ערב טוב לכולם

[מיקה 42]

ערב טוב לכולם ../images/Emo141.gif

תודה רבה לכל אלה שכתבו ועודדו. אני מטופלת אצל פסיכולוג פרטני ועדיין מהססת למרות המלצתו אם לקחת כדורים לדיכאונות. בררתי על קבוצה באזור מגורי והיא תפתח בספטמבר ואני נרשמתי. את רוב תחביבי עזבתי כי הם יותר מדי מזכירים לי את בן זוגי שמת.כי לרוב עשינו הכל יחד.ולבד זה עצוב

 

[yamkachol]

../images/Emo24.gif כל הכבוד לך, מיקה שלנו, ../images/Emo24.gif

יופי שאת בטיפול , ונהדר שנרשמת לסדנא שתפתח בספטמבר. תודה על השיתוף. אולי תחפשי לך תחביב חדש, שלא יזכיר לך את יכירך שאבד לך. זכרי שאת בתקופה מאוד קשה, והיא נמשכת כמה שנמשכת, עד שמסתיימת. לאיטה. זו הרגשה שמדובר במצב קבוע - אך זה אינו כך. אולי תחשבי על יקירך שאם היה מסתכל עליך מהמרומים, היה רוצה שיהיה לך טוב.

 

[הים רגוע]

../images/Emo24.gifמיקה יקרתי

שמחה שאת בטיפול פרטני ,טיפול פסיכולוגי הוא טיפול ממושך ,ואין קסמים זו עבודה קשה,ולכן בכדאי להקל עלייך מאד ממליצה לך להעזר ,לזמן מוגבל,בתרופות נגד דכאון ,גם אני נעזרתי במשך 3 חודשים הראשונים בתרופה ,לא התמכרתי ובהדרגה הורדתי מינון והפסקתי את השימוש. ואכן גם לי היה מאד קשה לחזור לחיי החברה שמלפני האסון ,החברים(מגיל ביהס)תמיד הזכירו אותו , והיתה ל תחושת מועקה בחברתם ,חסרונו החריף בחברה ההיא ,והתנתקתי ,בנתי לי חיי חברה חדשים .לי מאד עזרה הפעילות הקהילתית ומציעה לך לנסות להצטרף לויצ"ו כמתנדבת , לקחת על עצמך מסימא כלשהי ולקדם אותה ,לצאת להרצאות ,להכיר אנשים חדשים ... בקיצור למלא את יומך ...פחות זמן למחשבות ... ותזכרי חיים פעם אחת אז תני לחייך משמעות ועניין כי יום שעבר לא חוזר .... בהצלחה מיקה