חזרתי מירושלים, היה טוב אצל הרופא, מסתמנת אופטימיות.
אבא שלי, המלאך, חמסה, לקח את ה ילדים לחוגים,
גיסתי הביאה להם אוכל כשהם חזרו מבית הספר. מרגישה מבורכת.
תודה לכל מי שהחזיק אצבעות. אפשר לפתוח. הכל בסדר. תודה!
החלטתי שאנשים מסוגה לא צריכים להיות גם נושא לדיון. אבל גם אני חורג קצת מההחלטה שלי. כמה זמן מומלץ לא הגיב להם..... ובפועל, מיישמים את זה? אני דפקא רואה נסיקה בפופולריות של מה שהם כותבים, ומה עם האחרים?
מבסוט גם אני שלא אראה אותה יותר פה.
חולה בטרשת נפוצה. לא לוקחת תרופות והכל בסדר.
אבל חיכיתי למחקר הזה וחשבתי שאצטרך לנסוע לארצות הברית
לעבור את הטיפול הזה, אבל אם הבדיקות שאני עומדת לעבור יאפשרו, הפרופסור הביע נכונות לצרף אותי למחקר.
אין דרמה. רק שמחה גדולה.