איזה רעיון טוב... אהבתי לקרוא
אשה באוטובוס
גם אני הייתי האשה הזו באוטובוס לוכדת
את חלומה בטרם יחמוק מן החלון אל
שמי בני ברק וענניהם. גם אני רציתי ללחוץ
את חוטמי אל החלון המהביל מנשמת
אנשים חיים למחצה נושמים בקושי שוכחים
לנשום מתקיימים רק על הבא דרך עורם ורק אני
נושמת למעמקי רחמי כולאת אוויר שישתק את
עצבי הנעורים ולא אתחיל לצרוח באמצע האוטובוס.
גם אני נסעתי כבר באוטובוס הזה, אני חושב, בדרך
ללוויה היום-יומית שלי עצמי במזג האוויר הזה
ואיש לא חשד שעודני בחיים מפרכסת קלות תחת
שמלתי הכבר רוויה ריחות ולחות כן שלי לא שלי כן
וסביבי ניחוחות דקים של זיעה ודאודורנט מהשוק ואני
נושמת בתשוקה אוויר אחר שרק אני מוצאת קרוב
לשמשת החלון שלידי.