ערב אחד בצ`אט
אינני מכירה אותך ובכל זאת מנכר אתה בליבי באותו ערב ארוך ביקשת ממני שיר אחרון לחיים, וכך בבת אחת שרפת אותי החברה טועה, כל כך טועה שמשאירה בחור חמד כמוך לבד ורק מתוך קינאה הרי שנינו יודעים שאין להם סיבות אחרות... כאלה טיפשים, ריקניים ! ואתה לי רוצה לבחור בשיר ``בדד``, כמה אירוני הינך - הערצתך העיוורת מובילה אותך אליו שניכם זמרים, הוא התפרק אז עכשיו תורך ? אני לא אניח לך - שומע ?! אצלך זה אחרת, לא תיגע באש הגחלת לא לך, לא אתן, אני כאן לצידך ורק בשבילך... רק המתן עוד קצת ... ענה לי על שאלה אח``כ אתן לך את השיר - אני מבטיחה - רק ענה לי - שאלה אחת... אמרת כי זולגות להם הדמעות... תגיד לי ממה הינך מפחד, אבל הכי מפחד ? ``מפחד פחד מוות מן המוות`` ושאיפותיך לחיים לאן הם נעלמו ? הרי רצית להטביע חותם שאף אחד לא ישכח מי אתה ומי היית אני המשכתי עם השאלות, זמן רב עבר... חפרתי עמוק לליבך... ובליבך... ואז לפתע אמרת... ``יש בך כל כך הרבה, אני אוהב אותך, מעריך...`` איזה שם נתת לזה מהתנ``ך - שכחתי את הציטוט ההוא - ``אהבת חינם`` ! ואני מעריכה אותך וחובקת בך יותר, אבל רק דרך המילים פיזית אנחנו רחוקים... על דפי האינטרנט לנו קשר רעות בילתי ניתן להגדרה כבר יותר מחצי שנה והנה חזרת להתעקש... אינך עוזב או מניח לעיניין אותו שיר אחרון ``אני רוצה שאת תגידי לי מה יהיה השיר האחרון ... כי את חשובה לי !`` ואני לך כותבת... עם המון כאב בלב... אוספת מילה למילה: ``לפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות החצוצרה אומרת שלום לכינורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית !`` שלחת לי חיוך... והמשכתי ... מאושרת מן החיוך הראשון שקיבלתי ממך הערב ``לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב - לשיר אותו בכוח לשיר אותו בכאב`` אמרת לפתע ``זה לא שיר של סוף, זה שיר של התחלה...`` ואז תורי הגיע לשלוח חיוך... הבנת ידידי... הבנת ! כן, ניצחנו את הרוח, אני ואתה... דיברת על תגמול... לא, אינני רוצה ! אני כאן, אני כאן ורק בשבילך !!! אסיר את הבדידות מליבך ואעטוף אותך במילים... חודרת אני למעמקים שלא ידעתי שיש בכוחי לתת ואני שמחה כי מצאתי אותם למענך... וכך לפעמים עוברים להם הימים, ואתה שם בפנים כל פעם נזכרת... רק תגיד שאספנו את השברים רק תגיד אני על דרך אחרת... אך הפחד שלי שריר וקיים כי אתה לי ידיד ורע ואת ליבי לך נתתי באותו ערב רק תבחר בדרך החיים... זאת תהיה מתנה לשנינו שני אנשים זרים - ידידים... החובקים בלב אוהבת אותך, ילד ! חייך אלי... חייך אל החיים ! ואני לך מבטיחה כי למרות כל הקשיים אמצא דרך אליו לזה שבמרומים... שלך אני... ענבל
אינני מכירה אותך ובכל זאת מנכר אתה בליבי באותו ערב ארוך ביקשת ממני שיר אחרון לחיים, וכך בבת אחת שרפת אותי החברה טועה, כל כך טועה שמשאירה בחור חמד כמוך לבד ורק מתוך קינאה הרי שנינו יודעים שאין להם סיבות אחרות... כאלה טיפשים, ריקניים ! ואתה לי רוצה לבחור בשיר ``בדד``, כמה אירוני הינך - הערצתך העיוורת מובילה אותך אליו שניכם זמרים, הוא התפרק אז עכשיו תורך ? אני לא אניח לך - שומע ?! אצלך זה אחרת, לא תיגע באש הגחלת לא לך, לא אתן, אני כאן לצידך ורק בשבילך... רק המתן עוד קצת ... ענה לי על שאלה אח``כ אתן לך את השיר - אני מבטיחה - רק ענה לי - שאלה אחת... אמרת כי זולגות להם הדמעות... תגיד לי ממה הינך מפחד, אבל הכי מפחד ? ``מפחד פחד מוות מן המוות`` ושאיפותיך לחיים לאן הם נעלמו ? הרי רצית להטביע חותם שאף אחד לא ישכח מי אתה ומי היית אני המשכתי עם השאלות, זמן רב עבר... חפרתי עמוק לליבך... ובליבך... ואז לפתע אמרת... ``יש בך כל כך הרבה, אני אוהב אותך, מעריך...`` איזה שם נתת לזה מהתנ``ך - שכחתי את הציטוט ההוא - ``אהבת חינם`` ! ואני מעריכה אותך וחובקת בך יותר, אבל רק דרך המילים פיזית אנחנו רחוקים... על דפי האינטרנט לנו קשר רעות בילתי ניתן להגדרה כבר יותר מחצי שנה והנה חזרת להתעקש... אינך עוזב או מניח לעיניין אותו שיר אחרון ``אני רוצה שאת תגידי לי מה יהיה השיר האחרון ... כי את חשובה לי !`` ואני לך כותבת... עם המון כאב בלב... אוספת מילה למילה: ``לפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות החצוצרה אומרת שלום לכינורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית !`` שלחת לי חיוך... והמשכתי ... מאושרת מן החיוך הראשון שקיבלתי ממך הערב ``לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב - לשיר אותו בכוח לשיר אותו בכאב`` אמרת לפתע ``זה לא שיר של סוף, זה שיר של התחלה...`` ואז תורי הגיע לשלוח חיוך... הבנת ידידי... הבנת ! כן, ניצחנו את הרוח, אני ואתה... דיברת על תגמול... לא, אינני רוצה ! אני כאן, אני כאן ורק בשבילך !!! אסיר את הבדידות מליבך ואעטוף אותך במילים... חודרת אני למעמקים שלא ידעתי שיש בכוחי לתת ואני שמחה כי מצאתי אותם למענך... וכך לפעמים עוברים להם הימים, ואתה שם בפנים כל פעם נזכרת... רק תגיד שאספנו את השברים רק תגיד אני על דרך אחרת... אך הפחד שלי שריר וקיים כי אתה לי ידיד ורע ואת ליבי לך נתתי באותו ערב רק תבחר בדרך החיים... זאת תהיה מתנה לשנינו שני אנשים זרים - ידידים... החובקים בלב אוהבת אותך, ילד ! חייך אלי... חייך אל החיים ! ואני לך מבטיחה כי למרות כל הקשיים אמצא דרך אליו לזה שבמרומים... שלך אני... ענבל