ערב טוב לכולם, אני כאן !

טלגל

New member
דרורית ערב-טוב !

רציתי לשאול בקשר לפער גילאים בגן. יש אצלי השנה הבדל של שנתיים וחצי שנים בין הקטנה לגדולה. האם עדיף שהגן יהיה הומוגני או הטרוגני בגילאים שלו?
 
טלגל שלום

אכן ההבדל בגילאים מאד משמעותי, משום שמבחינה התפתחותית אלה ילדים "שונים" לגמרי. אם מספר הילדם קטן (עד 12)- ניתן לארגן קבוצה לפי העקרונות של גן רב-גילאי (כמו אחים במשפחה). אם הקבוצה גדולה יותר- אני מציעה לחלק לשתי קבוצות. בכל מקרה- כדאי לעבוד בתת קבוצות קטנות על פי חלוקה התפתחותית (בחלק מן הפעילויות ובחלק מן היום). ארגון מדויק קשה לי להציע לך. צריך לקחת בחשבון את המבנה הפיזי, מספר אנשי הצוות, מספר הילדים, שעות הפעילות.... ולתכנן בהתאם. דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp
 

odeia

New member
יש לי שאלה לגבי ילדה עוד מעט בת 6

אני בהריון, צריכה ללדת בסוף יולי. אודיה, שעוד מעט בת 6, ילדה מאוד נבונה ומפותחת שיכלית לגילה, התחילה לאחרונה להצמד אלי מאוד. רוצה לישון איתנו בלילה, דבר שבעבר לא הווה בעיה, כי קרה פעם בהמון זמן. היום, לאחר שיחה איתה, אמרה שהיא מפחדת שאוהב אותה פחות או בכלל לא, כמובן שהסברתי לה שזה לא יכול להיות ואמרתי ומניתי בפניה כמה דברים יש לאהוב בה. היא נהייתה פתאום יותר תינוקית. לאחרונה היא גם פחות רוצה לעשות דברים עם אבא שלה ויותר נצמדת אלי, דבר שעד לאחרונה רק יכולתי לחלום עליו. מצד שני, היא הרבה פחות נשמעת למה שנאמר לה, פחות עונה ומגיבה. כשמעירים לה או כועסים עליה היא ישר צורחת או בוכה. אשמח לשמוע עיצות איך להעביר לה את המסר שהלידה, היא מאוד רצתה אח/ות ומחכה לזה בקוצר רוח, לא תפגע בה ולא תפחית את היותה הילדה האהובה שלנו?
 
שלום אודיה

כמה שהילדה שלך נורמלית! וכמה שהיא בטוחה באהבתכם! היא מסוגלת לבטא את חששותיה (ילד שאיננו בטוח באהבת הוריו איננו מעז לסכן את עצמו ולהביע חשש כזה) בפנייך, להביע את הסתייגותה מהשינוי שצפוי לה... היא עושה טוב עבור עצמה ואת עושה טוב כשאת נותנת לה אפשרות לבטא את עצמה ללא ביקורת והזדעזעות ("אוי, אסור להגיד ככה...."). אל תדאגי. את מגיבה נכון. את מבטיחה לה , מחבקת אותה, אוהבת אותה- וכך מכינה אותה לבאות. כשייולד התינוק היא תקנא, תכעס -וזה טבעי. מותר לה. ובאשר לכך שהיא עזבה את אבאב- אל תשכחי שהיא גם גומרת עכשיו את השלב האדיפלי. שיהיה במזל טוב! דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp
 

odeia

New member
דווקא מאוד התאים לי שהיא היתה עם

אבא שלה אחרי 4 שנים אינטנסיביות איתי. האם זה עלול לחזור, האינטנסיביות איתי, או שעכשיו היא תחלק את זמנה בין שניינו? אשמח לקבל עיצות איך להקל עליה את הלידה, וחודש וחצי אח"כ מעבר לביה"ס.
 
לאודיה

בדיוק לפני שבוע נתתי הרצאה להורים בגן בנושא קנאת אחים- ואחת האמהות אמרה שאחד הדברים שהיה לה קשה היה הקינאה של בן זוגה בה, משום שהילד הבכור "נדבק" אליה ולא רצה את אבא... בהחלט יכול להיות שהיא "תדבק" אליך. הרי את תהיי המטפלת העיקרית בתינוק- במיוחד אם תניקי. אבל הדברים תלויים מאד גם בכם: חשוב יהיה שתקדישו לה זמן משלה (בלי התינוק) לפחות למשך שעה ביום, שתמשיכו כמה שיותר בשיגרת החיים שלה, שלא תעשו דברים שיגרמו לה לשינויים נוספים בחייה (למשל: אם יש לה מוצץ, חפץ מעבר- לא לגמול אותה עכשיו ולא סמוך ללידה). המעבר לכיתה א' הוא עצמו מהפיכה לא קטנה. אל תנסו להלביש עליה מחוייבות "להיות גדולה ואחראית" בצורה מודגשת. היא עומדת לוותר בימים אלה על הרבה בחייה (הבלעדיות). תנו לה להמשיך להיות "ילדה" גם בכיתה א1. שוחחו מראש עם המורה, ספרו לה שהילדה עוברת שני דברים ביחד, ספרו לה על המאפיינים של הילדה שלכם ובקשו ממנה להיות רגישה יותר כלפיה. תנו למורה טיפים על הילדה: היא איננה מכירה את הילדה. אתם מכירים אותה טוב מכולם. ערכו לעצמכם רשימה של דברים שמרגיעים את הילדה וספרו למורה, ספרו לה מה בדרך כלל מעניין אותה, מה מעצבן אותה, איך היא מגיבה כשהיא מתוחה... אל תשכחו לעדכן את הגננת בכל מה שעוברת הילדה, בחששות שלה מאבדן האהבה (שוב: היא בעצם חוששת מהמשמעות של אבדן הבלעדיות), בצורך שלה במגע, בהיצמדות לדמות משמעותית... אני אינני מאמינה כל כך ב"ספרים מטעם": ספרים על לידת אח וכו'- אבל יש הרבה כאלה ואם את מרגישה שהם עוזרים לך (אודיה)- השתמשי בהם. ספרים דידקטיים כאלה קצת (בעצם: הרבה) מפספסים את העיקרון של ספרות תרפויטית (ביבליותפרפיה). כדאי מאד לעודד את הילדה (גם בבית וגם בגן) למשחקים סוציו דרמטיים, שיאפשרו לה לבטא את ריגשותיה, אם אין לה עגלה , בובה, חיתולים קטנים...- קנו לה ושחקו איתה במשחקי "כאילו" (משחק סוציודרמטי) וכו. דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp .
 

odeia

New member
תודה רבה על התשובות

יש לאודיה גננת נהדרת, שגם היא מדברת איתה, ואומרת שבגן בכלל לא מרגישים את מה שמרגישים בבית. מקווה שגם בביה"ס תהיה לי הדרכה מתאימה. זו אחת הסיבות שאני נלחמתי להשאיר אותה בביה"ס שבקבוץ, איפה שגם הגן, עם אותם ילדים ואותו מקום מוכר. למזלי, אין בין בן זוגי וביני קנאה על הקשר עם אודיה, לכל אחד מאיתנו יש את הקשר המיוחד שלו איתה. במקביל אני גם מתחילה לה טיפול בפרחי באך. בסה"כ אני סומכת על אודיה, שתדע לקבל הכל ובתבונתה תדע להנות מהמצב החדש.
 

טלגל

New member
דרורית - לגבי גמילה מטיטולים?

יש לי מספר בנים בגן בגילאי ארבע שיש איתם קושי בגמילה בעיקר עם הקקי. יש ילד שלא עושה בלי טיטול על אף כל ההבטחות שבעולם (אומר שמפחד), ויש ילד שעושה אם לא שמים לו טיטול, בתחתונים. לשניהם כבר היו הצלחות וכישלונות אך נראה שזה לא נגמר.
 
טלגל, בגיל 4

זה עדיין נורמטיבי ולא מדאיג. מדאיג אותי ילד שמפחד לעשות קקי בכלל (ומתחיל לפתח עצירויות). בכל מקרה- להיות בשיתוף פעולה מלא עם ההורים, ואם הם לחוצים (ואז גם מלחיצים את הילד ואולי גם את מערכת הגן)- לשלוח אותם להדרכה וייעוץ . כדאי גם לנצל את חופשת הקייץ, כשהילד בבית, כדי להתחיל איזה שהוא תהליך. בייעוץ ניתן לעזור בעניין- אבל אין צורך להתערב אם ההורים מוכנים לחכות בהבנה ואם העניין איננו גורם לילד מבוכה חברתית. הקיצור- מה שאני אומרת: כדאי כבר להיגמל לחלוטין בגיל זה ומרבית הילדים אכן גמולים, אבל הקושי הזה עדיין בגדר הנורמה. אפשר לחכות עוד כמה חודשים. דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp
 

טלגל

New member
עוד שאלה, לגבי ילד עם קשיי שפה,

יש לי ילד בן שלוש וחצי שקשה לו מאד לחבר משפטים ולתקשר עם חבריו, כאשר הוא מתוסכל הוא פשוא בוכה או צורח, כמה שאני מנסה להסביר לו לעצור ולדבר זה לא עוזר כי הוא לא מסוגל. יש לציין שההורים התחילו ריפוי בתקשורת ולא המשיכו ובאופן כללי לא מקבלים את קשייו.
 
למעלה