ועוד משהו חשוב שרציתי לשתף בו אתכם.
היה צורך להרדים את הכלבה של אחותי. ההתנהגות של הוטרינר שביצע את הפעולה היתה כל כך מחפירה שהאחיינית שלי מצאה לנחוץ לכתוב על כך סטטוס בפייסבוק. רציתי שתקראו אותו:
מי שמכיר אותי יודע שאני לא נוהגת להשתמש בכוח שיש לפייסבוק בכזאת קלות..אבל הפעם לא נשארה לי ברירה.
לקחו לי את הלב.
המקרה מתחיל בכלבה שלי צ׳יטה, בוקסרית גזעית.. אהובה על כולם ולא מסוגלת לפגוע בזבוב.מה שמאפיין בוקסרים לרוב,זה שהם בלא מגיעים לגיל 10-12.
צ׳יטה שלנו הגיעה לגיל 13,בריאה לחלוטין ובחודשיים האחרונים עם זיקנה טבעית ומובנת..
שלשום ב3 בלילה היא חטפה התקף אפילפסיה..התחילה לפרפר במקום, ובליווי קולות מוזרים התחילה להוציא קצף מהפה בכמויות. לאחר כשעה נרגעה וחזרה לעצמה.
קראתי קצת באינטרנט וראיתי שיש כלבים שחיים עם זה מגיל קטן ולוקחים כדורים.
כשהגיע בבוקר ההתקף השני מיד לקחנו אותה לוטרינר הקבוע שלה,ד״ר קלמפנר מהוד השרון.
אני פגשתי אותו פעם ראשונה (בשאר הפעמים ההורים שלי לקחו אותה) וישר ראיתי מול בנאדם ש"סימפטי" היא לא אחת התכונות החזקות שלו.הוא נתן לה זריקת הרדמה בשביל ״להרגיע לה את מערכת העצבים״(כאשר לפני הוא יידע אותנו לכך שקיים סיכון גבוה שהיא לא תתעורר) וגם הביא לה כדורים.
בזמן הזה שאלתי איפה צ׳יטה יכולה לשתות והוא אמר "בצינור בחוץ".
פרט קטן שהוא לא ציין, שהזריקה משפיעה נורא מהר..אה וגם שאסור לנסות לתת לה לשתות כדי שלא תיחנק.
תוך 3 דק הכלבה השתטחה על הרצפה ולא הגיבה למים שניסיתי לתת לה..
כשקראנו לו החוצה הוא אמר ״את ניסית לתת לה לשתות? יכלת להרוג אותה היא יכלה להחנק״ טוב שנזכרת לומר לנו דוקטור יקר (אגב, אותי שלחת קודם לשתות מהצינור בחוץ?)
הלילה הבא היה סיוט.
צ׳יטה קיבלה התקפי אפילפסיה בתדירות של שעתיים-שלוש, וגם כשההתקף עבר היא לא נרגעה ולא נשמה כמו שצריך.נדפקה לה הקופסא והיא עשתה דברים מוזרים בלי קשר להתקפים..כנראה שהיא לא התעוררה טוב מהזריקה.
החלטנו שלא מגיע לה הסבל הזה ושאין ברירה אלא להרדים אותה.
צ׳יטה היתה חלק גדול מאוד מחיינו ורק מי שיש לו כלב יכול להבין כמה החיה הזאת משמעותית ושהיא חלק בלתי נפרד מהחיים.
בבוקר אחי הגדול שהיה מאוד קשור אליה לקח אותה בכאב גדול חזרה לד״ר קלמפנר להרדמה..תוך כדי שאחי מחזיק את הגופה בידיו ונפרד ממנה בקושי בלתי יתואר, הד״ר שנאחל לו רק בריאות, שאל אותו ״מה אתה בוכה??איפה היית בצבא??״
כשאחי ענה לו בנח״ל. הד"ר הגיב:
״פלא שהנח״ל נראה ככה?!״
באיפוק רב וצלקת עמוקה אחי יצא מהמקום..וביקש ממנו לשמור עליה עד שיגיעו לאסוף את הגופה.
״מה יש לשמור עליה,היא מתה!״
ד״ר קלמפנר היקר,חוסר הרגישות והאדישות שלך השאירו את כולנו מזועזעים. אני לא מאחלת לאף אדם לקבל כזה יחס כפי שקיבלנו ממך.
אבסורד שבנאדם שאמור לדאוג לחיות, מרשה לעצמו לדרוס אנשים בדרך.
שברת את כולנו.
ממליצה לכולם ובפרט לאנשי הוד השרון, למצוא וטרינר אחר.
