ערב ו-9 ימים מענגים ברומניה-אמיליה, צפון מזרח איטליה

[אורלנדה]

ערב ו-9 ימים מענגים ברומניה-אמיליה, צפון מזרח איטליה

רומניה-אמיליה ולא אמיליה-רומניה שהוא השם הרשמי, משום שערב וכמעט 6 ימים מלאים שהיתי ברומניה, וקצת פחות מ-3, באמיליה, כלומר בולוניה. אז מן הראוי להפוך את הסדר.

צ'רוויה-רימיני-סנטארקנג'לו די רומניה-נסיעה קצרה בגבעות הרומניוליות עם עצירה קצרצרה בכפר לונג'נו-מעבר קצרצר בצ'זנה-בולוניה.

בתמונה, חורשת האורנים בצ'רוויה.

 

[אורלנדה]

צ'רוויה, Cervia - עונג לכל החושים על הים האדריאטי

התכנון המקורי (חודש וחצי מראש) היה טירות והרבה אמנות בקצה המערבי של אמיליה, בגבול עם לומברדיה, עם קפיצה קצרה לים דרך האפנינים. אבל התחזית הפחידה ואמרה שיהיה חם ולכן העדפתי לנסוע ישר לים. אבל הנחיתה היתה בבולוניה ולמרות שאני מאוד רוצה לעשות כמה ימים בקצה המזרחי של ליגוריה (האיים סביב לה ספציה והעיירות לריצ'י וטלארו, עם שמורת הטבע שמעליהן, Lerici, Tellaro), הדרך לשם ארוכה, למעלה מ-4 שעות, והחזרה דרך אמיליה או טוסקנה, בחום, לא קסמה לי. אז יש עוד ים, קרוב מהתיכון: אדריאטי.

מבט קצר ברימיני, צז'נטיקו, ריצ'ונה או קתוליקה, הבהיר לי שאני לא רוצה לשהות בין הים לבטון. נזכרתי בצ'רוויה ובפסטיבל הפרחים שלה. ואכן, מבט קצר כאן הבהיר לי שזה מה שאני רוצה. הזמנתי כמה ימים מראש מלון 4 כוכבים ב-90 אירו ללילה והגעתי. מעולם לפני כן לא פגשתי במקום כה מטופח באיטליה.

זו עיירה ירוקה מאוד, על חוף הים, עם עשרות רבות של מלונות ודירות להשכרה, אבל הבניה עדינה, אין מלונות ענק, הכל משתלב יפה. הריביירה שטוחה, שלא כמו בליגוריה, אך היא נעימה מאוד, החוף ארוך ורחב מאוד כך שאפשר ללכת קילומטרים במקביל לים, וישנה גם פינטה, Pineta, חורשת האורנים (בעיקר, נטיעות כמו בישראל בשנות ה-50, יש גם חורש טבעי שאינו אורנים) שאורכה 4 ק"מ במקביל לדיונות, והיא נפלאה ממש, עם אוויר וציפורים. עכשיו כשהאור עולה הרבה לפני 6 בבוקר, ביליתי את בקריי בהליכות של 10 ק"מ לאורך החוף וחזרה דרך החורשה.

חוץ מזה יש כמה רחובות עתיקים, מרינה, נהר יפה, כמה מבנים עתיקים של ייצור מלח. ואכן אפשר לבקר בדלתא של הפו שנפגשת עם הים שם, משם אוספים את המלח.

כל העיירה נתונה קודם כל להליכה ולרכיבה על אופניים, כשהחוקים כאן נוקשים פחות מאשר בהולנד וכולם מסתדרים, ברכיבה עדינה וברוגע. המדרכות רחבות ונוחות, הבתים גדולים - גם מגורים, גם מלונות, הכל משתרג יחד יפה ומאוד מטופח - הרחובות נקיים בשתי וערב נוח לניווט והכל יפהפה וכל כך נעים.

בערב הראשון ביקרה תזמורת מעיירה תאומה מגרמניה, וחגגנו בכיכר המרכזית עם רוח ומוזיקה. שהות נפלאה של 3 וכמה ימים.

 

[אורלנדה]

מלון נטונו (כלומר נפטון) היה כיפי ביותר מכל הבחינות

החדר היה נעים ונוח, ארוחת הבוקר טובה מאוד עם מאפים של המלון (אני עדיין טועמת את עוגת הלימון), סנדוויצ'ים, פירות נהדרים. הצוות היה כולו אדיב ונעים ורק רוצה לעזור. יש בריכה קטנטונת גם כן. ממול מיד כניסה לאחד החופים (בתשלום, 10 אירו ליום שלם) ונעימות כללית. שטח הפנים של המלון יפהפה, ישבו כמה באותו ערב לראות את המשחק בין שתי קבוצות אירופיות לגמר...שכחתי את שם המפעל ואת שם הקבוצות.
90 אירו ללילה, כולל ארוחת בוקר, היה מחיר הוגן ביותר לתמורה שניתנה.

פעם אחת (וחבל שאחת בלבד) אכלתי ארוחת ערב במלון במחיר של 33 אירו: מזנון ענק, שתי מנות בנוסף: מרק חומוס וגוש גבינת טומינו, שטעמה כגבינת עיזים צעירה, מוקפת כמה ירקות קלויים. זה הכל. כל המזון ברמת הכנה כל כך גבוהה, עם תשומת לב לפרטים, חומרי גלם הטובים ביותר שיש, שלל ירקות. המחיר מגוחך לרמה כזאת של בישול. והתפריט, ערב או צהריים, משתנה מדי יום.

עוד אכלתי מהמם ב-Da Dina, מסעדת דגים ופירות ים בסביבה, פתיח של דגים ופירות ים ענק, שלל מנות בטעם אלוהי, ופסטה עם שרימפ, כל זה כולל בקבוק מים ומנת לחם (עם פיאדינה - הפיתה הדקה הרומניולית, שחלק איתי דרור צעיר, מעולם לא ראיתי עד כה דרור צעיר כה נועז, הוא עלה על השולחן ואכל מן הלחם שלי, בחופשיות), 27 אירו, מחיר מגוחך לאיכות הזאת.

מלון נטונו:
https://www.booking.com/hotel/it/nettuno-cervia.html
דה דינה:
https://www.ristorantedalladina.it
מסעדה קצת מחוספסת, מדברים בדיאלקט, הטלוויזיה עובדת. אבל כדאי...

וג'לטריה מצוינת, עם טעמים טבעוניים נהדרים, מול המרינה. בכל מקום עכשיו גלידה טבעונית, גם בכפרים הקטנים ביותר. איזה יופי לאלה מאיתנו שלא רוצים/יכולים לצרוך חלב ניגר.
https://www.facebook.com/puroebiocervia

 

[אורלנדה]

הים היה כיפי ביותר גם הוא, קצת קר (היו מקסימום 26 מעלות בחוץ

אבל את מתרגלת. אדוות-אדוות ללא גלים ממש, דגל לבן. הצבע ירוק כהה, לא כחלחל. קצת אצות בקרקעית אבל הים נקי וצלול. חוויה נפלאה. לוקח כמה עשרות מטרים להגיע לעומק. כל כך נהניתי מהשעות שביליתי על החוף.

 

[אורלנדה]

ועד סוף ספטמבר תצוגות סידורי פרחים בגנים, באיי תנועה

צ'רוויה תגלית נפלאה בשבילי. לבולוניה חזרתי דרך רימיני וגבעות רומניה שגובלות בטוסקנה, אבל אפשר לחזור גם דרך ראוונה ופרארה (Ravenna, Ferrara) עתירות אוצרות האמנות וההיסטוריה ומלאות יופי, עמק רומניה עם עוד כמה עיירות מעניינות, והגבעות האוגניות, בין פרארה לפאדובה, שבעצמן מציעות טבע ותרבות.

אבל כיוון שהיה חם העדפתי את המסלול שלקחתי, רימיני עם אירוע האמנות המרשים שקורה בה עכשיו ועם הרוח הטובה מהים, וסנטארקנג'לו שיושבת על גבעה לא רחוק מהים, עם רוח נעימה גם כן.
מה שתארתי כאן למעלה, ראוונה ושות', הוא פשוט מסלול שמחכה לקרות, שבועיים וחצי של עונג, עם סיום בצ'רוויה ליד הים.

 

[אורלנדה]

ונחגוג אותה עוד קצת

 

[דניאלה1311]

עונג צרוף - תודה אורלנדה
תאור קצר ומענג, צילומים שהם הקצפת על עוגת המילים. הלוואי ויכלתי לארוז עכשיו ולנסוע.

(זה היה אמור להיות מתחת להודעה האחרונה שלך, טעיתי בחישוב המיקום.

)

 

[אורלנדה]

חוזרת לאיטי לבולוניה: סנטארקנג'לו ורימיני

סנטארקנג'לו די רומניה, Santarcangelo di Romagna, במרחק 10 קילומטר מרימיני וקצת יותר מהים, מדרום לצ'רוויה ועל ויה אמיליה שחנכו הרומאים, המובילה מכאן מזרחה לרימיני ומערבה כל הדרך לפיאצ'נצה בגבול אמיליה-לומברדיה.

למטה עיירה מודרנית מרווחת שהתפתחה מהגרעין הימיביניימי, שיושב כמה דקות הליכה למעלה, על הגבעה, ושומר על כל הארכטיקטורה הישנה. זה לא הכפר המעניין ביותר שראיתי, המוזיאון הותיר אותי אדישה וגם לא הלכתי לבקר במערה (דווקא חבל, אבל אולי יתוקן בעתיד) כמוה יש כמה מאות באזור. הכוונה שלי היתה יותר מנוחה ובטלה. וכיוון שסנטארקנג'לו מוקפת טבע יפהפה, ניצלתי את ההזדמנות לטרק קצרצר. טרק רציני וארוך הרבה יותר מתחיל מקצה העיירה המודרנית למעלה, עד הכפר ורוקיו, אבל המרחק הוא לפחות 12 ק"מ למעלה ואותו המרחק חזרה, וביום עם מקסימום 27 מעלות, לא זה מה שחיפשתי.

אגב, לא רחוק מכאן ובניסיון לעורר תיירות בעמק מארקיה, כך נקרא האזור הזה, שורטטו בשנה שעברה 16 מסלולים שנקראים "הרוביקונה העליון", על שם נהר רוביקונה, Rubicone, שזורם כאן. הנהר הזה היה הנהר שחצה קיסר לאחר שהודח מתפקידיו על ידי הסנאט, ומכאן הביטוי "לחצות את הרוביקון".
http://www.isentieridellaltorubicone.it/en/homepage-2

 

[אורלנדה]

לנתי ב-B&B המענג, Il Contrade, כלומר הכפר העתיק

וישבתי שעות בגינה למעלה, הסתובבתי יחפה על הדשא, אכלתי, קראתי. בשעות הצהריים החמימות אין מה לחפש בחוץ כי ככל מקום קטן, סטנארקנג'לו נמה את שנת הצהריים. כך עשיתי גם אני. עם אוויר ונוף, מה אני צריכה יותר? אהבתי את ורה, בעלת המקום, ארוחת הבוקר היא עסק צנוע עם כמה עוגות ביתיות טובות, פירות, ביום השלישי היו גם גבינות קשות ונקניקים (אז היתה עוד משפחה, כי ביומיים הראשונים הייתי לבדי בבית הגדול, ורה לא גרה בבית, היא באה רק לארוחת הבוקר ואפשר להתקשר אליה אם יש בעיה כלשהי).

זה בית גדול עם 5-6 חדרים וכאמור הטראסות למעלה. החדר גדול, המקלחת גדולה ומפנקת והיה לי נורא כיף שם. שילמתי 117 אירו ללילה כולל ארוחת בוקר כמובן.
https://www.booking.com/hotel/it/b-amp-b-le-contrade-sant-39-arcangelo-di-romagna.html

אכלתי נהדר ערב אחד פיאדינה ענקית (פיתה רומניולית דקה ממולאה גבינה מותכת ושלל ירקות) ממאפיה של נשים מבוגרות שעושות גם קצת אוכל מבושל ואפילו מציעות פיאדינה קאמוט, שזו חיטה עתיקה נדירה ביותר שבקושי אפשר להשיג. זה יחד עם מנת תרד מבושל בצד שאת חלקה ניגבתי וחלקה אכלתי בידיים (שכחתי שאין לי סכו"ם), עלה לי 4 אירו מצחיקים.

ג'לטו לה דליציה ברחוב הראשי העתיק, מעולה:
https://it-it.facebook.com/ledelizie.gelateria

ולזרון, שאכלתי שם צהריים וערב יום אחר יום, מה אפשר לומר. תענוג מההתחלה עד הסוף. פתיח של צנימים דקים עם דבש ומלח, צנימים שעשויים מפרחי קישוא מטוגנים. פסטה עם עלים ירוקים שגדלים במקום, סוג של תרד, פסטה אחרת עם בקאלה, זיתים ועגבניות, כמה ירקות קלויים כמנה נפרדת, ושני קינוחים: סמיפרדו אגוזי לוז שלטעמי היה מתוק מדי, וסורבה קפה, כמעט נוזלי. כל אחת משתי הארוחות, יחד עם קופרטו - מגש לחם נפלא - בקבוק מים וכוסית נדיבה של סן ג'ובזה היין המקומי הרומניולי, עלתה 35 אירו.

המלצר הזמין אותי לראות את המערה שיושבת מתחת למסעדה, וזה היה כיף.

גם הוא וגם המלצרית ידענים, רק הפריע לי שכשהיא שרתה אותי בערב השני, היא לא אמרה לי שמחוץ לתפריט הם מגישים הפעם פטריות "פורצ'יני של אביב". אולי חשבה שאני לא מבינה איטלקית אבל אני כן והיא הציעה זאת לשולחנות מסביב. לא נורא. בערב, אגב, היה עוד שולחן עם זוג דובר גרמנית ושולחן אחר עם שישה גברים שווייצריים, שבוודאי היו בנסיעת עסקים באזור. אז כבר גילו את המקום גם מחוץ לאיטליה. זו, אגב, כמיטב המסורת באזור, בעיקר מסעדת בשר. אבל אפשר בהחלט להישאר בתחום הצמחוני אם רוצות.
http://www.lazaroun.it

יש כמה חנויות קטנות יפות בכפר העתיק, כולל אחת יפהפיה ממש של בגדים. שכחתי להיכנס לבסוף אבל חמדתי את אחת השמלות, בסגנון וינטג'.

אגב, בצ'רוויה, רימיני וכאן, שוב ושוב ניסו לדבר איתי גרמנית. תיירות החוץ הכמעט יחידה שיש באזור, דוברת גרמנית. אני לא יודעת למה, אולי יש טיסות ישירות מכאן לגרמניה או לאוסטריה.

 

[אורלנדה]

רימיני

רימיני, דגש על ההברה הראשונה.

אני אוהבת ערים, אוהבת אמנות ואחרי 6 ימים של ים וטבע, שמחתי לנסוע נסיעה קצרה לרימיני, שם עברתי לשעה בדרך מצ'רוויה לסנטארקנג'לו, עד שיהיה הזמן לעשות צ'ק אין ב-B&B שלי. השעה הזאת עזרה לי להתמצא בעיר יומיים אחר כך, כשבאתי לביקור של כ-7 שעות.

מקום מעניין רימיני, גם כשאת בוחנת אותו מהבחינה העירונית, איך עיר מודרנית עם עבר עתיק מאוד יכולה להתגבר על בעיות תחבורה, לקדם רכיבת אופניים ונסיעת אוטובוסים על חשבון הרכב הפרטי, במציאות של מבנה עירוני לא פשוט: בניה פרברית, רחובות צרים. המרכז העתיק סגור למכוניות ומול גשר טיבריוס, אחד המונומנטים הרומאיים, משתרע פארק עירוני ענק באורך 2.5 קילומטר שנעשה בו שימוש המוני לפעילויות כיף וספורט.

החוף, אני באמת לא יודעת איפה הוא, אני חושבת שהוא דורש כמה דקות נסיעה, בכל מקרה לא ראיתי אותו ממרכז העיר. החלק העתיק, לו באתי, היה מרשים ומעניין אבל הוא חסר את האופי והאחדות הארכיטקטונית שיש לבולוניה. ועדיין, יש אתר אחד ששווה ביקור בפני עצמו, הפיאצות העתיקות יפות, יש כמה מבנים יפים והאירוע הנפלא ממש, הביינאלה של הרישום, שקורה עכשיו ועד אמצע יולי מדי חמישי-ראשון, עשו את הביקור ראוי ביותר.

 

[אורלנדה]

טמפיו מאלאטסטיאנו וביינאלת הרישום

אני חושבת שמי שרוצים לקרוא על הטמפיו, הקתדרלה של רימיני, יעשו טוב אם יפתחו את ויקיפדיה, אפילו רק כדי לקבל מושג על הבניין, כי כדי לתפוס אותו צריך צילום מקצועי:
https://en.wikipedia.org/wiki/Tempio_Malatestiano
כל האזור מלא מונומנטים המתייחסים למאלאטסטה. זו היתה שושלת ששלטה ברימיני ובגבעות במשך כמה מאות שנים ובמיוחד ברנסנס השאירה כמה אוצרות מרשימים. אחד מהם הוא הטמפיו, הכנסיה הלא גמורה, עם הצלב של ג'וטו, עם הפרסקו של פיירו דלה פרנצ'סקה (עושה חשק ענק לנסוע אל לב היצירה של פיירו: ארצו, סנספולקרו, מונטרקי, כל אלה סמוכים זה לזה במזרח טוסקנה), שאינו במצב אידיאלי.

אבל העיקר בשבילי היו התבליטים של דוצ'ו, שאני חושבת שראיתי עבודות שלו כבר בפרוג'ה, אולי גם בפירנצה. הם מזכירים את העבודות בקרמיקה של משפחת דלה-רוביה, שאותן ניתן לראות בפירנצה לעשרות. זה כל כך עדין ונפלא. אבל כל הבניין, באתי אליו פעמיים, גם בדרך לסנטארקנג'לו, עם המזוודה, וגם ביום השלם שעשיתי בעיר. אתר נפלא.

אני אוהבת רישום ושמחתי לקרוא על הבינאלה ברימיני, כמה ימים לפני הנסיעה. זו חגיגה למי שאוהבים אמנות. הרישומים מוצגים בכ-35 תערוכות בכמה אתרים, ביניהם המוזיאון העירוני שבלי כל קשר לתצוגות האלה, הוא ראוי לביקור בפני עצמו שכן הוא אוחז לפחות שתי יצירות מופת מהרנסנס, של גירלנדאיו (פירנצה) ושל ג'ובאני בליני (ונציה). יחד עם תצוגות ארכיאולוגיות והיסטוריות.במוזיאון מוצגים רישומים של גוארצ'ינו (מאה 17) והזייפן שלו, סטפנו דלה בלה (פירנצה מאה 17), כמה נשים ונציאניות עכשוויות בתצוגה ששואבת מקליגרפיה, כמה אמנים מהמאה ה-19.

בקסטל סיסמונדו מוצגים פיקאסו ופליני (רימינזה מלידה, היום מכשירים מוזיאון פליני לכבודו), עם עוד כמה איטלקים ואחרים מתקופות שונות, בכמה תצוגות מענגות וגם משעשעות.

ובבניין היסטורי אחר שמוקדש היום לאמנות מודרנית, כמה תערוכות של מעצב מכוניות אחד, אחרת של סרגיי צ'ובאן, שמתייחס לפירנזי שמשלו הביאו 3 רישומים גם כן (מי שראו כמה פירנזי במוזיאון תל אביב בשנה שעברה, לא יחמיצו אותו, כאן אלה רישומים פנטזיונריים של עתיקות רומיות) ולבסוף תצוגה מינימליסטית שגובלת בשרלטנות, של ונסה ביקוף. אבל אפילו זו שעשעה אותי.

אכלתי צהריים בקפה קאבור, Cafe Cavour, סלט מוצרלה עם רוקולה וכמה ירקות, הכל מתפוצץ מטריות. שם התעקש ממש המלצר לדבר איתי גרמנית ואנגלית, אמר שהוא מעדיף. אוקיי. גלידה אורגנית בלב הממטרים הכבדים שירדו כמה דקות בעקבות שבר הענן (לא זוכרת את שמה, מעולה).
וכל היום הזה, מוצלח ביותר.

 

[אורלנדה]

מתקדמת לעבר בולוניה: נסיעה מענגת בין כפרים, לונג'נו וצ'זנה

הגיע הזמן לסופה"ש האחרון, אני בדרך לבולוניה. מסנטארקנג'לו אין רכבות תכופות (אפילו לא בדקתי לו"ז מדויק הבוקר) ואני מעדיפה לקחת רכבת מצ'זנה, Cesena, עוד אחת עם מומומנטים למאלאטסטה, בעיקר ספריית מאלאטסטה, שהשתמרה כפי שהיא מאות בשנים, הספריה ההיסטורית הראשונה בבעלות אזרחית ולא דתית, שהשתמרה באיטליה ואולי בכל אירופה.

אני פוגשת ב-B&B שלי את ג'נלוקה קאפרילי ויחד אנחנו מבלים שעה ועשרים בנסיעה עד צ'זנה, נסיעה קצרה שאפשר לעשות גם באוטובוס. אבל אני מבקשת מראש שניסע דרך הגבעות הרומניוליות כי היום, חד-משמעית, ראות מושלמת. וזה הזמן לנסיעה שכזאת. ג'נלוקה מבקש שנדבר צרפתית ואיטלקית כי הוא בקושי מבין אנגלית, ואני שמחה לגייס את הצרפתית שלי ולבדוק מה שלום כישורי השיחה שלי לאחר שבשנים האחרונות בקושי דיברתי. אני שמחה לגלות ששלומם מצוין.

אנחנו נוסעים ולא מפסיקים לדבר באיטלקית ובצרפתית, ועוברים דרך הגבעות הרומניוליות, שם כרמי זיתים ומטעי אפרסים, משמשים ודובדבנים. עוברים דרך הכפר הקטן Roncofreddo ונכנסים ללונג'נו (Longiano), שהוא כפר תענוגות עתיר אמנות ותרבות, במרחק 12 ק"מ מצ'זנה. אנחנו עומדים בפיאצה הגבוהה ומסתכלים סביב ואני כבר יודעת, לכאן עוד אשוב.

אחר כך אנחנו בדרכנו לצז'נה, שמפתיעה אותי ביופי שלה. כמה פיאצות מרכזיות, קשתות שמזכירות את בולוניה, הראות כאמור מושלמת אבל אני שוכחת לצלם, כל כך אני נהנית עם ג'נלוקה ובכלל להסתובב, אני בטראנס. האווירה מקומית לגמרי וזה מקום לקחת בו מלון לסוף שבוע ואנחנו חושבים ביחד על איך נעשה מכאן חצי-יום-יום טיול. הוא סוגר לי פינה כי אני מתכוונת לבקר ביערות קזנטינו שנמצאים במרחק 50 ק"מ מכאן והם ענקיים ותלולים, חלקם גם גובל בטוסקנה. אנחנו נדברים שהוא יסיע אותי לשלם מצ'זנה ושיום אחד נעשה יום טיול גם משם, לכמה כפרים שבסביבה. האזור ההוא של היערות לא רק עשיר בטבע אלא גם באתרי עליה לרגל, במרחצאות וכמה פנינות של כפרים. זו נקודת מפגש גם עם מחוז מארקה, עתיר הכפרים והיערות, וגם הים, שכן הוא ממשיך דרומה מרימיני עוד כמה מאות קילומטר לאורך החוף.

אנחנו נפרדים בחום ואני כבר יודעת: הנה עוד טיול שמחכה לקרות.

 

[אורלנדה]

בולוניה. שיבה לאחר 4 שנים

אז עברו 4 שנים מאז אפריל 2014 ואני מסתקרנת לראות מה התחדש: נגמרו השיפוצים בויה אוברדן? התמונה האהובה עלי בסנטה מריה דיי סרווי, תהיה בחושך, באור? האם סוף סוף אמצא את פיאצה מאג'ורה ללא פיגומים (הפעם הראשונה והיחידה שזה קרה היתה ב-2006, בביקור הראשון)? מי עוד מכוסה עכשיו פיגומים? כנסיות? בניינים, איפה?

אז ויה אוברדן יפהפיה עם הבניין המשופץ החדש ומאג'ורה, שוב אני לא מצליחה לראות אותה ללא פיגומים, הפעם הם בקצה הרחוק, היכן שהספריה והאנדרטה לפרטיזנים. אז לא נורא אבל הנה, אולי בפעם הבאה סוף סוף. הבזיליקה עדיין משתפצת אבל רק מאחור, מקדימה היא נקיה לגמרי מפיגומים. אבל יש במה וכיסאות, 2.6 הוא חג הרפובליקה, אבל אני מודעת לזה ולא נורא.

סופ"ש אני מבלה בטיולים בעיר, עם כניסה לכמה כנסיות והשתאות אל מול המרחב העירוני המצוין הזה, שכל עיר כדאי שתלמד ממנו. מרחב הליכתי קודם כל. הורחבו מסלולי האוטובוסים, יש היום יותר רכיבת אופניים ממה שהיתה אז והורחבה סגירת הכבישים המוחלטת בסופה"ש. כל אלה סימנים מעולים, העיר הולכת ומשתפרת מבחינת ההליכתיות.

אני חוזרת לאכול טבעוני ואיזה כיף. כמה קל לעשות זאת כאן, במרכז הפרמיג'נו והפרושוטו, שלל מסעדות טבעוניות צמחו בזו אחר זו. ירקות ועוד ירקות, קליל וטעים טעים כאן. וגם ג'לטו טבעוניות, מעולות בזו אחר זו.

 

[אורלנדה]

לנה וטועמת

פאלאצו טרווי הוא מקום טוב ללון בו. בדרך כלל החדר שלקחתי עולה 170-180 אירו אבל כיוון שהזמנתי אותו יומיים מראש, הוא עלה לי 120 אירו וזה די בסדר. למרות שהוא מוגדר "זוגי קטן", לי הוא לא היה קטן אלא נוח. יש מרפסת חמודה עם כסאות, שולחן וצמחים. וחדר האמבטיה גדול ונוח מאוד. ארוחת הבוקר טובה, הלחם יכול להיות יותר טרי אבל מלבד זאת יש מוצרלה ועגבניות, כמה עוגות, המון פירות מעולים ממש ובעונה. זה מקום יפה. יש בונוס: דקסי מושלמת בת 5 (תחש, שיער קצר), מתפנקת ואוהבת.

הוא מרוחק מעט ממרכז העיר ולי זה טוב מאוד, אני לא יודעת אם הוא המקום האידיאלי ללון בו כשלא מכירים את העיר, אבל זה לא עניין גדול, ההליכה למאג'ורה אורכה 900 מטר ואפשר לעשותה בנוחות תחת קשתות ועם מינימום פיח שכן היא עוברת באזורים נרחבים שמיועדים להליכה בלבד.
https://tinyurl.com/ycw8hy2b

אז שמחתי לגלות את ביסטרו קאנאפה ליד ה-B&B שלי, שלדעתי יאהבו אותו גם לא טבעוניים. שירות עצמי, אוכל טעים מאוד, עם ממתקים טבעוניים טעימים גם הם. הכל יחד עלה 12 אירו, צלחת שירות עצמי עם ירקות וסוג של בוליטו (כדור בשר) מסייטאן, מים ממיחם שאפשר למלא שוב ושוב ושני ממתקים טובים וכמעט לא מתוקים.
https://www.facebook.com/canape.bio

רציתי לאכול בבוטניקה לאב אבל לא הזמנתי מקום מראש, למזלי היה מקום גם בשבת בערב. ונהניתי. לטעמי על הצד המלוח מדי וגם יקר למה שזה, ובכל זאת. גורמה טבעוני עשוי היטב וטעים. כל כך כיף לראות איזו קליינטורה נלהבת יש למקום הזה.
https://www.botanicalab.com/english

ג'לטו מעולה פשוט, עם ממתקים דרומיים (אמנם נהגו כבר בבולוניה אבל ההשראה דרומית), בג'לטאורו. אף פעם לא מאכזבת, גם בביקור עשירי. משמש טרי (!) מצופה שוקולד, ממתק קרנצ'י שקדים ואגוזים מצופים שוקולד, עוגיות שקדים ופיסטוק, פצפוצי אורז מצופים שוקולד וג'לטו טבעונית: קוקוס, משמש, סורבה קקאו מעולה, לימון, תות.
https://ilgelatauro.wordpress.com

גם קרמריה ד'אצליו ראויה לציון, טעמים טבעוניים מעולים ממש. אכלתי שם לאחר טרק ארוך (וסנדוויץ') וזה היה במקום.
https://it-it.facebook.com/gelateria.cremeria.azeglio

 

[אורלנדה]

צריך גם להוסיף על מקום הלינה, ושכחתי: יש פירות ויין על חשבון

הבית, בחדר. גם קומקום להכנת תה. אין כל רעש מהרחוב אבל יש בעיה של בידוד בתוך הבניין ומהחצר הפנימית. למזלי זה לא פגע בשעות הלילה אבל כן אפשר לשמוע צעקות ושיחות טלפון מסביב. לא על הכל יש למקום שליטה. בסך הכל מקום לינה טוב.

 

[אספרסו2]

קרקוש ספלים בבר וטרטור מנועי הוספות

באיטליה המולת הרחוב לא מפריעה את מנוחתי

נהפוך הוא,בסיציליה בחרתי ברחוב ראשי במודע ,זה חלק מהחוויה שם.

 

[אורלנדה]

כשמישהו צועק גם בצהריים וגם בלילה, כשאני רוצה לנום

זה לא הכי כיף, גם אם הוא מדבר איטלקית. בפעם השלישית זו היתה שיחת טלפון ערה בהולנדית. לא, לא התחשק לי לבחון את עצמי עד כמה אני מבינה כל מילה. למזלי זה נגמר לפני 11 בלילה ולא התחדש עוד.

 

[אספרסו2]

חוויה אנתרופולוגית

כשבאים מעולם הדממה הגרמנית זה משעשע,אני מבין אותך,הרבה ישראלים מגיעים לאירופה כמפלט מהתוהו ובוהו בישראל.

 

[אורלנדה]

נכון

 

[אספרסו2]

היינו

במלון רומא,לא רחוק משם.