ערב טוב, שאלה לי:

[גלי®]

ערב טוב, שאלה לי:

כיצד מגדירים בפשטות את ההבדל בין המילים: צפוי, עתיד, עשוי ועלול, ומתי משתמשים בכל אחת מהן? המון תודות למשיבים...

 

[koryeh]

יש לכולן משמעות אחת משותפת

והיא המשמעות עלול. לכל אחד מהן יש גם משמעות אחרת (עתיד - מה שיהיה, עשוי - מוכן מ-, וכן הלאה).

 

[koryeh]

תיקון

למילים עתיד וצפוי יש משמעות משותפת ומילים עלול ועשוי יש משמעות אותה משמעות. עתיד וצפוי - דברים שיקרו (במקרה של צפוי זה שכנראה יקרו). עלול ועשוי - דברים שיכולים לקרות

 

[Nissan Altschuler]

../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

עתיד - סבירות וודאית לביצוע הפעולה. צפוי - סבירות גבוהה לביצוע הפעולה. עשוי - סבירות מסויימת לביצוע הפעולה עם נימה סתמית ללא הבעת תחושת הדובר לגבי סבירות הפעולה להתבצע. עלול - סבירות מסויימת לביצוע הפעולה עם נימה שלילית.

 

[אסופית02]

קונוטציה ריגושית

ז"א הערך הרגשי שקיים במילה. כל המילים הנ"ל משמשות במשמעות של "יכול להיות". למילה 'עלול' יש קונוטציה ריגושית שלילית, לדוג': הפצע עלול להזדהם. נראה לי ששאר המילים נטרליות מבחינת הקונוטציות הריגושיות שלהן. עשוי, צפוי, עתיד- נראה לי שאין הבדל מובהק בקונוטציה. יש נטייה להשתמש ב'עשוי' בהקשר חיובי, ו'עתיד' ו'צפוי' אולי מתייחסים לזמן מרוחק יותר. קשה לי להבדיל בניואנסים ביניהם, לכן הייתי משתמשת בהן לפי האוזן: למשל 'צפוי' משמש הרבה בתחזיות מז"א. קישור מעניין בנושא: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=152438

 

[lordgino]

הקישור לא עובד לי ../images/Emo4.gif

למישו כן עובד?

 

[אסופית02]

אצלי זה עובד..

מדביקה לך את הקטע הרלוונטי: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=152438 רות אלמגור * ביטוי מרגיז: "עלול, או עשוי, תלוי איך מסתכלים על זה", והיפוכו: "עשוי, או עלול, תלוי איך מסתכלים על זה". מנהג הלשון הזה מרגיז משני טעמים: ראשית מחמת השחיקה וחוסר המקוריות שבו, ושנית מפני שחבויה בו הבחנה שאין לה בסיס של ממש: "עשוי" משמעו בלשון חכמים - שמטבע ברייתו הוא כך. למשל: "כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח", אומר התלמוד במסכת שבת. כלומר, כל פתח שבשל דרך עשייתו אי אפשר לעבור בו, אינו נחשב פתח. המלה "עשוי" אין בה לא מן החיוב ולא מן השלילה, אלא היא נייטרלית ומשמעה "עשוי ממש", "בנוי". ואילו המלה "עלול" משמעה 'ייתכן'. בדרך כלל אין היא משמשת לחיוב, ובפרט הזה, ורק בו, "האמירה הציבורית" מתיישבת עם מקורותיה של העברית. אין כל מניעה ליצור היום ניגוד וסימטריה בין 'עשוי' ל'עלול', אבל כדאי לדעת שיש בכך מן החידוש, ובוודאי מיותר ללוות כל שימוש באחת המלים האלה ב"תלוי איך מסתכלים על זה".

 

[lordgino]

הבנתי את הבעיה

הקישור הזה מצריך טעינה של תוכנה מסויימת, והמחשב שלי בבית המוגן מכף רגל ועד ראש, חובש כובע פלדה ועוטה שריון כבד, לא מוכן לטעון את התוכנה הזו. המחשב בעבודה לא מוגן כל כך

ולכן העמוד עבד לי. תודה.

 

[גלי®]

תודה לכולם... דוגמה מחדדת:

"העסקה צפויה ליצור ענקית-תוכנה חדשה" - למה הנוסח נשמע לי שגוי? למה נשמע לי שהנוסח הנכון הוא "העסקה עתידה ליצור ענקית-תוכנה חדשה"? קשה לי לשים את האצבע על הסיבה שהנוסח הראשון נשמע לי שגוי ואילו השני-תקין... לזה התכוונתי כששאלתי על עיתוי השימוש...

 

[אסופית02]

הבעיה היא בהיעדר פועל

ובעודף של שמות (עצם) במשפט. אני מניחה כי 'ענקית-תוכנה' הוא צירוף מקצועי, כי הוא נשמע רע אולי עדיף: צפוי כי בעקבות העסקה תקום ענקית-תוכנה חדשה. צפוי כי העסקה תיצור ענקית-תוכנה חדשה. (אנו) מצפים כי העסקה תיצור.. איך זה נשמע לך? (בחרתי בכוונה משפטים בעלי פועל אקטיביים (לעומת פסיבי)).

 

[גלי®]

היי אסופית, גם כאן אנחנו נפגשות...

לצערי, הביטוי "ענקית-תוכנה" באמת נשמע גרוע, אבל גם לי יש תכתיבים...)) העניין הוא בכך, שאת בחינת הבגרות שלי בלשון עברתי לפני יותר מ-20 שנה (איך שהזמן טס כשנהנים...)) ), לכן, למרות שאני מקפידה בחיי היום-יום להשתמש בעברית נכונה ככל האפשר, אני יודעת אם משהו "נשמע" לי תקין, או לא - רק אינני יודעת לעגן זאת בכללי הדקדוק והלשון... עכשיו, לכי שכנעי עורך ש"המשפט לא נשמע לי תקין" הוא טיעון תקף...)

 

[Eldad S]

"ענקית-תוכנה" הוא ביטוי מהברנז'ה,

התרגלתי לקרוא אותו ולפגוש אותו, והוא לא נשמע לי חריג או לא תקין.