ערב טוב לכולכם

[נסיכת הכוכב]

מי כתב את הסיפור

כי זה בחור לא בחורה שכמי שחתומה עליו ?

 

[הים רגוע]

כוכב הסיפור מופץ במייל בלי קרדיט לכותב ../images/Emo8.gif

 

[mlaor2]

ערב טוב לכולכם

אני חוזרת עכשיו מערב יוצא מן הכלל שארגנו החברים שלנו. וגם חלק מילדי השתתפו. יצאנו לטיול בשעות אחה"צ, עשינו מסלול קצר עם קשר לל"ג בעומר, דרך ר' עקיבא ואגדות עליו ועל עוד חכמים מתקופתו, מסלול יפה באיזור הכרמל וגם קצת יהדות. הטיול הזה מטרתו היתה להנציח את שמו של בעלי שהיה אוהב א"י גדול ובזמנו כשעוד היה מסוגל ללכת ברגל, הרבינו לצעוד בשבילי הארץ. סיימנו את הטיול בארוחת ערב במסעדה ושם ניתנה אפשרות לחברים להעלות זכרונות מטיולים שטיילנו בשנים רחוקות. מכיון שבעלי הצטיין גם בחוש הומור משגע, כל הערב הפך להיות מצחיק ומשעשע ורק הוא היה חסר כדי לצחוק עם כולנו. חזרתי הביתה עם חיוך על השפתיים, כמה חבל שאין למי לספר איך היה!

 

[הים רגוע]

מליאור יקרתי

איזה יופי שכך מנצחים את בעלך,וזוכרים אותו בחיוך ושמחה , שמחי שיש כאלה חברים ושאת מוקפת ,באנשים הדואגים לך. וזכרי אוהבינו איתנו בלבינו תמיד..מלווים את חינו .. לילה טוב יקרתי.

 

[שוש פרסלי]

מליאור,אז חזרת הביתה וסיפרת לנו,

ותודה ששיתפת אותנו, זה נוגע ללב הדרך שבו את מאזכרת את בעלך שהיה טיילן בעל חוש הומור,כי גם אני חובבת מושבעת של הומור וטיוליי רגל בארצנו הנהדרת, הקטע הזה,,כשבאת הביתה ולא היה לך למי לספר,,,אני כ.כ מבינה את זה, חשבתי שרק אני מרגישה ככה, כי מפורים 2003 אני חשה את זה יום יום כשאני נכנסת כל פעם לבית ריק פיזית מאדם אבל עם נשמה שקיימת עבורי, על כל שטות הייני רגילים לספר ולדווח אחד לשני הכל,, מצחקקים כמו בני טיפשעשרה,אז מה אני עושה היום כשאני פותחת את הדלת לאחר טיפוס במדרגות לקומה שלישית,דבר ראשון מתיישבת בספה שבסלון עוצמת עיניים חזק נושמת לאט(הדמעות נגמרו)ומספרת בלי קול,

 

[הים רגוע]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifמחבקת אותך שושי

כל כך שותפה לתחושה.. כל כך איתכן , כל כך היתי רוצה לספר בקול לצחוק ולהשתעשע .. אז לרב מבקשת מבתי להיות בבית שאני מגיעה ... אבל, בלילות שחוזרקת מבלויים .. מתפסת את הארבע קומות , ויושבת ומספרת .... והתחושה שהוא מלווה אותי בכל מקום .... כשנכנסתי לביתו החדש של בני שאישי ראה בשלבי הבניה פתאום נפלט מפי .. אבא אומר שהמזווה מתוכנן בדיוק לפי התוכנית שלו ... הוא איתי בכל מקום בכל רגע , וכל כך רחוק ממני ... בעלי היקר שיחיה ז"ל

 

[שוש פרסלי]

תודה הים הרגוע../images/Emo24.gifיש ביננו מכנה משותף,

התאלמנו וזה קשה אחרי שאהבנו ונאהבנו והיו לנו חיים טובים ביחד,, ושאלה? האם רק אני לא מפסיקה להרהר(למרות שאומרים לי חלס מספיק עם אילו מה היה קורה)אבל השאלה הזו ועוד שאלות רבות לא מרפות, וזו השאלה: אם לא היה לנו טוב כ.כ או עמדנו להתגרש למשל,האם,האלמנוּת היתה קלה יותר,, לא יודעת,,,, אני חיה עם זכרונות טובים ויקרים ואני מתמודדת דיי יפה אבל זה עוד כואב,,

 

[הים רגוע]

שושי משחותי עם אלמנות

הקושי הוא עצום ,גם חברה שעמדה להתגרש ,והבעל חלה והכל נסלח וסעדה אותו ,חשה כמוני .. ויש חברה פה בפורום ,שאבקש ממנה בשבת לספר ,רבה עם בעלה ביום פטירתו ,וחייהם היו קשים ואף היא כואבת לא מתגברת , בקבוצה תמיכה שהיתי ,דובר על כך שאלמנים /אלמנות שחיהם עם בני זוגם היו טובים ,משתקמים יותר בקלות, ואף יוצרים מערכות יחסים יותר מאלה שחוו חיי נשואים קשים .. ואני מניחה שתמיד הכאב והגעגוע יהיה חלק מחיי,אבל אני פנויה להמשיך בחיים חדשים ,שונים וטובים ..

 

[שוש פרסלי]

../images/Emo45.gif רק בטוב../images/Emo39.gif

 

[שולי הסרגנית]

לא רק את גם אני מהררת והרבה

 

[בטי61]

לילה טוב לכם שוששששש

חושבת שלכולנו אותה הרגשה הבדידות קשה אך צריך להמשיך הלאה ולא לעשות השוואות כל יום מסתכלת על הנכד החדש שלי שהוא כבר בן ארבע חודשים וחושבת אותו אתה לא מכיר והוא אותך לא יכיר רק ישמע מסיפורים של הנכדים על הסבא האהוב שלהם עצוב לי עצוב מאד ולמרות זאת מנסה לצחוק הכל בלב שומרת

 

[הים רגוע]

לילה טוב לכולם ..../images/Emo199.gif

בטי את הבדידות ממלא בתוכן , ועכשו חזרתי מבלויי עם חברים חדשים שהכרתי ברשת בחצי שנה האחרונה.. בלויי של כייף ,יום הולדת לחברה , שרק היום נפגשנו לראשונה, חזרתי מלאת חוויות וכרגיל אין למי לספר

מתישבת ליד המחשב , ורושמת לכם .... לפני שיצאתי נכדי היה אצלי ,שחקנו השתללנו , בן שנה וושלושה חודשים הפספוס , וגם את הזכות לסבתאות נותרתי לחוות לבד , אבל אישי בלבי ,אישי משקיף עליי ונותן לי את ברכת הדרך ...

וזהו צריכה לאגור כוחות למחר .. יוצאים למועדון לבלות עד אור הבקר .. אז ליל מנוחה לכולם ...

אוהבת אותכם טלי.

 

[שוש פרסלי]

אהלן בטי../images/Emo39.gifתהני מנכדך החדש../images/Emo95.gif

ותצחקי איתו הרבה,,למרות הכל, מצווה עלינו להמשיך כמה שאפשר לשמוח למען עצמנו ויקירנו, בטי חברה,,,,בתי מדברת יום יום עם שני בניה 8 ו-5 על אביה האהוב שהיה עד לפני 4 שנים,הם יודעים כל פרט עליו,הם אוהבים אותו כאילו הוא איתם,אני כל הזמן צריכה להסביר להם איפה הוא, ביום האזכרה הם התעקשו לבוא לבקרו,לא הסכמנו לדרישתם ,לדעתי הם עדיין רכים לבקר בקברות,הם התרצו קצת בזה שקטפו מהשדה זר ענק של חרציות(בפורים זה שיא הפריחה) שנביא לו,ו,, אגב מה דעתכן על ילדים צעיריםכן או לא לבקר בבית העולם? אלו 2 הנכדים היחידים שלי,הבונבונים ממשיכי חיי,

 

[בטי61]

סוף שבוע מהנה לכולם

שוש שלום לך אני כן בעד לקחת אותם אצלי הנכד בן 7 והילדה בת 5 והם מאד היו מרוצים שלקחנו אותם סיפרו לו כל מה שעובר עליהם כי אמרתי להם שהוא שומע אותם ושומר עליהם ילדים מקבלים הכל בצורה שונה והם גם סקרנים לראות את הבית החדש של סבא נשיקות לך בטי

 

[mlaor2]

לשוש

קצת באיחור אני רוצה להתייחס לשאלה שהעלית בענין ההשוואה בין אלמנות שהיו על סף פירוד מבעליהן, לבין כאלו שחיו חיי זוגיות טובים. אני מרגישה שחלקי שפר מנשים גרושות כי חוויתי חיים מלאי אהבה וענין בכל שנות נשואי, והפועל היוצא הוא שהאבל שלי יותר גדול, ותחושת האבדן יותר חזקה ממי שחלקה חיי ריב וחוסר שלמות עם בעלה. אני חושבת שמה שקורה לאלמנות שחשבו או רצו להתגרש ומסיבות שונות לא הוציאו לפועל את המחשבה הזאת, זה שאחרי מות... כבר כדאי לראות את הדברים הטובים שהיו להן כשהיו נשואות וזה בוודאי טוב לראות את חצי הכוס המלאה. למרות הצער הגדול לא הייתי מוכנה להתחלף עם מי שחיי הנשואין שלה לא היו מושלמים. ומקובל עלי מה שטלי כתבה בענין השיקום הטוב יותר של אלמנים\ות שחייהם היו טובים .

 

[נסיכת הכוכב]

יקרה בשביל זה אנחנו קיימים

אני שמחה שאת בילית בנעימים עם החברה ועוד יותר שמחה שצחקתם ושהגעת הביתה בואי ספרי לנו כתבי על זה במקום לספר במילים חוץ מזה את מוזמנת להתקשר תמיד אקשיב לך ואני ציפור לילה עירנית עד השעות הקטנות תשאלי את טלי המתוקה

 

[mlaor2]

שלום נסיכה

מה שלומך? איך את מסתדרת בזמן האחרון? האם הכאבים חלפו? מה את עושה כל היום בבית לבד? האם המשפחה עוזרת? אני מניחה שאם יש לך מצב רוח להגיב פה , זאת אומרת שאת בסדר. לילה טוב

 

[נסיכת הכוכב]

ערב טוב אישה מתוקה ../images/Emo24.gif

אני מסתדרת פחות או יותר , אבל מקבלת המון תמיכה מחברים ורטואליים יש כאבים אבל את יודעת שאם מקבלים את זה באהבה אז לא כואב אני כבר מסתובבת , כל יום הולכת קצת לשם המרצת הדם וקל יותר לנוע בעקרון לא מבקשת עזרה מאף אחד והמשפחה עסוקה בקרובים שבאו מחו"ל מצב הרוח הוא בגלל היכולת שלי לנוע ורואה המון אנשים המפגש עם הדודות שלי עושה לי נהדר , ופחות יובת מול המחשב אוכלת המון ירקות ירוקים המון סלט ומעט חלבונים זה עשה את ההבדל בירקות הירוקים יש את הויטאליות שעזרה לגוף להתאושש אז מכינה סלא ירקות במקרר ומרבית הארוחה שלי מורכבת מסלט חתוך קטן לוקח המון זמך ללעוס לבלוע אז גם לא מנשנשנ בין הארוחות הסוכר יורד יש פחות כאבים והכי כייף זה ללכת לטייל בעיר לראות ילדים ונשים בבוקר ואכן החיים יפים יותר

 

[הים רגוע]

נסיכה יקרה שלי

כל כך טוב לשמוע את האופטמיות בקולך, מקווה שתמצאי את מה שטוב עבורך , ותעזרי לגופך להתגבר על המחלות. המון בריאות ואהבה שלך טלי.

 

[נסיכת הכוכב]

../images/Emo24.gif

תודה טלי מתוןקה שלי ולך מאחלת החלמה מהירה וטובה שתוכלי שוב לרקוד טנגו בשתיים בקרוב