ערבשבת
בזמן האחרון אוהבת את השקט של ערב שבת לבד ... בתחילה אחרי שקרה האסון הקפתי עצמי במשפחה וחששתי מהלבד .ערב שישי ארוחה משותפת ,שבת צהרים ביחד ראיתי שילדי נקרעים לא רגלים לזה וגם עבורם השבת זמן יחידי למפגש חברים . אצלינו בבית,מעולם לא היה נהוג ארוחת ערב שבת ,הינו אוכלים צהרים מאוחר ובערב כל אחד לעיסוקיו לרב יציאנו או אירחנו חברים ..וכך גם ילדי,שבת היתה התכנסות משפחתית, בקיץ -לארוחת בוקר שלאחריה או בלוי עם משפחה או שכל אחד לדרכו ,ובחורף- ארוחת צהרים או ערב משותפת . היום לא מטרידה את ילדי,מזמינה כשנח לי ולהם ,נפגשת עמם הרבה במהלך השבוע. ,אחת לחדש חודשים אני מצטרפת לארוחת ערב שבת של בני הפרויקט שלי ,(שיש קבוצה שעורכים אחת לשבועים ארוחה ).נוסעת לחברות במרכז לבלויים,או יוצאת, לקראת חצות,לבלות עם חברים במעדונים או בביתים ,לאחרונה גם לזה אין הרבה חשק ,הגעתי לאיזשהו שובע .. וגם יכולה להעיד שרק עכשו קולטת ומבינה את הלבד שלי .