עצמאות
- פותח הנושא דיא
- פורסם בתאריך
מתחילה
יום העצמאות - איך ביליתן/סבלתן? - היינו שוב במושב, אצל ההורים של האיש. נסעתי עם הילדים ברכבת ובאוטובוס והוא הצטרף אלינו אחרי העבודה. בערב כולנו היינו גמורים מעייפות והחגיגות במושב לא השתוו לשנים עברו, אז וויתרנו די מהר. היום חגגנו לאחיניתו של האיש, שנולדה ביום העצמאות לפני 11 שנה והיה נפלא. כזו הרגשה משפחתית וכיפית. חזרנו ברכבת עייפים אך מרוצים והילדים נרדמו בצ'יק. גם סוג של עצמאות
. מה הזכרון הראשון שלכן מיום העצמאות? הופעה של משינה בבאר שבע, 5 בבוקר, בטח 1990 (יום העצמאות השלישי שלי בארץ), הם מחוקים לחלוטין אחרי 10 הופעות או משהו כזה. פטישים, קצף, שמח. כל כך שמח. כבר פחות שמח לי בשנים האחרונות. איזו עצמאות הכי משמעותית בעינכן? עצמאות מחשבתית. גיליתי, בתקופת הדיכאון, איזה נורא זה לא לחשוב בעצמך למען עצמך. אני עדיין נאבקת בזה, אבל כבר טוב יותר. לא לחשוב, לא לקבל החלטות, לא למצוא משהו שמבטא אותי, זה נורא. אני רוצה לחשוב לבד, להחליט לבד (כן, אני יודעת, אנחנו אף פעם לא עושים את זה לבד, החברה, העבר וגם העתיד מכתיבים לנו המון, אנחנו לא שחקנים חופשיים. ובכל זאת...) איזו עצמאות אתן מחפשות? כרגע אני מחפשת עצמאות כלכלית. לי, למשפחה שלי. לא כי אין לנו, טפו
, אלא כי יש לנו. רוצה להנות מהעצמאות של לחיות מפחות, לרצות פחות דברים חומריים. מה אתן מאחלות לחברה/מדינה/קהילה שלנו ליום העצמאות הבא? שני דברים - 1. שיהיה אזרח אחד שאנו ממתינים ומייחלים לו שיחזור ויחגוג איתנו בשנה הבאה - גלעד שליט.2. שיום לפני יום העצמאות המספר הכואב לא יגדל יותר.
יום העצמאות - איך ביליתן/סבלתן? - היינו שוב במושב, אצל ההורים של האיש. נסעתי עם הילדים ברכבת ובאוטובוס והוא הצטרף אלינו אחרי העבודה. בערב כולנו היינו גמורים מעייפות והחגיגות במושב לא השתוו לשנים עברו, אז וויתרנו די מהר. היום חגגנו לאחיניתו של האיש, שנולדה ביום העצמאות לפני 11 שנה והיה נפלא. כזו הרגשה משפחתית וכיפית. חזרנו ברכבת עייפים אך מרוצים והילדים נרדמו בצ'יק. גם סוג של עצמאות
ביחד ננצח1
New member
הי
דיא יקרה, כשאת כותבת, את מרגשת אותי כל פעם מחדש
כרגיל אין לי זמן לענות... הלימודים הורגים אותי (העומס לקראת סוף התואר הולך וגובר + הילדים המתוקים שלי שלא זזים ממני לדקה ותמיד לפחות אחד מהם איתי בבית
) דיא, יש לי שאלה אליך... סליחה שבפורום ולא תחת הנושא המתאים... אולי בעצם גם סוג של עצמאות... האם בגיל 9 חודשים וקצת הנקה עדיין מחליפה ארוחה? אמרו לי בחברה מסחרית מסוימת של דייסות שכבר לא והופתעתי מהתשובה... נאמר לי רק אפשר לתת קצת אחרי האוכל משום שזה כבר לא יכול להיות ארוחה... מה דעתך המקצועית והאישית על זה? חיבוקים מירי
דיא יקרה, כשאת כותבת, את מרגשת אותי כל פעם מחדש
ארגון הבריאות העולמי
ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים והנקה בתוספת מזונות מתאימים עד גיל שנתיים ומעבר. הנקה בהחלט יכולה להוות ארוחה גם בגילאים הללו, תלוי איך וכמה זמן (אם זה שתי מציצות וזהו, אז ברור שלא, אבל אם את רואה ו/או שומעת בליעות, לאורך כמה דקות, אז בהחלט ארוחה. ואם יורשה לי לומר, אפילו ארוחה משובחת). בהנקה ממושכת חלב האם מתאים עצמו לצרכים של הילד. נבדק מחקרית שחלב המיוצר עבור פעוט יותר שומני מאשר החלב של אותה אם לאותו ילד, כאשר היה צעיר יותר. ההסבר - במזונות אחרים (מוצקים) יש פחות ערך קלורי והחלב מתאים עצמו על מנת לפצות על כך. אם לך טוב להניק כארוחה ואם יש עליה תקינה לאורך זמן במשקל, תניקי כך. וכן, לקבל החלטות לגבי הילדים שלנו על בסיס דעות ומידע מלא ומגוון הוא סוג של עצמאות.
ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים והנקה בתוספת מזונות מתאימים עד גיל שנתיים ומעבר. הנקה בהחלט יכולה להוות ארוחה גם בגילאים הללו, תלוי איך וכמה זמן (אם זה שתי מציצות וזהו, אז ברור שלא, אבל אם את רואה ו/או שומעת בליעות, לאורך כמה דקות, אז בהחלט ארוחה. ואם יורשה לי לומר, אפילו ארוחה משובחת). בהנקה ממושכת חלב האם מתאים עצמו לצרכים של הילד. נבדק מחקרית שחלב המיוצר עבור פעוט יותר שומני מאשר החלב של אותה אם לאותו ילד, כאשר היה צעיר יותר. ההסבר - במזונות אחרים (מוצקים) יש פחות ערך קלורי והחלב מתאים עצמו על מנת לפצות על כך. אם לך טוב להניק כארוחה ואם יש עליה תקינה לאורך זמן במשקל, תניקי כך. וכן, לקבל החלטות לגבי הילדים שלנו על בסיס דעות ומידע מלא ומגוון הוא סוג של עצמאות.
ביחד ננצח1
New member
../images/Emo51.gif
הי דיא, תודה רבה לך יקירתי על התשובה המקיפה ועל היחס החם שתמיד את יודעת להעניק למרות חוסר הזמן
. אז אנחנו ממשיכים, למרות שישנו צמצום משמעותי במספר ההנקות. אמיתי אוהב לטעום ולאכול מכל מה שמציעים לו (טפו טפו טפו) וכמעט ויתר על ההנקה... בעיקר בבוקר ובערב (באמצע היום ממש מעט). נראה לי שקשה לו להתרכז בגלל הגירוים ובכפית קל יותר
. עלייה במשקל נראה לי תקינה, מזמן לא היינו בטיפת חלב, נראה לי שהגיע הזמן לבקר שם. מאחלת לך ולבני ביתך המשך שבת נעימה ועצמאות בתחומים שציינת
מירי
הי דיא, תודה רבה לך יקירתי על התשובה המקיפה ועל היחס החם שתמיד את יודעת להעניק למרות חוסר הזמן
../images/Emo5.gif אמאל'ה נייטי אחריי......
אז ככה, תודה על הקריאה דיא ונייטי. אני כבר שבוע 24 אחרי סקירה ואקו לב, ובעיקרון הכל תקין, אך בסקירה לא נמצא מוצא כלי הדם בלב ואחזור לביקורת עוד שבועיים. העמסת סוכר תקינה. חרדות רבות תוקפות אותי, כי לא תמיד אני מרגישה תנועות- יש ימים בהן התנועות מורגשות היטב, וימים בהם אני בלחץ רוב היום עד שאני מרגישה איזו תנועה. חוצמזה אני חולה: גרון, אוזניים, שיעול, נזלת, ליחה, חולשה ולחץ דם נמוך (ולא, לא הייתי במקסיקו ונשבעת שלא התקרבתי לאף
) והרופא אמר לי שאני לא יכולה לקחת שום תרופה, אלא רק לנוח, אבל אין מי שיחליף אותי אז אני ממשיכה לעבוד. (ובכלל בימים האלו הלב צובט. אתמול לפני שנתיים התגלו המומים בסקירה הראשונה. ומאז עברו עליי שבועיים נוראיים עד לוודאות המוחלטת והגרידה. אז נכון שהאובדן ההוא היה יחסית "קל" יותר פיזית ונפשית ומכיוון שכבר הייתי בפורום הוא עבר עם תמיכה רבה ואולי לכן אני לא חושבת עליו כ"כ. וכמובן שגם הזמן עושה את שלו. אבל... {אוף לא רציתי להיכנס לזה
} זה עדיין פצע שלא הגליד לחלוטין.) קיצור, מרגישה שמשתגעת כי שמחה שעברו כבר 24 שבועות ומתה מפחד מה יהיה עד עוד 16 שבועות.. תודה רבה על הדאגה כאן ובמסרים. מחכה כבר לאיזה מפגש, ומוכנה לארח אצלי אם בא לכן להדרים 25 דקות מת"א... מיטל
אז ככה, תודה על הקריאה דיא ונייטי. אני כבר שבוע 24 אחרי סקירה ואקו לב, ובעיקרון הכל תקין, אך בסקירה לא נמצא מוצא כלי הדם בלב ואחזור לביקורת עוד שבועיים. העמסת סוכר תקינה. חרדות רבות תוקפות אותי, כי לא תמיד אני מרגישה תנועות- יש ימים בהן התנועות מורגשות היטב, וימים בהם אני בלחץ רוב היום עד שאני מרגישה איזו תנועה. חוצמזה אני חולה: גרון, אוזניים, שיעול, נזלת, ליחה, חולשה ולחץ דם נמוך (ולא, לא הייתי במקסיקו ונשבעת שלא התקרבתי לאף
ביחד ננצח1
New member
../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif
תרגישי טוב יקירתי, חושבת עליך כל יום
תרגישי טוב יקירתי, חושבת עליך כל יום
מצטרפת
יום העצמאות - איך ביליתן/סבלתן? נהננו מאוד, מאוד, מאוד. בערב יום העצמאות ראינו את הטקס מהר הרצל בבית והילדים מאוד נהנו. דניאל ותומר עשו תסתסחים (ככה כותבים?) ביחד עם החיילים בטלוויזיה. דניאל שעונה על השולחן ותומר עמד לידה והכתיב קצב. זה היה גדול, נקרענו מצחוק בעיקר מהמראה של לולה הקטנה מרימה גבוה את הרגלים הקטנות שלה. אחד הרגעים היותר מצחיקים מהזמן האחרון. אח"כ הלכנו לאחותי ל"על האש" והיה ממש כיף. הילדים נהנו מאוד וקרסו באחת עשרה בלילה במיטה של אחותי עם עוד ילדים שהיו שם, וזה היה מראה מקסים. אנחנו זכינו לשעתיים של בילוי נטול ילדים. ביום העצמאות האיש עבד אבל הילדים ואני נסענו לטייל עם ההורים של האיש ועם אמא שלי. נסענו לפארק הסחלבים בקיבוץ בחן ולשמורת הטבע בחוף הבונים. היה נפלא, נפלא, נפלא. ילדים חזרו שפוכים וקרסו בשבע בערב במיטותיהם. מה הזכרון הראשון שלכן מיום העצמאות? יום העצמאות 35 למדינה. ממש זוכרת מה עשיתי בו ובמיוחד זוכרת את הסרט סלאח שבתי, שזאת הייתה לי פעם ראשונה שראיתי אותו ומאוד נהנתי ממנו. הייתי בת 9. איזו עצמאות הכי משמעותית בעינכן? עצמאות כאישה. מאז ומעולם היה לי חשוב לדעת שאני אוכל להסתדר גם בלי בעל, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה נפשית. גדלתי בבית על טהרת הנשיות ותמיד היה לי חשוב שאוכל להגיד, שכמו אמא שלי, גם אני יכולה לבד. בתכלס, זה מעולם לא עמד במבחן המציאות, אני בזוגיות תמידית ואין לי ספק שבלעדיה יהיה לי מאוד קשה. אבל אני חושבת, שעמוד השידרה המרכזי שלי, האני הפנימי, זה שממנו אני נבנת, מורכב במהותו מהידיעה שאני יכולה גם בלי ואני משערת שזה גם מקרין החוצה בתוך הזוגיות שלנו. איזו עצמאות אתן מחפשות? כרגע, עצמאות כלכלית. מרגישה שאני יכולה, שיש לי את כל הכלים אבל שאני רחוקה מזה מרחק שנות אור. עובדת על זה מאוד קשה עכשיו, נעדרת מכאן בגלל שאני לא מוצאת עדין את האיזון הנכון אבל זה כרגע הדבר המרכזי בחיי. לחיי העצמאות הכלכלית. מה אתן מאחלות לחברה/מדינה/קהילה שלנו ליום העצמאות הבא? מעתיקה ממך דיא את התקווה לראות את גלעד שליט בבית, בריא שלם ומקווה גם מחייך. מאחלת לכולנו עתיד כלכלי יציב יותר, חברה מתוקנת יותר מכל הבחינות אבל בעיקר בהיבטי השוויון, וכמובן, ביאות טוב וסוף למלחמות. חייבת לעוף.
יום העצמאות - איך ביליתן/סבלתן? נהננו מאוד, מאוד, מאוד. בערב יום העצמאות ראינו את הטקס מהר הרצל בבית והילדים מאוד נהנו. דניאל ותומר עשו תסתסחים (ככה כותבים?) ביחד עם החיילים בטלוויזיה. דניאל שעונה על השולחן ותומר עמד לידה והכתיב קצב. זה היה גדול, נקרענו מצחוק בעיקר מהמראה של לולה הקטנה מרימה גבוה את הרגלים הקטנות שלה. אחד הרגעים היותר מצחיקים מהזמן האחרון. אח"כ הלכנו לאחותי ל"על האש" והיה ממש כיף. הילדים נהנו מאוד וקרסו באחת עשרה בלילה במיטה של אחותי עם עוד ילדים שהיו שם, וזה היה מראה מקסים. אנחנו זכינו לשעתיים של בילוי נטול ילדים. ביום העצמאות האיש עבד אבל הילדים ואני נסענו לטייל עם ההורים של האיש ועם אמא שלי. נסענו לפארק הסחלבים בקיבוץ בחן ולשמורת הטבע בחוף הבונים. היה נפלא, נפלא, נפלא. ילדים חזרו שפוכים וקרסו בשבע בערב במיטותיהם. מה הזכרון הראשון שלכן מיום העצמאות? יום העצמאות 35 למדינה. ממש זוכרת מה עשיתי בו ובמיוחד זוכרת את הסרט סלאח שבתי, שזאת הייתה לי פעם ראשונה שראיתי אותו ומאוד נהנתי ממנו. הייתי בת 9. איזו עצמאות הכי משמעותית בעינכן? עצמאות כאישה. מאז ומעולם היה לי חשוב לדעת שאני אוכל להסתדר גם בלי בעל, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה נפשית. גדלתי בבית על טהרת הנשיות ותמיד היה לי חשוב שאוכל להגיד, שכמו אמא שלי, גם אני יכולה לבד. בתכלס, זה מעולם לא עמד במבחן המציאות, אני בזוגיות תמידית ואין לי ספק שבלעדיה יהיה לי מאוד קשה. אבל אני חושבת, שעמוד השידרה המרכזי שלי, האני הפנימי, זה שממנו אני נבנת, מורכב במהותו מהידיעה שאני יכולה גם בלי ואני משערת שזה גם מקרין החוצה בתוך הזוגיות שלנו. איזו עצמאות אתן מחפשות? כרגע, עצמאות כלכלית. מרגישה שאני יכולה, שיש לי את כל הכלים אבל שאני רחוקה מזה מרחק שנות אור. עובדת על זה מאוד קשה עכשיו, נעדרת מכאן בגלל שאני לא מוצאת עדין את האיזון הנכון אבל זה כרגע הדבר המרכזי בחיי. לחיי העצמאות הכלכלית. מה אתן מאחלות לחברה/מדינה/קהילה שלנו ליום העצמאות הבא? מעתיקה ממך דיא את התקווה לראות את גלעד שליט בבית, בריא שלם ומקווה גם מחייך. מאחלת לכולנו עתיד כלכלי יציב יותר, חברה מתוקנת יותר מכל הבחינות אבל בעיקר בהיבטי השוויון, וכמובן, ביאות טוב וסוף למלחמות. חייבת לעוף.
בשביל שזה לא יהיה שרשור כחול בלבד../images/Emo8.gif
עונה גם כן
בילינו נפלא - בערב החג הינו אצל חברים וניפנפנו. ואז באיזה 21:30 ירדנו לבמות בידור בנתניה והיה מקסים. הילדים רקדו ושרו. והזיקוקים היו מדהימים. אחרי כמעט חצי שעה של זיקוקים הקטן שלי צרח "עוד הפעם" ביום העצמאות עצמו הינו אצל חברים וניפנפנו. הינו שם עד 17 שלדעתי טל לקח חתיכות לימון שהיו מושרות באלכוהול והוא פשוט היה טיפה שיכור. הוא עשה כל הזמן פיפי. לא היה לו כח ללכת לשירותים אז הוא כל חמש דקות הוריד את המכנסים ועשה פיפי
הילדים הלכו לישון בלי שום בעיה ב 19:30
- זכרון ראשון מיום עצמאות. לא זוכרת מתי זה היה. רק זוכרת שהיתי עם ההורים שלי ועם הכלב שלנו בבמות אצלנו בעיר והכלב שלי ברח לנו בגלל הזיקוקים.
- העצמאות הכי משמעותית עבורי - היא העצמאות הכלכלית שלי. הידיעה שאני יכולה להצליח גם בלי אף אחד רק עם עצמי. שאני לא תלויה כלכלית בחצי. נכון שהרבה יותר קל שיש עוד משהוא אבל הידיעה הזאת שאני יכולה גם לבד היא מאוד מחזקת.
- איזה עצמאות אני מחפשת - עצמאות מהפחדים שלי ומהחששות שלי. לדעת לאפסן את הכל בקופסא ולא לתת להם לצאת. להיות חופשיה מכל הפחדים שיש לי.
למדינה אני מאחלת שנה הבאה קודם כל שגלעד שליט יחזור הביתה בריא ושלם
טפו טפו. ושחברי הכנסת יהיו הרבה פחות עסוקים בעצמם ויותר בנו אלו שמשלמים להם את המשכורת. שהמדינה תהיה פחות מושחתת וחלמאית. שינתו הרבה יותר דגש להרמת רמת החינוך בארץ וחינוך הנוער בפרט. ושנהיה מקום שטוב יותר לחיות בו ולגדל את ילדינו.
עונה גם כן
עונה לא אתן לכן להנות משרשור כחול בלבד ../images/Emo9.gif
* את יום העצמאות בילינו בכייף בערב היינו אצל חברים היה נחמד הקטנה כל-כך נהנתה והתעייפה שבניגוד להרגליה נרדמה לי שם בעגלה. בחג עצמו היינו אצל חברים של אחותי עם משפחתי היה מקסים מקסים מקסים, הקטנה נהנתה מבני דודיה מאוד וכשהתעוררה משנת צהריים חיפשה אותם להמשיך לשחק. * אני לא זוכרת הרבה את ימי העצמאות שעברו עלי בילדותי רק זוכרת שהבמות שהיו לנו אז היו איפה שהיום ממוקדם בניין מסחרי גדול ושהיינו מטיילים עם ההורים שם בין הבמות. היו מופעים מקסימים מהכל התלהבנו היום הכל הרבה יותר ממוסחר לדעתי. העצמאות שלי - בעיקר עצמאותי הכלכלית, המקום שאליו הגעתי מבחינה מקצועית, התחלתי ממש מלמטה והיום אני נמצאת לדעתי כמעט בשיא המקצועי שלי, ברור שהשמיים הם הגבול אבל אין ספק שמקום העבודה החדש שלי עשה לי רק טוב. העצמאות שאני מחפשת היא שלא אהיה כל-כך חסרת בטחון, שאוכל לומר לעצמי שאני יכולה לעשות הכל ואין דבר העומד בדרכי ואני. אני בטוחה שאני בדרך לשם אבל צריכה לעבור עוד כמה משוכות עד שאגיע לשם. איחולי - כמוכן כמוני שגלעד שליט יחזור מהשבי הנורא בריא ושלם
. מסכימה עם HAPPY בדיוק אתמול דנתי עם חבר בכך שראשי המדינה והרשויות שלנו כאלה מושחתים וחבל חבל חבל שהם לא דואגים יותר למדינה ולאזרח ודואגים רק לעצמם.
* את יום העצמאות בילינו בכייף בערב היינו אצל חברים היה נחמד הקטנה כל-כך נהנתה והתעייפה שבניגוד להרגליה נרדמה לי שם בעגלה. בחג עצמו היינו אצל חברים של אחותי עם משפחתי היה מקסים מקסים מקסים, הקטנה נהנתה מבני דודיה מאוד וכשהתעוררה משנת צהריים חיפשה אותם להמשיך לשחק. * אני לא זוכרת הרבה את ימי העצמאות שעברו עלי בילדותי רק זוכרת שהבמות שהיו לנו אז היו איפה שהיום ממוקדם בניין מסחרי גדול ושהיינו מטיילים עם ההורים שם בין הבמות. היו מופעים מקסימים מהכל התלהבנו היום הכל הרבה יותר ממוסחר לדעתי. העצמאות שלי - בעיקר עצמאותי הכלכלית, המקום שאליו הגעתי מבחינה מקצועית, התחלתי ממש מלמטה והיום אני נמצאת לדעתי כמעט בשיא המקצועי שלי, ברור שהשמיים הם הגבול אבל אין ספק שמקום העבודה החדש שלי עשה לי רק טוב. העצמאות שאני מחפשת היא שלא אהיה כל-כך חסרת בטחון, שאוכל לומר לעצמי שאני יכולה לעשות הכל ואין דבר העומד בדרכי ואני. אני בטוחה שאני בדרך לשם אבל צריכה לעבור עוד כמה משוכות עד שאגיע לשם. איחולי - כמוכן כמוני שגלעד שליט יחזור מהשבי הנורא בריא ושלם
תודה על השרשור
כל כך רציתי לכתוב על היום הזה אבל לא ידעתי אם בבלוג, כאן או אם בכלל. כל כך היה לי הרבה מה לכתוב. קודם כל נתחיל מיום הזכרון. שאין מה לעשות די הורס לי את הרצון לשמוח ביום העצמאות בכלל והשנה במיוחד. השתדלתי לא לראות כלום בטלויזיה ביום הזכרון, לא לשמוע שירים ברדיו. בדרך חזרה מהעבודה דווקא שמעתי תכנית עם ראיון מעניין ומעט מאוד שירים עצובים, רק שבין השירים הבודדים שהעבירו היה הקיץ האחרון.... שרתי באוטו ובכיתי. ביום העצמאות עצמו בערב הלכנו לראות עם עדן הזיקוקים בפארק קרוב לבית. למחרת נסענו רחוק רחוק משם להורים של בעלי לעשות על האש בחצר שלו. היינו רק אנחנו ואחותו, התאים לי מאוד האינטימיות הזאת. כל הזמן עברו לי בראש התמונות של שנה שעברה ביום העצמאות כשבפעם ראשונה חגגנו את היום הזה עם שני הילדים. שנה לפני זה רפאל היה עוד מאושפז בבית החולים שממש סמוך לפארק הזה, שנה שעברה היה נהדר כל כך לשכב על הדשא עם רפאל ועדן, שניהם מאושרים מהביחד, צילמתי המון המון באותו יום ואחר כך עשיתי קולאג' של התמונות האלה בצורת דגל ישראל. התמונה הזאת הייתה תלויה אצלי במשרד עד שהורדתי משם את כל התמונות עם רפאל. כמו כל שנה ביום העצמאות כולי אדומה מהשמש גם אם דאגתי הפעם להיות בצל אבל לא הלך לי...לבנבנה שכמוני. כך נגמר ה"חג". בכלל לא רציתי ממש לחגוג. הכאב של האבדן לא נמחק כדי לתת מקום לשמחה כמו שהיו רוצים לתת לנו להאמין בין יום הזכרון ליום העמצאות. ביום הזכרון כל כך רציתי לברוח, לא להיות כאן בכלל, אפילו כמה אנשים הזמינו אותי לטקסים ובעדינות אמרתי שלא כי... כבר הצטערו בכלל על ההזמנה כך שכל אחד שרציתי להיות איתו (העיקר לא לבד) באותו ערב לא היה שם. כתבתי נורא מבולבל נראה לי מצטערת שיצא כזה ארוך
כל כך רציתי לכתוב על היום הזה אבל לא ידעתי אם בבלוג, כאן או אם בכלל. כל כך היה לי הרבה מה לכתוב. קודם כל נתחיל מיום הזכרון. שאין מה לעשות די הורס לי את הרצון לשמוח ביום העצמאות בכלל והשנה במיוחד. השתדלתי לא לראות כלום בטלויזיה ביום הזכרון, לא לשמוע שירים ברדיו. בדרך חזרה מהעבודה דווקא שמעתי תכנית עם ראיון מעניין ומעט מאוד שירים עצובים, רק שבין השירים הבודדים שהעבירו היה הקיץ האחרון.... שרתי באוטו ובכיתי. ביום העצמאות עצמו בערב הלכנו לראות עם עדן הזיקוקים בפארק קרוב לבית. למחרת נסענו רחוק רחוק משם להורים של בעלי לעשות על האש בחצר שלו. היינו רק אנחנו ואחותו, התאים לי מאוד האינטימיות הזאת. כל הזמן עברו לי בראש התמונות של שנה שעברה ביום העצמאות כשבפעם ראשונה חגגנו את היום הזה עם שני הילדים. שנה לפני זה רפאל היה עוד מאושפז בבית החולים שממש סמוך לפארק הזה, שנה שעברה היה נהדר כל כך לשכב על הדשא עם רפאל ועדן, שניהם מאושרים מהביחד, צילמתי המון המון באותו יום ואחר כך עשיתי קולאג' של התמונות האלה בצורת דגל ישראל. התמונה הזאת הייתה תלויה אצלי במשרד עד שהורדתי משם את כל התמונות עם רפאל. כמו כל שנה ביום העצמאות כולי אדומה מהשמש גם אם דאגתי הפעם להיות בצל אבל לא הלך לי...לבנבנה שכמוני. כך נגמר ה"חג". בכלל לא רציתי ממש לחגוג. הכאב של האבדן לא נמחק כדי לתת מקום לשמחה כמו שהיו רוצים לתת לנו להאמין בין יום הזכרון ליום העמצאות. ביום הזכרון כל כך רציתי לברוח, לא להיות כאן בכלל, אפילו כמה אנשים הזמינו אותי לטקסים ובעדינות אמרתי שלא כי... כבר הצטערו בכלל על ההזמנה כך שכל אחד שרציתי להיות איתו (העיקר לא לבד) באותו ערב לא היה שם. כתבתי נורא מבולבל נראה לי מצטערת שיצא כזה ארוך
שבוע עצמאות שמח../images/Emo104.gif
אכן בילינו - בערב עצמאות - שירי ארץ ישראל וזיקוקים היה נהדר הלכנו לישון ב11:30 - מוקדם מהצפוי למוחרת מלאי מרץ הלכנו לצעדה בנחל קנה שמורת טבע מהממת בלב השומרון היה מקסים הילדים נהנו במים ובהפעלות , בסוף המסלול דורון נרדם ולא הבאנו את המנשא ככה שסחבנו אותו בעליה קורעת בידים
והגבר ישן ולא התרגש מהטלטלה ומהוריו המותשים. באופן מפתיע פעם קודמת שהייתי בנחל קנה היה ביום העצמאות לפני 20+ שנים וזה הזכרון הראשון שלי , רציתי שכך יהיה גם לילדי, ימים גידו... המשך השאלות דורשות מחשבה מעמיקה והראש שלי סתום במחשבות מה-לבשל-לשבת-יש-אורחים אז אולי אני יחזור לענות מאוחר יותר . כולי תקווה לחזרתו של גלעד שליט לשקט שלווה ואהבה לכולנו
אכן בילינו - בערב עצמאות - שירי ארץ ישראל וזיקוקים היה נהדר הלכנו לישון ב11:30 - מוקדם מהצפוי למוחרת מלאי מרץ הלכנו לצעדה בנחל קנה שמורת טבע מהממת בלב השומרון היה מקסים הילדים נהנו במים ובהפעלות , בסוף המסלול דורון נרדם ולא הבאנו את המנשא ככה שסחבנו אותו בעליה קורעת בידים
מה דעתכם על הלוויה ביום העצמאות?
זה מה שהאיש שלי והבת שלי עשו. בשעה שבין יום הזיכרון ליום העצמאות נפטרה אחות של חברה טובה של הבת שלי. סיפור טרגי ביותר, של חידק טורף שהשתולל בגופה של בחורה בת 23, צעירה, בריאה, אופטימית ושמחה, ונשואה טריה בנוסף לכל. וזהו. זה האפיל על כל יום העצמאות שהיה מלבד זה מאוד נחמד. יש לנו טקס מושקע ביותר ומרגש ביותר ביישוב. יש זיקוקים (הצלחתי להתגבר! הידד לי) ובבוקר התקבצנו לאחותי. בצורה ספונטנית, ובלי אירגונים מיוחדים היינו אצלה כמעט כל האחים, וזה הרבה. ניסיתי להיזכר בזיכרון ראשון מיום העצמאות - אבל הם ממש לא מתוארכים אצלי. אין לי מושג מה היה מתי. בכל מקרה היות ואימא שלי נולדה יומיים לפני המדינה, כל ימי העצמאות הם בשבילי חגיגת יום הולדת. באופן אישי מתחזקת אצלי יותר ויותר ההכרה, שאני לא מחפשת עצמאות. אני מחפשת תלות מהסוג שקושר אנשים יחד. שמחזיק אותם צמודים זה לזה וזקוקים זה לזה. וזה גם מה שאני מאחלת לחברה המשוסעת והמפולגת שלנו - לחוש אחדות, אהבה, צורך. ערבות הדדית. זה מה שחשוב בעיני.
זה מה שהאיש שלי והבת שלי עשו. בשעה שבין יום הזיכרון ליום העצמאות נפטרה אחות של חברה טובה של הבת שלי. סיפור טרגי ביותר, של חידק טורף שהשתולל בגופה של בחורה בת 23, צעירה, בריאה, אופטימית ושמחה, ונשואה טריה בנוסף לכל. וזהו. זה האפיל על כל יום העצמאות שהיה מלבד זה מאוד נחמד. יש לנו טקס מושקע ביותר ומרגש ביותר ביישוב. יש זיקוקים (הצלחתי להתגבר! הידד לי) ובבוקר התקבצנו לאחותי. בצורה ספונטנית, ובלי אירגונים מיוחדים היינו אצלה כמעט כל האחים, וזה הרבה. ניסיתי להיזכר בזיכרון ראשון מיום העצמאות - אבל הם ממש לא מתוארכים אצלי. אין לי מושג מה היה מתי. בכל מקרה היות ואימא שלי נולדה יומיים לפני המדינה, כל ימי העצמאות הם בשבילי חגיגת יום הולדת. באופן אישי מתחזקת אצלי יותר ויותר ההכרה, שאני לא מחפשת עצמאות. אני מחפשת תלות מהסוג שקושר אנשים יחד. שמחזיק אותם צמודים זה לזה וזקוקים זה לזה. וזה גם מה שאני מאחלת לחברה המשוסעת והמפולגת שלנו - לחוש אחדות, אהבה, צורך. ערבות הדדית. זה מה שחשוב בעיני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.