ערב טוב לכולם !

ערב טוב לכולם !

אשמח לקבלת תשובות לאין סוף שאלות...

נתחיל בראשונה -
האם ניתן להמיר אנרגיה חשמלית , לאנרגיית אור,
ולאחר מכן להמיר את אנרגיית האור , לאנרגיה חשמלית ,
וזאת מבלי לאבד אנרגיה כל שהיא.
שימו לב , לא צינתי איזה סוג של אור.

להתיחסותכם אודה.
 
ובכן... כנראה שלא

ערב טוב,

נתחיל בתהליך הראשון: כשיוצרים אור מאנרגיה חשמלית מרבית האנרגיה הופכת לחום (לא רק לקרינת חום, שגם היא סוג של אור, אלא לחום של הגוף המאיר עצמו). נצילות של גוף תאורה נעה בין 5% לנורת ליבון, עד 90% בערך ל - LED:
http://www.leoindustries.com/why_led_lighting.php

לגבי התהליך השני, יצירת אנרגיה חשמלית מאור: זה תהליך שבאופן כללי הוא בעל נצילות לא גבוהה. לדוגמה, לא מזמן נקבע שיא חדש לנצילות של תא כזה - 44.7%:
http://solarlove.org/solar-cell-efficiency-world-record-broken-new-record-44-7/

יתר האנרגיה של האור המוקרן על התא מן הסתם הופכת לחום.
 
לא שונה בהרבה

הפקת אנרגיה גרעינית היא בעצם שימוש בחום שנוצר מתהליך הביקוע הגרעיני שמתרחש במוטות הדלק. זה בעצם סוג של "מנוע חום" שהופך אנרגיה תרמית למכנית: המים המקיפים את המוטות מתחממים ומניעים טורבינה שמניעה גנרטור לייצור חשמל. נצילות של מנועי חום (כמו מנוע של רכב) היא בסביבות 30%, כלומר בערך 70% מהחום לא מנוצל. היתרון של כור גרעיני לעומת שריפת דלק הוא פשוט כמות החום הנוצרת ליחידת דלק (שהיא גדולה בהרבה מדלק כימי). אבל עדיין הנצילות היא סביב הערך הנ"ל.
 
זאת אומרת ...

אפשר לנצל את האנרגיה המתקבלת מהכור להפעלת מנוע,
ומהחום , והנוצר מתהליך הכור , ניתן גם ליצר אור ?
עדיין לא נכנסנו למכונות....
 
כן, זה מה שקורה ביצור חשמל מאנרגיה גרעינית

כמו בכל תחנת כוח שמייצרת בסוף חשמל.
 
לפי מיטב ידעתי לא קיים כור אחד שמיצר אור

כאנרגיה משניית לאנרגית החום...
מה לגבי אנרגיות נוספות הניתנות לניצול
המתקבלות כתוצאה מההיתוך ?
 
לא מוכר לי

עד כמה שאני יודע האנרגיה המופקת בכור היא רק של חום (חוץ מקרינה רדיואקטיבית שאותה אי אפשר לנצל), שהופך בחלקו לאנרגיה מכנית.
 
תכונות הקרינה האלקטרומגנטית הקרינה הרדיואקטי

תכונות הקרינה האלקטרומגנטית
הקרינה הרדיואקטיבית מתפשטת לכל הכיוונים כמו אור נראה הבוקע מנר או נורה. קרינה זו
חודרת דרך רב החומרים פרט ללוח עופרת עבה .
הספקטרום האלקטרומגנטי...
רוב סוגי הקרינה מוגדרים כקרינה "אלקטרומגנטית". סוגי הקרינה האלקטרומגנטית דומים מאוד
באופיים, למעשה, והשוני העיקרי הוא "אורך הגל". המאפיין העיקרי של הגל הוא אורכו, שאותו
ניתן למדוד בקלות כאשר מציירים גל: ( אורך גל= wavelength )
רוב הגלים הם באורך קצר מאוד - אורך הגל של אור , למשל, הוא
בסביבות ה 500 נאנו-מטר, כלומר - בסביבות חצי אלפית
המילימטר (זו אחת הסיבות שאיננו רואים בעין את הגלים למרות
שבניסויים מדעיים רואים זאת היטב). הרבה מסוגי הקרינה שאנו
מכירים, כמו גלי רדיו, קרינת מיקרוגל ועוד הם למעשה קרינה אלקטרו מגנטית רגילה לחלוטין,
פשוט באורך גל שאיננו נראה לעין. מבחינה מדעית, אור וגלי רדיו הם כמעט זהים מלבד אורך
הגל. מדענים נוהגים לצייר "מפה" של כל אורכי הגל עם השמות שלהם - זהו "הספקטרום"
האלקטרומגנטי. בספקטרום זה נוכל למצוא את גרני הגאמה, קרני הרנטגן וקרני הרדיו.
גלי המיקרוגל הם חלק ממה שאנו מכנים "אור" הבא לציין תופעה כללית, הנקראת בשפת המדע
"קרינה אלקטרומגנטית". השמש, למשל, פולטת קרינה אלקטרומגנטית שהעין יכולה להבחין בה.
זהו "האור הנראה , " המורכב ממגוון צבעים הידועים כ"צבעי הקשת , " מאדום ועד כחול. אולם,
מלבד זאת פולטת השמש גם קרינה אלקטרומגנטית שאין העין מסוגלת להבחין בה - זהו "האור
הבלתי-נראה". קשת "הצבעים" של האור הבלתי-נראה כוללת את הקרינה האינפרה-אדומה
(המביאה לתחושה של חום , ) הקרינה האולטרה-סגולה (הגורמת לשיזוף העור , ) קרינת המיקרוגל
(המנוצלת בתנורי מיקרוגל לאפייה ולבישול וגם לתקשורת , ) גלי הרדיו, קרני הרנטגן ועוד.
אין כל הבדל מהותי בין האור הנראה ובין האור הבלתי-נראה, וכולם יחד יוצרים את הספקטרום
השלם של הקרינה האלקטרומגנטית. הקרינה היא אחת מדרכי ההתפשטות של האנרגיה והיא
מורכבת למעשה מתנודות של השדות החשמליים והמגנטיים .
סדר גלי הקרינה (הספקטרום) מהתדירות הנמוכה ביותר ועד לתדירות הגבוהה ביותר : קרינת רדיו,
קרינת מיקרו, אינפרא אדום, אור נראה, אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גאמה.
קיים הבדל נוסף, מהותי בין הקרינות הללו: כמות האנרגיה המגיעה בכל חלקיק קרינה. חלקיק
הקרינה האלקטרומגנטית (מנת הקרינה הקטנה ביותר האפשרית מסוג זה) נקרא פוטון. כמות
האנרגיה שנושא פוטון בודד פרופורציונית (נמצאת ביחס ישר) לתדירות הגל.
לכן פוטונים של רדיו הם הפחות אנרגטיים, הפוטונים של האור הנראה נמצאים באמצע
והפוטונים האנרגטיים ביותר הם הפוטונים שבקרינת גאמה.
ככל שתדר הגל האלקטרומגנטי גבוה יותר הפוטונים המרכיבים אותו מסוכנים יותר.
קרינה רדיואקטיבית מאופיינת ביכולתה לגרום לינון - הוצאה של אלקטרון מהאטום, כאשר היא
עוברת בתווך כלשהו. תהליך היינון הוא הדרך שבה הקרינה מאבדת את האנרגיה שלה והוא גם
התהליך שאחראי לנזק שקרינה גורמת .
קרינה אלקטרומגנטית היא לא בהכרח קרינה רדיואקטיבית . הקרינה הרדיואקטיבית היא קרינה
אלקטרומגנטית באנרגיה הגבוהה ביותר ובאורך גל הקצר ביותר. הסוגים האחרים של הקרינה
האלקטרומגנטית הם לא קרינה מייננת
קרינה מייננת היא כל אותם חלקיקים אשר האנרגיה שבהם מספיקה ליינן את האטומים בחומר
(לתלוש מהם אלקטרונים). קרינות אלו מסוכנות היות והן מסוגלות לפגוע במולקולות שונות
ולהרוס אותם ולכן לפגוע בין השאר גם בחומר התורשתי (מולקולת ה DNA). למשפחה זו
שייכים קרינת האולטרה סגול, קרינת הרנטגן (קרני X) וקרני הגאמה .
הגלים האלקטרומגנטיים בתדירות נמוכה יותר אינם מסוגלים להזיק למולקולות הגוף אלא רק
לגרום לחימום. הם שייכים לקרינה הנקראת -לא---מייננת...
קרינת המיקרוגל שייכת לקבוצה האחרונה. סוג זה של קרינה נחשב לקרינה "שקטה" כלומר אין
שום גורם טבעי כמו שמש, כוכבים או גלקסיות הפולטים קרינה מסוג זה, היא תוצאה של מעשה
ידי אדם. כמו כן היא מועברת גם בתנאי גשם וערפל ולכן נעשה בה שימוש רב בתקשורת להעברת
אותות סלולאריים, במכ ם" , תקשורת לווינית

http://radiography.0catch.com/radioactivity and more.pdf
 
למעלה