ערב טוב לך.................

א פרסקי

New member
ערב טוב לך.................

הגיע במייל... יום אחד, חזר יוסי הביתה, כולו מלא כעסים, והחל רוקע ברגליו ברצפה, צועק וחסר מנוחה. אבא שלו קרא לו, אך יוסי המשיך בשלו, עד שהתפרץ וסיפר: ''אני מתפוצץ! דני עיצבן אותי ממש! היה אסור לו לעשות מה שעשה לי! בגלל זה אני מאחל לו את כל הרע שבעולם ! אני רוצה להרוג אותו ממש !'' אבא של יוסי, איש פשוט אבל חכם עד מאד, הקשיב בשלווה לבנו, שהמשיך לספר: ''דני השפיל אותי מול כל הכיתה, ואני לא מוכן לקבל את זה! הייתי רוצה שהוא יהיה חולה מאוד ושלא יבוא לבית הספר יותר!'' אבא של יוסי המשיך להקשיב, הביא מפינת הגינה שק מלא פחם, והציע ליוסי: ''אתה רואה את החולצה הלבנה התלויה שם? דמיין שזה דני, וזרוק עליו פחמים עד החתיכה האחרונה. אחר כך אבוא לראות איך היא נראית'' יוסי התחיל במשחק הנקמה שלו, וזרק במרץ את כל הפחמים, אך כיוון שהחולצה היתה מעט רחוקה, הצליח לקלוע רק בחלק מהפחמים שזרק עליה. לאחר שעה קלה, חזר האב ושאל: "בני, איך אתה מרגיש עכשיו ?'' ''אני עייף אבל שמח, הצלחתי לקלוע כמה חתיכות על החולצה !'' האב לקח את ידו ואמר: ''בוא יוסי, אני רוצה להראות לך משהו'', והוביל אותו אל מול הראי. יוסי נבהל מאוד כשראה את דמותו ניבטת אליו מהראי, הוא היה כולו שחור, למעט עיניו ושיניו. אמר האב בשקט: ''כפי שאתה יכול לראות, הפחמים שזרקת ליכלכו קצת את החולצה, אבל אין מה להשוות, אתה התלכלכת הרבה יותר !!!" מוסר השכל : כשאנחנו מאחלים למישהו דברים רעים, זה חוזר אלינו ומכפיל את עצמו בנו. כמה שנרצה או נוכל לקלקל למישהו את החיים, השאריות והלכלוך נשארים בנו והופכים להיות חלק מאיתנו, ולכן: בואו ניזהר במחשבותינו, כי הן תהפוכנה למילים. בואו ניזהר במילותינו, כי הן תהפוכנה למעשים. בואו ניזהר במעשינו, כי הם יהפכו להרגלים. בואו ניזהר בהרגלינו, כי הם מעצבים את האופי שלנו. ובואו ניזהר מאופיינו, כי בו תלוי מה יעלה בגורלנו.
 

NoaModiin

New member
המחשבות הרעות הורסות כל חלקה טובה...

אני אכן מאמינה שאדם המבקש לעשות רע לאחר (מכל סיבה שהיא, שתהיה מוצדקת ככל שתהיה) בעצם מקיף את עצמו באנרגיות שליליות, שלמעשה מזיקות לו עצמו. עצם "ההתעסקות" במחשבות שליליות מעצבת את האדם כאדם שלילי.
 

ye44

New member
זאת אומרת שרוב בנות הפורום

צריכות ללכת לרנוואר או קסטרו להחליף את המלתחה
 

Rtitan

New member
כשאדם כועס מאד ושונא... ../images/Emo10.gif

הוא לא פוגע באף אחד אחר... אלא רק בעצמו.בעיני, אדם שההתנהגות שלו מעליבה, פוגעת, כועסת - הוא איש פגוע שהכאב מדבר מתוכו, ובעיני הוא צריך חיבוק הרבה יותר מכל דבר אחר. אני מכיר את זה על עצמי - בימים שאני "רע" - אני מגיע ממקום מאד פגוע. היתה לי תקופה, לפני כארבע-חמש שנים שבה הייתי אדם ממש בלתי נסבל - וזה הגיע מתוך אדם שהיה מאד מאד פגוע שלא נותר בו כוח לנשום... הייתי אדם שכשהייתי עובר במסדרונות של מקום העבודה שלי דאז, אנשים היו נעלמים למשרדים הסמוכים רק כדי לא להתקל בי. התקופה הזו היתה מאד קשה אבל למדתי ממנה המון, בעיקר איך להכיל כעסים וכאבים של אנשים - ולדעת כמה כואב להם בתוכם... וקשה לדמיין לעיתים את עוצמת הכאב שמביאה להתנהגות כזו. כיום כשקשה לי, אני מחפש להיות עם חברים ולצאת לבלות כדי לעודד דווקא את האיש שכיף להיות איתו.
 
סבא שלי נהג לומר

שלכעוס פירושו להעניש את עצמך על טפשותם / חוסר יכולתם / נכותם של אחרים. הוא בטח גנב את זה ממישהו אחר, ועדיין... חצי מרוקאית. הדם עולה לראש. משננת לעצמי את האמירה של המכווצת, על כך שהכעס אינו רגש בפני עצמו. הוא החצנה של משהו "חזק" שבא להסתיר מקום "חלש" - תסכול, פגיעה, עלבון, כל אחד - והמקום שלו. כל כעס והמקור שלו. ונרגעת. מזל שאבא שלי אהב בלונדיניות.
 
../images/Emo6.gifכמה שאני אוהבת את המיילים הטיפשיים האלה

אם מישהו חותך אותי בכביש - ברור שיש לו זין קטן, אני לא צריכה לאחל לו רע. הוא כבר מסכן וזהו, לא? כשאדם משקיע את מרצו בלכעוס, זה ללא ספק בחזקת "הכל חוזר אליך וקקה בידייך". בהחלט לא שווה את האנרגיות, אבל לא תמיד הפיכחון מגיע כל כך מהר כשכועסים או פגועים.
 

Rtitan

New member
אני לא מבין מהיכן המחשבות השליליות הללו!!

למה לומר "זין קטן" ולא "מאותגר זכרית"?
 
הכל נכון...

בתאוריה, למרות שלפעמים באמת לא שווה להתעצבן גם בשבילנו וגם כי הצד השני לא שווה את זה. במציאות יש מצבים בהם הכעס אפילו משחרר. כמובן, כמו בכל דבר כמעט בחיים - אסור להגזים.
 
למעלה