למוצארט עקב ארועי אמש
שאלת שאלה ואני עונה לך כפשוטו: כי אנו המבוגרים היינו כבר שחקנים בסרט כמו שלך, עברנו בחיים כל מיני חוויות, שהביאו לכל מיני דכאונות כאלו ואחרים. ולכל אחד החוויה שלו סובייקטיבית נראית הכי קשה, ללא מוצא. אבל מוצארט אם ישאלו אותך אפילו לוקי הטוראט עצמם שהתסמונת שלהם מתבטאת בטיקים אחרים האם היית מעדיף להחליף ? בטוח שהיית לוקח את ה"חבילה שלך" ואומר לא תודה. מלבד זה עצם העובדה ששתפת אותנו במחשבותיך יצרה תגובה כי אי אפשר להשאר אדיש למעשה בלתי הפיך. ועכשיו תכלס!!! מוצארט קח את עצמך בידים!!! מספיק להתבכיין! צא מהקונכיה של רחמים עצמיים. אם רע לך בצבא יש פתרונות מעשיים ואפילו יש מי שיחלץ אותך מהמקום שבו אתה משרת וידאג שתשובץ במקום אחר, חייל אחר כבר ניצל את הפריבילגיה הזאת. אם סתם אתה מבואס יש שיחות , יש תרופות אחרות ובעיקר עליך לעבוד על עצמך, להחליט שאתה עושה מעשה כמו ספורט, טיפול ואימוץ חיית מחמד. היה לי מטופל שאימץ לעצמו צינצילה מדברית, הוא גם דיבר כמוך. לאחר תקופה מסויימת הפסיק ושמתי לב שמצב רוחו השתפר, האגריסיביות שלו כלפי אחיו פחתה. שאלתי אותו איך קרה שאין לך יותר מחשבות אובדניות. התשובה שקבלתי מפיו היתה דהיי לישנא: מי ידאג לדגו שלי אם יקרה לי משהו. עוד אוסיף ואומר מוצארט החמוד אני בטוחה שאתה כזה ובבית כולם אוהבים אותך "למרות הכל ובגלל הכל" כי זה אתה. !!! האם אינך חושב על משפחתך והאנשים שאתה חשוב להם, אנשים שדואגים לך ואוהבים אותך, אתה לא יכול להיות אגואיסט. אומנם זה נראה הפתרון הפשוט אך מהכרותי איתך בפורום אתה לא נראה לי כאחד ש"בורח" מקצת בעיות, זה לא מתאים לך...באמת "קטן עלייך". חזק ואמץ, אשמח אם נמשיך להתכתב בעתיד ואם אתה זקוק לעזרה כלשהי, אל תהסס לפנות אלי!!!
