ערב טוב מירושלים
נו שלושה ימים-שני לילות של כייף במלון לא רע (קראון פלזה, הגבוה הזה בכניסה לעיר) והלכנו המון בירושלים החילונית והמתחדשת. לי זאת היתה התנסות כי מאז לימודיי באוניברסיטה וזה היה מזמן, אני לא חושב שהקדשתי זמן איכות נטו לעיר הזאת. השינוי הכי משמעותי הוא ברחוב יפו שאחרי כל הנהי והבכי על הרכבת הקלה. הדבר הראשון שתופס אותך הוא השקט והאויר הנקי. אני זוכר רחוב דוחה, מלוכלך ומפוייך עם טורי אוטובוסים עומדים בפקק ומדרחות צרות שאי אפשר לעבור בהן. אני אפילו זוכר מילדות את התחנה המרכזית שהיתה באמצע רחוב יפו. כעת זה חו"ל..ממש. עוד אין מספיק בתי קפה כי החנויות ראו כי טוב ונשארו אבל זה ממש, ממש נחמד.
בתמונה היכן שחלפן הכסף והצלון היה פתח היציאה של האוטובוסים בתחנה המרכזית ה"עתיקה".
נו שלושה ימים-שני לילות של כייף במלון לא רע (קראון פלזה, הגבוה הזה בכניסה לעיר) והלכנו המון בירושלים החילונית והמתחדשת. לי זאת היתה התנסות כי מאז לימודיי באוניברסיטה וזה היה מזמן, אני לא חושב שהקדשתי זמן איכות נטו לעיר הזאת. השינוי הכי משמעותי הוא ברחוב יפו שאחרי כל הנהי והבכי על הרכבת הקלה. הדבר הראשון שתופס אותך הוא השקט והאויר הנקי. אני זוכר רחוב דוחה, מלוכלך ומפוייך עם טורי אוטובוסים עומדים בפקק ומדרחות צרות שאי אפשר לעבור בהן. אני אפילו זוכר מילדות את התחנה המרכזית שהיתה באמצע רחוב יפו. כעת זה חו"ל..ממש. עוד אין מספיק בתי קפה כי החנויות ראו כי טוב ונשארו אבל זה ממש, ממש נחמד.
בתמונה היכן שחלפן הכסף והצלון היה פתח היציאה של האוטובוסים בתחנה המרכזית ה"עתיקה".
