשיך וממשיך,כל העת אמרה לי "היה סבלני",אז סבלני אני כן אבל עד מתיי ?! החלטתי בליבי להמשיך הלאה ולא לחכות לדברי האהבה,אלא פשוט להמשיך הלאה. ואז פתאום הנה היא שוב,האהבה באה מולי;"אני מצטערת שארכה לך הדרך יותר ממה שחשבת,פשוט האהבה שלך היא אהבה מיוחדת." ואני לך אמרתי;"כל אהבה היא מיוחדת לעצמה,האם זה לא נכון?" האהבה;"אתה צודק בהחלט,כל אהבה מיוחדת בפני עצמה.אבל לך יש אהבה אחרת מסוג אחר,אהבה שלא תיגמר לעולם,רק המשך בדרכך ואתה כבר תראה אותה נחה בצד הדרך,מחכה לך." ככה הבטיחה לי האהבה ושוב הודיתי לה והמשכתי ללכת בעוד האהבה מביטה בי כאשר עומדת היא מאחור ורואה כיצד מתרחק אני ממנה.כך הלכתי בדרכי צועד חושב על דברי האהבה,על הבטחתה ומקווה כי אמצא אותה בקרוב. ככה המשכתי בדרכי,שעות,ימים,שבועות וחודשים,לא מאבד תקוותי וממשיך וממשיך. ואז יום אחד ראיתי בקרן הדרך,עלמה צעירה יושבת על סלע,כאילו מחכה למישהו או משהו.רצתי אליה במהירה וליבי דופק בי בתאוצה רבה יותר מן הריצה.ניגשתי אליה בחיוך וביישנות מעט,קצת חושש,שאלתי לשלומה,מה עושה היא כאן? אמרה לי;"אני מחכה לאחד מיוחד שיבוא ואותי ייקח,האהבה הבטיחה לי מישהו מיוחד,אמרה לי רק לחכות כאן." ליבי החל לפעום בכל כוחו וכמעט שיצא מחזי ופרץ החוצה,שמתי לב למילותיה ופניה היפות,עדינות.אך משום מה לא הרגשתי אליה כלום,לא בערה בי אהבתי בקרבי,זו לא הנערה אותה אני אאמץ לליבי. פניתי אליה ואמרתי לה;"אם אין את צריכה ממני דבר,אמשיך בדרכי הלאה אהבתי מחכה לי וגם כנראה אהובך בדרך אלייך כבר,חכי לו כאן והוא יגיע ואהבתך תהיה מיוחדת עד מאוד." הביטה בי בעיניים עצובות ודמעה זלגה מעינה;"מדוע אתה לא נשאר עוד קצת?" שאלה. עניתי לה;"אהבתי מחכה לי גם כמו שאת מחכה לאהובך,התרצי שתחכה היא לי כמו שאת מחכה לאחר?" אמרה אותה עלמה;"לך המשך בדרכך אני כבר אסתדר,פשוט הבדידות,אותי הורגת." "יהיה טוב ואהובך יגיע גם."עניתי. חיבקתי ונישקתי אותה על לחיה והמשכתי בצעידתי אל עבר הקשת שם באופק. חושב עליה,ורואה את אהובתי מחכה לי ככה בקרן דרך ישובה על סלע של זהב ומחכה לי. המשכתי בדרכי כך,עוד שעות וימים רבים. עד שיום אחד ראיתי עלמה שוכבת מוטלת על הדרך.רצתי אליה במהירה להגיש עזרתי,עזרתי לה לקום,הושבתי אותה והתיישבתי לצידה על הדרך,ורואה אותה בוכה בעיניים יבשות מרוב דמעות שזלגו,חובק אותה בידיי.סיפרה היא לי על מי שפגע בה,מי שאת נפשה קרע ואני בנפש עצובה ממשיך ומקשיב לה וכך לאחר ימים ישבתי לצידה מקשיב לרחשי נפשה. אך יום אחד,חשבתי כי עליי להמשיך בדרכי הלאה,הקמתי אותה ממקום מושבה זה ימים ישבנו באותו מקום בלי לזוז.הנחיתי דרכה לעבר סלע הזהב שתשב עליו ותחכה לאהובה.ישבה היא על הסלע,הסטתי את שיערותיה הפרועות מעל פניה ולפתע ראיתי פניה,לאחר ימים שבעצם לא התעמקתי בהם כלל,פניה היו כה יפים,עדינים עד מאוד,החלתי לשים לב אליה וראיתי אותה פתאום באור שונה,חייכה היא אליי וראיתי פתאום את הקשת זוהרת בצבעיה הזוהרים,אותה עלמה שבעצם עזרתי לה לשבת על סלע הזהב,כנראה הייתה עלמתי שלי ולא זיהיתי אותה בגלל שחשבתי שתחכה לי היא על סלע הזהב,אך לא.חיכתה לי היא,מוטלת ופגועה על תוואי הדרך ואני שהרמתי אותה אל עבר סלע הזהב,ראיתי פתאום אותה,הלב שלי שלא פעם בחוזקה בהתחלה,החל לפעום בפראות אדירה ורצה לפרוץ החוצה,הוא פעם ופעם במהירות ובחוזקה ואז פרץ דרכו החוצה ונחת על כף ידה. פתאום החל הסלע המוזהב לזהור באור יקרות והחל לנצוץ ולהאיר באור חזק ומסנוור ואילו הקשת סובבה פניה אלינו ופרסה לנו דרך מלאה בצבעים יפים וזוהרים. ואילו אני שלא הבנתי את פשר המהומה הרבה,הבנתי רק דבר אחד,שליבי בחר בליבה לחיות לצידה ביקש הוא,קפץ אל ידיה. הרמתי אותה על ידיי נשאתי אותה עימי אל עבר הדרך החדשה,דרך הקשת הזוהרת. ביקשתי ממנה לשמור על ליבי,לקחה היא את ליבי הוציאה את ליבה,נתנה לי אותו ואז הכניסה את ליבי במקום ליבה ואני הכנסתי את ליבה לתוכי,מרגיש אותה לפתע חזק יותר,התאהבתי בה. וכך פוסע אני איתה כאשר היא על ידיי לאורך הדרך אל עבר האופק שם הכל נראה כל כך יפה ובהיר. יודע אני כי בעצם אותו סלע זהב אינו סתם סלע שהוא כולו זהב אלא זהו סלע של אהבה,סלע מיוחד. ומבין כעת גם את כוונתה של האהבה,כאשר אמרה לי כי אהבתי תהיה מיוחדת,היא אכן מיוחדת עד מאוד והיא שלי. ומאז ועד היום אנו פוסעים יחדיו,מריחים פרחים בשדה,מקשיבים לקול ציוץ הציפורים,הקשת עלינו זורחת ואני כה מאושר לצידה ואיתה. ויודע כי יש לי אגדה. ------------------------------------------------------------------------------ ולכם ידידיי אמליץ,להמשיך בדרך האהבה,בסובלנות וסבלנות,המשיכו ואתם כבר תראו האהבה תפגוש בכם מספר פעמים בדרך. אבל אתם בסוף תמצאו את האחת שלכם,זאת שתשב על סלע האהבה שינצנץ באור ויזהר עד שיראוהו למרחקים ויידעו כי הנה כאן יש עוד זוג אוהב בעולם. כל אדם יגיע יומו ויצא הוא את אהבתו. ילדה שלי,מלי. אני פשוט אוהב אותך מאוד. ואין לי דבר אחר בכל העולם מלבדך. אני אוהב אותך בארי נו? יש עוד שאלות?