ערב טוב לכולם

[ל]

ערב טוב לכולם

שלום לכולכם !!!!!!!!!!!! מאוד התגעגעתי אני רוצה לשם שינוי לספר לכם משהו טוב אני פשוט מרגישה קצת יותר טוב תחושה כזו של שליטה........ כבר מספר ימים לא טרפתי כמו חזיר, וכמובן שגם לא ניסיתי להקיא בכוונה. אני מאושרת בקשר לזה מקווה שהרגעים האלו עם האוכל - יסתדרו לעולמים שכולנו נשלוט באוכל ולא ניתן לו להפחיד אותנו היום היה לי יום קשה במיוחד... כל הדרך לבית בכיתי - הלב שלי כאב וצרח, דיברתי עם האדם שאליו היה מופנה הכאב - ובמקום להרגע הלב עוד יותר נישבר, הראש כבר כאב מבכי........... בד``כ אחרי דבר כזה אני נכנסת הביתה, טורפת חצי מקרר, אח``כ לשירותים, מקיאה, נגעלת, מתענה, אם לא נרגעת עושה עוד סיבוב של לטרוף ולהקיא ונרגעת בשקט.......... היום להפתעתי - אכלתי צלחת אחת נורמלית, אכלתי באיטיות (בד``כ הצלחת נגמרת תוך 2 דקות ואני קמה למזוג חדשה), לא ניסיתי להרגיע את עצמי באוכל. אולי הקץ של הסבל מגיע??????????????? אני מתפללת אומנם דברים אחרים קצת מטרידים אותי - אבל, אם הבעיה הזו תיפתר אז אני בטוחה ששאר הדברים פשוט יתגמדו. שכולכם תרגישו טוב לילה טוב לכם

 

[ניב-עקרב]

הי ל היקרה

קודם כל כל הכבוד לך.. תזכרי שזה תהליך.. לאט לאט מתחילים בשליטה על אינטסטינקטים.. מקווה שתמצאי דרך להוציא את כל הכאב.. אפילו בכי... כתיבה.. אבל דרך אחרת שאינה קשורה לאוכל.. אנחנו כאן אם את צריכה. ניב

 

[ל]

תודה רבה

 

[הדבורה מאיה]

מתפללת איתך

נהדר לקרוא את מה שכתבת...ואני בטוחה שלך עוד יותר מלי. איך מצאת את הדרך להביע את הכאב והקושי בדרך אחרת... ולא דרך הבולמוסים הידועים לשימצה. מאושרת יחד איתך...את בדרך הנכונה. רק המשיכי בה...וגם אם תהינה נפילות...אלו ירידות לצורך עליה. את יודעת מה השתנה? מה גרם לך היום שלא ללכת בדרך הרגילה...זו שסופה ידוע? אולי אחרים יוכלו ללמוד ממך...ממה שעשית היום. וגם את. נסי אולי לרשום זאת...כדי שבפעם הבאה שיהיה קשה פשוט תקראי מה עבר עליך היום ואולי זה יעזור במניעת סיבוב הגלגל הזה שנידמה שלא ניגמר לעולם. אז הנה לך - עובדה שאולי לא ראית אותה קודם...אפשר לעצור את זה. את יכולה. ואני בטוחה שאם תפתרי את זה - תצאי נישכרת. ותרגישי הרבה יותר טוב. יותר חזקה...יותר מאמינה בעצמך וביכולות שלך...יותר בריאה. בהצלחה לך יקירתי. שמחתי מאוד לקרוא שעבר עליך יום מוצלח. אנחנו כאן גם בשביל הימים האלו... כמו גם בשביל הימים הקשים שיבואו. תהי חזקה את יכולה על הכל. שלך תמיד מאיה

 

[ל]

מאיה יקרה

קודם כל תודה רבה לך. את יודעת, אני מנסה לחשוב מה עזר לי? ביום ראשון התחלתי לקחת טיפול תרופתי - תמיד כל כך פחדתי מזה והתחמקתי וראיתי שהגעתי ממש לקרקעית, ויתרתי על כל מה שהיה לי מלבד לאבד את השפיות, נכנסתי לדכאון עמוק, לכן החלטתי לנסות את הטיפול התרופתי וכמובן שהפחדתי את עצמי שאם אני יקיא אז הכדורים לא ישפיעו, הם יעלמו ביחד עם ה... לכן הרשתי לעצמי לאכול כמה שאני רוצה ובעצם לא יודעת אפילו איך, האמת גם היתי עסוקה בלדבר... היה לי בעיה נוספת שאני בקשר אליה כבר הרמתי ידיים ומשום מה, כאילו אלוהים הכניס תשובות ופתרונות באותם אנשים שנפלתי לידיהם, אני הרמתי ידים, רציתי להתבודד עם עצמי, אבל עודדו אותי אמרו לי שלושה ימים ברצף, על כל דבר שאמרתי או עשיתי ``שוב פעם את בורחת במקום להתמודד`` - כנראה שבפעם המיליון שזה נכנס לי לאוזן כבר שמעתי את זה בצורה שונה, ונפלתי ושוב עזרו לי, הבינו אותי, כי דיברתי, סיפרתי את האמת המרה הזו על עצמי, סיפרתי שהבעיה הזו פשוט שיבשה לי את החיים בכל התחומים ולא רק באוכל חשבתי שאפילו אני מתחבאה מאנשים אחרי הבחורה השמנה הזו, כאילו מאיימת - אל תתקרבו אלי, כך אני יצליח להחביא את כל הסודות שלי אבל לא ידעתי שגם אני יצליח לאכול את הלב שלי, להגיע למצב שכבר אני פשוט לא יכולה לנשום מרוב מועקה............. האמת שלאחרונה גם לא שיתפתי פעולה בשיחות, פשוט לא דיברתי הרבה, רק בכיתי, ניסיתי להקשיב להסברים שלו - על עצמי, הרגשתי כאילו הוא מבין אותי יותר טוב ממני, אפילו מסביר לי למה אני פועלת בצורה כזו... הצלחתי להוציא מהפה ``אני פשוט מיואשת מהחיים`` - ו... הוא המליץ לי על טיפול תרופתי... האמת אמרו לי שהוא יעזור רק אחרי שלושה שבועות אבל להפתעתי עברו רק שלושה ימים ואני מוצאת בעצמי דברים חדשים, כאלו שלא הכרתי, פתאום אני מתחילה לספר יותר, על דברים שפעם פחדתי מהתגובות שאקבל ואז הייתי מעדיפה לא לספר........... פתאום הגעתי למסקנה שזה כל כך עוזר לדבר.......................... בנות : אני קמתי לתחיה נפשית מחדש - באמת - אני יודעת שאומנם רק התרוממתי אחוז אחד מהקרקעית אבל........... זו הרגשה נפלאה להיות גבוה באחוז אחד מאשר פשוט : ל ה ת ר ס ק ! אומנם דיברתי קצת יותר מידי על הבעיות שלי, וחלקם הגיעו גם לאוזניים לא רצויות, וניפחו את העיניין ואז ניבהלתי יותר ושוב רציתי לברוח ואז תפסו אותי בכח ואמרו ``את לא בורחת יותר - את מתמודדת - את לא חייבת לענות לאף אחד שאת לא רוצה - את גם לא צריכה להתיחס``............. אני כאחת שעושה חשבון לכל דבר שזז - זה הבהיל אותי - אבל............ השד לא היה כל כך נורא באמת........... ועוד אחרי כל היום הקשה הזה הרגשתי שנשאר לי עוד בלב אז לא ויתרתי, והלכתי לחברה, וסיפרתי לה על כל היום, ועוד קצת בכיתי, ועוד קצת קיבלתי עידוד, והקצת הזה הוא לפעמים כל כך הרבה. ואני מקוה שאם לכל אחת שתקרא את זה - זה יעזור קצת - אז פשוט אני אהיה מאושרת............................. בואו ננסה כולנו ביחד להיות חזקות א מ ן