לאודיה
בדיוק לפני שבוע נתתי הרצאה להורים בגן בנושא קנאת אחים- ואחת האמהות אמרה שאחד הדברים שהיה לה קשה היה הקינאה של בן זוגה בה, משום שהילד הבכור "נדבק" אליה ולא רצה את אבא... בהחלט יכול להיות שהיא "תדבק" אליך. הרי את תהיי המטפלת העיקרית בתינוק- במיוחד אם תניקי. אבל הדברים תלויים מאד גם בכם: חשוב יהיה שתקדישו לה זמן משלה (בלי התינוק) לפחות למשך שעה ביום, שתמשיכו כמה שיותר בשיגרת החיים שלה, שלא תעשו דברים שיגרמו לה לשינויים נוספים בחייה (למשל: אם יש לה מוצץ, חפץ מעבר- לא לגמול אותה עכשיו ולא סמוך ללידה). המעבר לכיתה א' הוא עצמו מהפיכה לא קטנה. אל תנסו להלביש עליה מחוייבות "להיות גדולה ואחראית" בצורה מודגשת. היא עומדת לוותר בימים אלה על הרבה בחייה (הבלעדיות). תנו לה להמשיך להיות "ילדה" גם בכיתה א1. שוחחו מראש עם המורה, ספרו לה שהילדה עוברת שני דברים ביחד, ספרו לה על המאפיינים של הילדה שלכם ובקשו ממנה להיות רגישה יותר כלפיה. תנו למורה טיפים על הילדה: היא איננה מכירה את הילדה. אתם מכירים אותה טוב מכולם. ערכו לעצמכם רשימה של דברים שמרגיעים את הילדה וספרו למורה, ספרו לה מה בדרך כלל מעניין אותה, מה מעצבן אותה, איך היא מגיבה כשהיא מתוחה... אל תשכחו לעדכן את הגננת בכל מה שעוברת הילדה, בחששות שלה מאבדן האהבה (שוב: היא בעצם חוששת מהמשמעות של אבדן הבלעדיות), בצורך שלה במגע, בהיצמדות לדמות משמעותית... אני אינני מאמינה כל כך ב"ספרים מטעם": ספרים על לידת אח וכו'- אבל יש הרבה כאלה ואם את מרגישה שהם עוזרים לך (אודיה)- השתמשי בהם. ספרים דידקטיים כאלה קצת (בעצם: הרבה) מפספסים את העיקרון של ספרות תרפויטית (ביבליותפרפיה). כדאי מאד לעודד את הילדה (גם בבית וגם בגן) למשחקים סוציו דרמטיים, שיאפשרו לה לבטא את ריגשותיה, אם אין לה עגלה , בובה, חיתולים קטנים...- קנו לה ושחקו איתה במשחקי "כאילו" (משחק סוציודרמטי) וכו. דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp .