אז בשכונה היו יורדים למטה לשחק עם
הילדים האחרים, לא כמו היום שכולם סגורים בבתים ובחוגים, אז היו יוצרים קשרים באופן ספונטני, לא כמו היום שצריך אינטרנט לשם יצירת קשרים, אז היו מדברים אחד עם השני בשכונה ועושים חברויות לבד עם אותם ילדים באותה שכונה שגרו ממש לידך, מי שגר בצד השני של העיר שבה גרת, כבר לא היה לך כל קשר איתו, לכן אני כל כך אוהבת את חיי הקהילה של פעם. אותו בחור, שבעצם היה נער צעיר ומהמם ביופיו עם שיער שחור ופנים בהירות, הגיע מצרפת לחודשיים של החופש הגדול, אני הייתי אז ילדה בת 9 בין כיתה גימל לדלד, הוא היה מגיע כמעט כל שנה לישראל ביחד עם המשפחה שלו, הוא הגיע לבקר משפחה שגרה בלוק אחד לידנו והם ישנו שם ולא בבית מלון כמו כולם. קראו לו אריק והוא היה יפה כמו חלום. רק כאשר עזב בסוף אוגוסט, בספטמבר אוקטובר, כשכבר התחילה שנת הלימודים, גיליתי שהתאהבתי בו חזק חזק. חלק אחר של המשפחה הגיע גם קיץ לאחר מיכן ( שנה שלמה לאחר מיכן ) אבל לצערי הרב הוא לא הגיע איתם. אחותו סיפרה לי שיש לו חברה נוצריה בצרפת ושהוא השנה נשאר שם. ליבי נשבר בקרבי. שנה לאחר מיכן אותם שכנים מהבלוק השני שאירחו אותם מדי שנה עברו דירה, ולא ראיתי אותו יותר. מור אסף, לא במיקרה התאהבת באותה בחורה ? אולי אתה מתבייש לכתוב את זה בגלל שאולי אישתך קוראת בפורום, אבל בגיל ההתבגרות יש רק התאהבות. בניגוד ליהודים האמריקאים, שחלק גדול מהם לא טורח בכלל להגיע לישראל, יהודי צרפת מגיעים כמעט כל שנה לישראל ומדברים רק דברים טובים על ישראל. אני כל הזמן שואלת את עצמי למה הם לא עולים לישראל ? אין ספק מור אסף, אותו קיץ אצלי ואצלך היה קיץ נפלא. ומכיוון שלא התחתנת איתה ואני לא התחתנתי עם האריק הזה ובתוך תוכנו אנחנו שנינו יודעים שכנראה לא נשמע מהם לעולם ואם כן, מדובר באנשים עם משפחות שכן עברו המון שנים.