הנה, למעוניינים (ההודעה המלאה):
תמונה 1 - באמת אין לי מושג. סתם כפר שמיקומו וחזותו מצאו חן בעיני. תמונה 2 - שוקולדים. בשביל זה נסעתי בכלל. תמונה 3 - עוד שוקולדים. תמונה 4 - בכפר perrouge שנשתמר מימי הביניים. תמונה 5 - basilique notre dame על הגבעה בליון. תמונה 6 - אותה בזיליקה, הפעם במבט מהעיר אל הגבעה. תמונה 7 - שרידיה של chateau de crussol ליד וואלנס, על גדות נהר הרון. תמונה 8 - מנזר chartreuse (סיפור בהמשך). תמונה 9 - כרם בלבלוב. cotes de rhone. תמונה 10 - הסמטאות הסגורות המקשרות רחובות בעיר העתיקה של ליון. תמונה 11 - כיכר העיר של ליון. תמונה 12 - ציור קיר על בית בליון. ישנן כמה וכמה פרסקות כאלה. תמונה 13 - נהר הרון, מבט מ-tain l'hermitage. והסיפור של המנזר: הנזירים ב-chartreuse מייצרים ליקר עשבים, המוכן מלא פחות מ-130 סוגי עשבים שונים. את הליקר הכינו הנזירים בתחילה כאמצעי טיפול רפואי. המתכון להכנת הליקר סודי ומראשיתו ימיו הובאו בסוד הכנתו לא יותר משלושה נזירים בו-זמנית. המנזר חרב כמה וכמה פעמים באסונות טבע או במלחמות, ובכל מקרה כזה הוצל המתכון על ידי אחד הנזירים, או שעבר לידיים אחרות והוחזר לנזירים כשהמנזר שוקם. האגדה אומרת, שבימי נפוליון ציווה הקיסר להביא אליו את כל שיקויי המרפא המצויים בצרפת, כדי לברור מי מהם יתאים לטיפול בחיילי הצבא הפצועים. רופאיו של נפוליון פסלו את המתכון כאמצעי ריפוי, והמתכון חזר לידי הנזירים. עד היום, שלושה נזירים בלבד יודעים את סוד ההכנה. אחד מהם נותר תמיד במנזר, והשניים האחרים יורדים למזקקה בעיר voiron הסמוכה, על מנת להכין את הליקר הידוע. למי שיזדמן לטעום - מומלץ ביותר.