ערב טוב ../images/Emo201.gif
ערב טוב ... שלום לכם... אני מקווה שאולי פה יעזרו לי לצאת מהמצב שלא הייתי בו בחיים שלי.. קצת רקע - אני חיילת בת 19 וחצי... נערה ובחורה רגילה לכל דבר.. יש לי חבר בן 22 וחצי שכבר השתחרר, וכיום הוא עובד.. הבעייה- אנחנו כבר למעלה מ4 חודשים, אוהבים מאוד, וזו באמת האהבה השנייה הגדולה שלי... אני יודעת ש 100% שיש לי בחור טוב ביד, הוא בן אדם טוב, ואני פשוט אוהבת אותו... אבל יש אנשים שקצת לא אוהבים לראות אנשים אחרים שטוב להם.. לפני כשבועיים היה לי לילה שאני לא מאחלת לאוייבים שלי... זה היה לילה שבו אני וחבר שלי נלחמנו מול ההורים שלי וחבר הכי טוב שלו על קיום הקשר שלנו... בכינו אחד לשני בטלפון, ידעתי שאני לא מוכנה לוותר על הקשר שלי עם החבר שאני אוהבת כל כך, ואני מוכנה למען כך הכל, גם אם זה לדבר עם ההורים שלו שטענו שמאז שאנו ביחד החבר שלי השתנה: הוא פחות בבית (טיבעי- לאור העובדה שהם בית דתי והם לא מרשים שנישן יחד), שהוא השתנה, מתחצף, רב עם כ האנשים הקרובים אליו בגללי, ועוד ועוד, וכמובן לא הסתירו שהאבא חולה לב, כך ש... הבן שלו חייב להבין את המצב ולא לפגוע באבא, יום אחרי הוחלט שהם יבואו לבית שלי, לדבר איתי.. לראות את דעתי (הייתי מוכנה לעשות הכל).. כמובן שעירבתי את ההורים שלי.. והם תמכו בי בעניין וטענו כי אין להורים זכות להפריד בין ילדים שאוהבים, היום שאחרי הלילה הנורא עבר, הגיע הבוקר, בנם יורד אליהם (מאורגן לבוא אליי) כולו עם דמעות בעיניים, ואז הם עשו לו שוב שיחה והציעו הצעה ואמרו כך "תראה, הבנו שאתה ממש אוהב אותה ואנחנו לא נתערב, אבל קחו לכם שבועיים של ניתוק אחד מהשני תראה שאתה משתנה ואם תחליטו לחזור תחזרו".. החבר שלי לחץ עליי להסכים אבל סיכמנו בנינו שנדבר בשקט בלי שידעו והכל... אחרי 5 יום שהוא היה לוחש בבית בשביל לדבר איתי וכאלה, הם באו אליו ואמרו כי הם מבינים שהם טעו... וכי החבר הכי טוב של החבר שלי עשה איתם שיחה והסביר להם כמה רע לחבר שלי איתי (כמובן שהוא שיקר) וחבר שלי הסביר להורים שלו כמה חבר שלו לא טיפוס אמין במיוחד... החבר הזה לאורך כל הבלאגן היא בצד של ההורים, תקע לנו סכין בגב, כמובן שבסוף הסתבר שהוא זה שגרם לכל הבלאגן... מאז המקרה עבר 3 שבועות, ולי אישית קשה לקבל את החברות של החבר שלי וחבר שלו (מגיל 4), אבל למרות זאת,וחבר שלי בעצם נקלע למצב בין החבר הכי טוב לחברה שהוא אוהב, החבר מבחינתו אחרי כל המקרה לא ביקש ממני סליחה, או לא הרגיש כלום שהוא חייב אחרי שעשה את כל הבלאגן... דיברתי עם החבר שלי שקשה לי במצב שאני יודעת שיש לו חבר שסכסך בנינו, שהרס רושם שהיה לי אצל ההורים,שתקע לי ולו סכין בגב, והכי כואב לי שזה חבר שאהבתי, תמיד אמרתי לחבר שלי"בוא נזמין אותו איתנו ליציאות וכאלה" אז ממנו הכי הכי לא ציפיתי... לפני מס' ימים (אחרי שכנועים ובכי) החבר שלי בא לחבר שלו ואמר לו "תשמע, פגעת בחברה שלי, אתה לא מרגיש צורך לבקש סליחה?" החבר שלו ברוב חוצפתו אמר שהוא יחשוב על זה... אני אישית לא הבנתי איך חבר שלי קיבל תשובה כזו, אני באמת הייתי מוכנה (למרות שאני הייתי בסדר) עד לאיפה שחבר שלי גר, ולשבת עם חבר שלו, שיגיד לי את מה שהוא חושב עליי בפנים !!! היום.. ממש טרי מהיום... החבר שלי חוזר מהעבודה, ורואה על המיטה שלו מכתב של 6 עמ' שמסתכמים שלכלוך עליי, כמה שאני ילדותית, כמה שהוא סמרטוט שלי, כמה שהוא השתנה מאז שהוא איתי, כמה שחבר שלו לטובתו... כמה שרבת עם אנשים בגללה, וציטוט "אם תכנס ממנה להריון- זה הסוף שלך" (עזבו שאני בכלל ילדה שאם חלילה זה קורה - אני יהרוס לעצמי את החיים והפלה זו הפתרון)... בכל אופן ממש 6 עמ' של הסטה כמה אני בחורה רעה .. עכשיו אני בתור בן אדם נכון עשיתי טעויות וזה קורה לכולנו, אבל אני לא מבינה מאיפה יש לבחור בן 22 להתערב לי ולחבר שלי בחיים??? בנוסף הוא רשם לו "אני לא מתכוון להיות צבוע ולדבר איתה או לבקש סליחה".. חבר שלי מקריא לי את המכתב בטלפון ואני ב-ש-ו-ק- !!! חבר שלי התקשר אליו וצעק אליו ואז הוא ניתק לו בפנים, הוא התכתבו ואז הוא אמר לו "שהוא לטובתו ומתי שהזין עומד אז השכל לא במקום" חבר שלי היה בהלם.. ונכון לעכשיו הם לא מדברים.. עכשיו הפחד זה שהחבר יילך להורים שלו וילכלך עלינו, כי כן יש לו ידע, וידע זה כוח !!! הוא יכול לנצל את זה, והוא עשה את זה בעבר... אני אישית מפחדת שהוא יילך להורים של החבר ושוב יהרוס... לסיכום , בחיים שלי לא הייתי במצב כזה.... אני לא יודעת מה לעשות ... אני כועסת על החבר שנתן לו ידע שהיה אמור להשאר בנינו, אני כועסת על החבר מההתחלה עוד לפני כמה שבועות היה צריך להעמיד אותו במקום לגבי ההתערבות שלו, אני מפחדת... ואני לא יודעת מה לעשות.... מ-ה ל-ע-ש-ו-ת- ???
ערב טוב ... שלום לכם... אני מקווה שאולי פה יעזרו לי לצאת מהמצב שלא הייתי בו בחיים שלי.. קצת רקע - אני חיילת בת 19 וחצי... נערה ובחורה רגילה לכל דבר.. יש לי חבר בן 22 וחצי שכבר השתחרר, וכיום הוא עובד.. הבעייה- אנחנו כבר למעלה מ4 חודשים, אוהבים מאוד, וזו באמת האהבה השנייה הגדולה שלי... אני יודעת ש 100% שיש לי בחור טוב ביד, הוא בן אדם טוב, ואני פשוט אוהבת אותו... אבל יש אנשים שקצת לא אוהבים לראות אנשים אחרים שטוב להם.. לפני כשבועיים היה לי לילה שאני לא מאחלת לאוייבים שלי... זה היה לילה שבו אני וחבר שלי נלחמנו מול ההורים שלי וחבר הכי טוב שלו על קיום הקשר שלנו... בכינו אחד לשני בטלפון, ידעתי שאני לא מוכנה לוותר על הקשר שלי עם החבר שאני אוהבת כל כך, ואני מוכנה למען כך הכל, גם אם זה לדבר עם ההורים שלו שטענו שמאז שאנו ביחד החבר שלי השתנה: הוא פחות בבית (טיבעי- לאור העובדה שהם בית דתי והם לא מרשים שנישן יחד), שהוא השתנה, מתחצף, רב עם כ האנשים הקרובים אליו בגללי, ועוד ועוד, וכמובן לא הסתירו שהאבא חולה לב, כך ש... הבן שלו חייב להבין את המצב ולא לפגוע באבא, יום אחרי הוחלט שהם יבואו לבית שלי, לדבר איתי.. לראות את דעתי (הייתי מוכנה לעשות הכל).. כמובן שעירבתי את ההורים שלי.. והם תמכו בי בעניין וטענו כי אין להורים זכות להפריד בין ילדים שאוהבים, היום שאחרי הלילה הנורא עבר, הגיע הבוקר, בנם יורד אליהם (מאורגן לבוא אליי) כולו עם דמעות בעיניים, ואז הם עשו לו שוב שיחה והציעו הצעה ואמרו כך "תראה, הבנו שאתה ממש אוהב אותה ואנחנו לא נתערב, אבל קחו לכם שבועיים של ניתוק אחד מהשני תראה שאתה משתנה ואם תחליטו לחזור תחזרו".. החבר שלי לחץ עליי להסכים אבל סיכמנו בנינו שנדבר בשקט בלי שידעו והכל... אחרי 5 יום שהוא היה לוחש בבית בשביל לדבר איתי וכאלה, הם באו אליו ואמרו כי הם מבינים שהם טעו... וכי החבר הכי טוב של החבר שלי עשה איתם שיחה והסביר להם כמה רע לחבר שלי איתי (כמובן שהוא שיקר) וחבר שלי הסביר להורים שלו כמה חבר שלו לא טיפוס אמין במיוחד... החבר הזה לאורך כל הבלאגן היא בצד של ההורים, תקע לנו סכין בגב, כמובן שבסוף הסתבר שהוא זה שגרם לכל הבלאגן... מאז המקרה עבר 3 שבועות, ולי אישית קשה לקבל את החברות של החבר שלי וחבר שלו (מגיל 4), אבל למרות זאת,וחבר שלי בעצם נקלע למצב בין החבר הכי טוב לחברה שהוא אוהב, החבר מבחינתו אחרי כל המקרה לא ביקש ממני סליחה, או לא הרגיש כלום שהוא חייב אחרי שעשה את כל הבלאגן... דיברתי עם החבר שלי שקשה לי במצב שאני יודעת שיש לו חבר שסכסך בנינו, שהרס רושם שהיה לי אצל ההורים,שתקע לי ולו סכין בגב, והכי כואב לי שזה חבר שאהבתי, תמיד אמרתי לחבר שלי"בוא נזמין אותו איתנו ליציאות וכאלה" אז ממנו הכי הכי לא ציפיתי... לפני מס' ימים (אחרי שכנועים ובכי) החבר שלי בא לחבר שלו ואמר לו "תשמע, פגעת בחברה שלי, אתה לא מרגיש צורך לבקש סליחה?" החבר שלו ברוב חוצפתו אמר שהוא יחשוב על זה... אני אישית לא הבנתי איך חבר שלי קיבל תשובה כזו, אני באמת הייתי מוכנה (למרות שאני הייתי בסדר) עד לאיפה שחבר שלי גר, ולשבת עם חבר שלו, שיגיד לי את מה שהוא חושב עליי בפנים !!! היום.. ממש טרי מהיום... החבר שלי חוזר מהעבודה, ורואה על המיטה שלו מכתב של 6 עמ' שמסתכמים שלכלוך עליי, כמה שאני ילדותית, כמה שהוא סמרטוט שלי, כמה שהוא השתנה מאז שהוא איתי, כמה שחבר שלו לטובתו... כמה שרבת עם אנשים בגללה, וציטוט "אם תכנס ממנה להריון- זה הסוף שלך" (עזבו שאני בכלל ילדה שאם חלילה זה קורה - אני יהרוס לעצמי את החיים והפלה זו הפתרון)... בכל אופן ממש 6 עמ' של הסטה כמה אני בחורה רעה .. עכשיו אני בתור בן אדם נכון עשיתי טעויות וזה קורה לכולנו, אבל אני לא מבינה מאיפה יש לבחור בן 22 להתערב לי ולחבר שלי בחיים??? בנוסף הוא רשם לו "אני לא מתכוון להיות צבוע ולדבר איתה או לבקש סליחה".. חבר שלי מקריא לי את המכתב בטלפון ואני ב-ש-ו-ק- !!! חבר שלי התקשר אליו וצעק אליו ואז הוא ניתק לו בפנים, הוא התכתבו ואז הוא אמר לו "שהוא לטובתו ומתי שהזין עומד אז השכל לא במקום" חבר שלי היה בהלם.. ונכון לעכשיו הם לא מדברים.. עכשיו הפחד זה שהחבר יילך להורים שלו וילכלך עלינו, כי כן יש לו ידע, וידע זה כוח !!! הוא יכול לנצל את זה, והוא עשה את זה בעבר... אני אישית מפחדת שהוא יילך להורים של החבר ושוב יהרוס... לסיכום , בחיים שלי לא הייתי במצב כזה.... אני לא יודעת מה לעשות ... אני כועסת על החבר שנתן לו ידע שהיה אמור להשאר בנינו, אני כועסת על החבר מההתחלה עוד לפני כמה שבועות היה צריך להעמיד אותו במקום לגבי ההתערבות שלו, אני מפחדת... ואני לא יודעת מה לעשות.... מ-ה ל-ע-ש-ו-ת- ???