צריך לזכור שהמצב בו זקני החמולות היו למנהיגי הציבור ביהודה שומרון ועזה, עד לבואו של שמעון פרס לעסוק הסוגיה הלא פתורה בו האשכנזות הישראלית למעשה קבלו את הנרטיב הפלסטיני' שאמר שפתח' הם הנציגים הלגיטימיים של העם הפלסטיני..., מאז למעשה ירדה קרנה של השיטה שכביכול החמולות הן השולטות לכך שהזרים הם השולטים...
שגיאה שחוזרים עליה כמו עדת אידיוטים שלא מחוברת לאזור ולכן משלמת מחירים אדירים....
עליית חמאס רצועת עזה, עליית חמאס חברון, העובדה שאפילו בית לחם לא בידי הפתח' ושלא נזכיר את ירושלים שברובה הגדול הם חברונים...
מכאן שאם פעם אחת המדינה שלנו תדלג על מוקש... ותעשה את המובן מאליו במרחב... נברך...
זה היה יצחק רבין, לא שמעון פרס. לפחות רשמית. הוא זה שחתם על המכתב שמכיר באש"פ כנציגו הלגיטימי של 'העם הפלסטיני' (בתמורה למכתב נגדי ברוח דומה אגב, של הארכי-טרוריסט יאסר עראפת אליו).
אבל על-פי שיטת פרופ' קידר, בסופו של דבר, אחרי כל הנסיונות שבוצעו במהלך השנים בקביעת נציגים פורמליים וכיו"ב, זה יחזור לשם, לחמולות השולטות האזוריות. לשיטתו ככל שישראל תקדם מהלך כזה באופן רשמי, ניתן יהיה לחתום על הסכמי שלום מול 'אוטונומיות נקודתיות' כאלה שיוכלו להיות שלום אמיתי ולא סתם חתיכת נייר כפי שזה מול אש"פ, שלא שווה את הדיו בו נכתב.
לעניין זה מעניינים דברי אותם שייחים מחברון שאיתם פתחנו את השרשור, שמדברים על הכרה מלאה ורשמית במדינת ישראל כמדינת העם והלאום היהודי וכו'. כלומר ההצעה הפותחת שלהם טובה כבר עכשיו יותר ממה שאש"פ מציע גם אחרי עשרות שנים.
נכון שזה לא פתרון קסם ונכון שייקח זמן למצוא את החמולה הנכונה בכל אזור וכו'. אבל זה בהחלט יכול להיות הפתרון המתאים לאזורנו. השאלה אם לישראל יהיה את האומץ לקדם את הרעיון, כל עוד אבו מאזן בחיים. אמנם הוא כבר עם רגל אחד בקבר, אבל זה המצב כבר הרבה יותר מדי זמן.
