יעלי, אני חושבת שאת והאיש שלך
חייבים לדון בעניין ולמנוע הישנותו. ברצינות. גם אישי פעם נסע לנגן בירושלים (נגנים חובבים), ואמר שיהיה בבית בשעה מסויימת. בבוא השעה, הוא עדיין לא עונה לסלולרי, וגם לא שעה אחר כך. מסתבר שניגנו יותר זמן, והוא לא חשב שלקחתי את ההערכה שלו ברצינות, ו... היה שמח בבית. אבל אחרי שהוא הבין שנבהלתי, הוא לא עושה את זה יותר. אני מאמינה שגם אישך יבין אם תסבירי לו. ואני חייבת לספר לכן, שהזכרת לי מקרה שהיה לנו כשהיינו בחו"ל. התארחנו אצל בת קיבוצו בגלזגו, ובעלה היה בדיוק באירלנד מטעם העבודה. באותו יום דוקא היה פיצוץ, ודוקא באזור שבו הוא אמור היה להיות. אלא מה? שהיא ישראלית, יודעת שאם יש פיגוע/פיצוץ/אירוע - חייבים להתקשר הביתה להגיד שהכל טוב. הוא סקוטי תמים-דרך, שלא ממהר להתקשר ולא מבין מה זה האירוע הבטחוני הזה קשור בכלל אליו... עברו על המסכנה כמה וכמה שעות חרדה, ואנחנו ניסינו לתמוך, ואז האדון מתקשר. משפט ראשון (דמיינו מבטא סקוטי למהדרין מן המהדרין על הבחורה שכרגע דיברה איתנו בעברית צחה): !where are ya? I'm gonna kill ya לא לתקן אותי, בנות, אני כתבתי כמו שזה נשמע, יודעת שלא ככה כותבים אנגלית...