ערב... חזרתי ממיון../images/Emo4.gif
אל תשאלו מה עבר עליי... הלכתי לעבודה בכפר הירוק... ולא נתנו לי להיכנס בגלל הטירוף שהלך שם.. לא נתנו לי להיכנס בכלל לכפר.. לא לאירוע... הקיצר... נכון יש את השער האוטומטי שיש בכל מושב או קיבוץ? השער החליט להתמוטט פתאום... הוא נפל לי על הרגל
הוא נפל גם על אוטו שהיה לידי והוריד להם את המספר שמקדימה ועוד משהו... זאת שהאוטו שייך לה ישר רצה אליי... היא הייתה ממש נחמדה
וחוץ מזה שקוראים לה גם יעל
הקיצר... התקשרתי להורים שלי שיבואו כי הם היו די קרובים למקום... הם היו בדרך הביתה... אז איך שאבא שלי ענה התחלתי לבכות... לא הצלחתי להוציא מילה!! נתתי את הטלפון לזאת שעזרה לי והיא הסבירה לו מה קרה... אחרי כמה דקות הקצין ביטחון שהיה שם אמר שהוא הזמין לי אמבולנס... אני כולי בלחץ!! מה אמבולנס עכשיו?! הם רצו לבדוק לי את הרגל ולא נתתי להם... היעל הזאת צעקה לבעלה שיביא מים מהאוטו והם ניסו לראות אם אני יכולה לדרוך על הרגל או לקום... לא הצלחתי לזוז! כל כך כאב לי! אתם לא מבינים כמה שהשער הזה כבד! היו שם 6 אנשים שניסו להרים אותו ובקושי הצליחו... אחר כך אבא שלי הגיע והקצין ביטחון אמר שהאמבולנס מתעכב אז הוא הולךלהביא את החובש של הכפר הירוק... אחרי 10 דקות הם הגיעו... אתם לא מבינים איזו חמודה זאת שעזרה לי... היא באה אליי ואמרה לי "קחי את המספר שלי למקרה שתתבעו אותם... אני אתן עדות לטובתכם" היא הייתה כל כך בסדר איתי. החלפנו מספרים ואז החובש אמר שאין שבר אבל צריך להגיע לבית חולים או למוקד ברמת השרון... חחח הם עזרו לי לקום ואז הביאו לי כיסא שאני אשב עליו... אז אבא שלי הלך שניה לדבר עם מישהו ונשארתי לבד... פתאום אני שומעת מישהו קורא לי מאחור
הסתובבתי... פתאום אני קולטת את הרכזת מתמטיקה מהבצפר שלי
היא מזה חמודהה
היא עושה לי "יעליי! מה שלומך?" אני כזה "מעולה! נפל עליי שער אוטומטי.. אני בדרך למוקד אבל הכל מצוין חח" היא מזה נבהלה
אמרתי לה שזה בסדר וזה.. אז היא אמרה שאם היא הייתה יכולה היא הייתה עוזרת לי אז אמרתי לה שזה בסדר
הקיצר... ישבתי על הכיסא.. והייתי צריכה לעבור לאוטו כדי לנסוע למוקד... אז אמרתי לאבא שלי שיעזור לי לקום... פתאום החובש ואבא שלי הרימו אותי
איך צרחתיייי! צעקתי להם "לאא!! אני אקום לבד עזבו אותיי!!" חחח איזה מצחיק וכואב זה היה
אחר כך הגענו למוקד... הביאו לי כיסא גלגלים כי לא יכולתי ללכת... עשו לי צילום ברגל ואמרו שאין סדק... נכנסתי לאחות היא נתנה לי איזה משהו נגד כאבים ושמה לי אלף שכבות... פתאום מישהי נכנסת בלי לדפוק והתחילה לעשות בלאגן.. היא אמרה "אני מחכה כבר שעתיים! הבן שלי פה מחכה! זה לא בסדר!" והאחות אמרה לה שתירגע ושתצא... והיא המשיכה לצעוק! אני כולי מתקפלת מכאבים והיא ממשיכה לצרוח.. אז הסתובבתי אליה ולא היה לי כוח לצעוק אפילו... תאמינו לי אם לא היה כל כך כואב לי הייתי צורחת עליה.. הקיצר הסתובבתי אליה... כולי עם דמעות בעיניים ואמרתי לה "את יכולה לצאת בבקשה? והיא יצאה וביקשה סליחה. אחר כך נסענו למסעדה... הרגע יצאתי מהמקלחת... איך הסתבכתי שם
עוד מעט נוסעים לסבא וסבתא שלי
מחר מביאים לי קביים... יהיה טוב
אל תשאלו מה עבר עליי... הלכתי לעבודה בכפר הירוק... ולא נתנו לי להיכנס בגלל הטירוף שהלך שם.. לא נתנו לי להיכנס בכלל לכפר.. לא לאירוע... הקיצר... נכון יש את השער האוטומטי שיש בכל מושב או קיבוץ? השער החליט להתמוטט פתאום... הוא נפל לי על הרגל