עצתכם בבקשה

עצתכם בבקשה

שלום אני לא כל כך כותבת בפורומים כאלה כי זה לא תחום שנוגע לי אבל לאחרונה אני נתקלת בקשיים מסוימים בעבודה חשבתי שאולי אוכל להעזר בכם בנושא זה :אני מטפלת של ילדה בת 4.5 שבאה ממשפחה קצת אחרת היא ילדה מאומצת מתוך 2 של ידיד מאוד טוב שלי שאימץ לבד יש סבתא מאוד בתמונה אבל לא מוגדרת כמשהו קבוע וכוונתי היא שסבתא נמצאת כאשר אבא לא נמצא יש לציין כי אבא עובד בעבודה שמצריכה הרבה חו"ל . לאחרונה אני נתקלת בהתקפי בכי והיסטריה מצד הילדה כאשר אני באה לקחת אותה מהגן היא לא מוכנה שאני אבוא רק סבתא או אבא היא בוכה ועושה סצנות שקשה לעמוד בפניהם ,בהתחלה חששתי מאיך שזה נראה מהצד שאנשים אולי יחשבו שאני מתייחסת אליה לא יפה או משהו כזה ודיברתי עם אבא שלה והוא מצדו לא דואג על מה שאנשים יחשבו . כמובן שניסתי שיטות שונות ומשונות להימנע מהבכי הזה ,עשינו טבלה של חיכנים לימים ללא בכי ,קנינו הפתעות וכל מיני ויש לציין שהמצב קצת השתפר אני גם רוצה להבהיר שזה קורה בעיקר שהולכים מהגן בבית הכל נפלא והיא אומרת כמה שהיא אוהבת אותי וכל מיני אבל שהיא רואה את סבתא הכל נגמר והבכי מתחיל . אני קצת מבינה מה קורה לה וזה ממשחקי תפקידים שהיא משחקת או איתי או עם החברות שלה ובכל המשחקים היא התינוקת והשותף למשחק האמא והיא באה לקחת אותה מהגן . היא גם מדברת המון על התקופה שהייתה תינוקת ושהיא רואה תינוקות עם אמא שלהם היא מאוד רוצה לגשת וללטף . אני מבינה שככל הנראה כל התקפי הבכי האלה נגרמים מהתפיסה שלה שלכל ילד ש אמא ולה לא והשאלה היא מה עושים כדי קצת להקל עליה את המצב כמובן שאת שיחת המשפחה הקצת שונה אני לא אעשה אבל אולי יש איזה ספר או משהו שיוכל להמחיש לה שהיא לא היחידה ושמה שיש לה בבית זה נורמלי לחלוטין . אני מנסה לשוחח איתה על העיניין שאין אמא ושגם לי אין אמא מסיבות אחרות כמובן אבל עדיין היא גם בתפיסה שאפשר לקנות מה שאין לדוגמא:היא שאלה אותי על סבתא שלי ואמרתי לה שאין לי כי היא נפטרה אז היא אמרה לי את יכולה ללכת ולקנות לך סבתא אז הסברתי לה שאי אפשר לקנות אנשים ומשפחה וזה רק חלק מהתפיסה שלה ואני ממש לא יודעת מה לעשות כי אני מאוד אוהבת את הילדה הזו ולראות אותה בעצב מאוד קשה לי .
 

גילה פ

New member
הלוואי על כולנו מטפלת כמוך

יש לך המון רגישות לילדה ולמצב המיוחד שלה. וזה מאד יפה. האם את חדשה בתפקיד? אני משערת שבחלוף הזמן הילדה תתרגל אליך ואולי תהפוך אותך לדמות אימהית שהיא כל כך זקוקה לה. בארץ עדיין אין הרבה נסיון עם אבות שמגדלים לבד ילדים. אבל בארהב הענין יותר מקובל. יש חומר כתוב על זה באנגלית - אם את קוראת אנגלית. המצבים שתארת הזכירו לי את ילדותי. אמא שלי עבדה מהבוקר עד הלילה וסבתי היתה מטפלת בנו. ביום הראשון של כיתה א - אמי שלחה את סבתי להיות במקומה. אני כל כך כעסתי וזה ליווה את כל שנות הילדות הכעס הזה. נראה לי שאת בדרך הנכונה. גם מותר לבכות לפעמים. זה משחרר כעס ותסכול. וטוב שהיא מוציאה את זה במשחק. זה באמת קשה בלי אמא.
 
למעלה