עצמאות ומלחמה

כשאני אומר לך ...אתה סובל ...

אני עומד לצידך ...אך אתה מפרש זאת ..בפרשנות שלך ....אוהב אותך אור ואהבה
 
מינד ששרוי באפילה ...

לא רואה ממטר ....אוהב אותך ....חבל על הזמן ....העיקר שאתה מרגיש טוב .....ניסיתי ....
 
עיניים שלי ..בוא אני הספר לך ...

מה זו אהבה ....אהבה זה הטבע האמיתי שלך ....אך אתה עוד לא יודע מהו ...נשמה סובלת ....וכאשר אתה בטבע האמיתי שלך ...אתה מחלק את האהבה ...כי זה לא חסר לך .....ואתה צומח מזה עוד ועוד ....ולפזר אהבה זה להיות בטבע האמיתי ....אוהב אותך ...אור ואהבה
 

lightflake

New member
מדהים איך שהשכל רואה הפוך

כשאתה אומר למישהו "אתה סובל" אתה מתכוון להראות לו שהוא סובל, לטובתו, כדי שיתחיל לעשות משהו בנידון ... אבל המיינד אומר "מי אתה שתגיד לי שאני סובל?" המיינד תמיד חושב במושגים של השוואות, "מי שווה יותר ממי" אתה אומר לי שאני נחות ממך? אני אראה לך שאני שווה יותר ממך! אצל ילדים קטנים רואים את זה בצורה ברורה בלי מסיכות ואצל מבוגרים זה עטוף בתחכום אבל זאת אותה גישה ילדותית של התגוננות...

אז מה הפלא ששיא הטכנולוגיה האנושית היא מטוסי קרב וטילים גרעיניים...

 

aviva12345

New member
ממש מדהים, ממש לטובתו

מה היית אומר, לו הייתי אומרת לך,
"חסר לך מילין דולר, כדי להיות מאושר, לך תעבוד קשה כדי להשיג אותם"
האם היית מתייחס אלי?
האם היית לוקח את דברי ברצינות?
המינד שלך היה אומר, "מי את שתגידי לי שחסר לי מיליון דולר, כדי להיות מאושר?"

המינד הזה שלך, זה אותו מינד שכתבת בהודעה שלך,
האם לא היית סומך עליו במקרה הזה?
לפעמים כדאי לשמוע למינד.

בכול מקרה אדם כותב בפורום, מביע את עצמו, משתמש בשכל שלו,
הרי לשם כך הפורום נועד,
בעיני כותב דברים נבונים, למרות שלא עם הכול אני מזדהה,
אפשר ללמוד ממנו הרבה, בעיני כמובן,
האם אפשר להסיק מזה שהוא סובל?
זה כמו להלביש עליו בעיות שבכלל לא קיימות.

מהניסיון שלי, מאחר ותרגלתי הרבה מאוד שנים "אי חשיבה"
וחשבתי כמוך, שזה רק מינד ולא צריך להתיחס אליו,
כיום אני רואה שזה רק צד אחד של המטבע,
יש הרבה הנאה בחשיבה, וזה הצד השני של המטבע,
זה כמו להחזיק את השכל בכיס,
כשבא לך אתה חושב,
וכשלא בא לך אתה בשקט אם עצמך,
אבל אין כבר התנגדות למינד, אין התנגדות לחשיבה,
החשיבה משרתת אותך, בדיוק כמו האין חשיבה.
 

lightflake

New member
המיינד לא בכיס שלך

את בכיס של המיינד...
עפה ברוחות בין מצב רוח אחד לשני
עבד למחשבות פעם ככה ופעם אחרת
יוצאת להגן על האמונות שלך
מאמינה שאת יצור קטן ומתכלה בתוך גוף חלש ושברירי
כי זה מה שהשכל אומר ...

לא, את לא מחזיקה את השכל בכיס, וזה סבל שהמחשבות אומרות "זה בסדר" "זה לא סבל" "יחסית לילד הרעב באפריקה מצבי טוב"... יחסית... הכל יחסי אצל המיינד וכך אנחנו עבדים מושלמים

שובטמה מצביע על אפשרות אחרת לגמרי
 

aviva12345

New member
מצטערת, אתה לא יכול לדעת

מה החוויה של האדם השני.

האדם רואה את העולם דרך העיניים שלו.
איך שהאדם חווה את עצמו,
כך הוא רואה את השני.

מה שכתבת עלי,
כך כנראה אתה תופס את עצמך
 

ינוקא1

New member
הם קובעים לכולם מה החוויות שלהם . ..

כדי שיתאימו לתיאוריה המסודרת אצלם בראש.
העיקר שאין בכלל בכלל מיינד . . .
 

lightflake

New member
נדרשת כנות עצמית שלרוב האנשים אין

להודות "אני סובל" זה הדבר הראשון
אם את חושבת שטוב לך במצב הנוכחי אז למה לחפש משהו אחר? זו הרי אחיזת עיניים עצמית ברורה מאליה
כנ"ל המצב עם ינוקא, סובל ומנסה להוכיח לעצמו שלא סובל ע"י תיאוריות מפה להודעה חדשה... זה אגו שמנסה להגן על עצם קיומו
לפחות צרת רבים חצי נחמה... כולם במצב הזה אז לא מרגישים נורא
אוחזים בכל הכח בסבל ומנסים להגן עליו בכל מחיר
זאת האמת, בריחה מתמתדת מהמציאות
עד מתי ?
עד מתי שיקום יהיה טוב מספיק עמנו ויתן לנו מספיק סבל!!
כן, עוד ועוד סבל! איזו עוד אפשרות יש למציאות להעיר בן אדם שמגן על השינה שלו? סבל זה השעון מעורר שבנוי Built-in בטבע
 

lightflake

New member
אז כל מי שחושב שהוא לא סובל

שימשיך להמתין עד שהסבל יהיה גדול מספיק שלא יוכלו עוד להתכחש אליו...
הלוואי שהיה יכול להיות אחרת, זה כואב לראות את המשפחה שלך סובלת וחיה בעוורון
את חושבת שאני מאחל לך או למישהו אחר לסבול? חס וחלילה
לכן הפורום הזה אמור לדבר על דרכים לסיום הסבל, אבל מה הטעם לדבר על זה אם הרוב פה עדיין מתכחשים לעובדה שהם בכלל סובלים?
 

ינוקא1

New member
אתה לא סובל ? שובטמה לא סובל ?


אתה מגיע לשיאים חדשים בהתפתלויות הללו.
 

ינוקא1

New member
נ.ב.

מעולם לא כתבתי שאינני סובל.
ההיפך - כתבתי שכל יצור אנושי סובל.
גם תחושת רעב היא סוג של סבל או חיסרון , גם רצון לסקס זה סוג של סבל , וגם כל דבר.

לעולם החיים האנושיים יהיו מורכבים ממחזורים אינסופיים של סבל והרמוניה , שבירה ותיקון.
רק שבהתחלה הסבל וחוסר ההרמוניה גדולים , וככל שהאדם לומד יותר להתמיר אותו ולקבל אותו הוא נהיה מעודן ודק יותר ויותר.

אך לעולם כל עוד האדם חי ישאר מעט סבל , מעט חיסרון , מעט חוסר הרמוניה.
הדרך היחידה לא לסבול בכלל היא רק למות , וגם זה לא בטוח.

היחיד כאן שמתיימר "לא לסבול" בכלל זה הוד פלצנותו אדון שובטמה , ואתה כחסיד שלו הולך אחריו בעיניים עצומות.
ועל זה אני אומר שוב
 

aviva12345

New member
האדם לא יכול לדעת מה החוויה של השני

האדם חווה צורות מסויימות,
וזה מה שהוא משליך על אחרים.

פעם כשתרגלתי מדיטציה,
היה לי עוד תירגול,
תירגלתי שכולם מוארים חוץ ממני,
ורק אני זאת שצריכה להשתנות.
אמנם שלכול תירגול יש את היתרונות והחסרונות שלו,
אבל זה עשה דבר אחד טוב,
שאני הפסקתי להתמקד במחשבות שהיו לי על אחרים,
והתמקדתי רק בעצמי.

ואם לדבר על כנות
אתה טוען שאני חווה חוויה מסוימת,
ואם לא אודה בה, אני לא כנה,
תחשוב על זה, האם אתה בטוח בטענה שלך?
האם לא נראה לך שיש לך כאן מחשבה דפוקה?
וזה שאני נכנסת לפורום, האם זה מראה שאני סובלת?
אם כן, אז כול פעולה שאנו עושים מעידה על סבל.
ובכול זאת אנו עושים פעולות,
רק אם לא נהיה בכלל קיימים, אז לא נעשה כלום, ואז באמת כבר לא יהיה סבל.

אני ממש לא חושבת שמה שאתה מציע לא נכון,
אבל יש גם את הצד השני,
שאתה מתנגד לו,
וכאשר יש לך התנגדות כלשהי,
ולא משנה למה,
פספסת את השלם.

המציאות מכילה הכול,
ואם אתה מתנגד אפילו למשהו שהוא פעוט ביותר,
אתה פשוט מתנגד למציאות,
וכאשר יש התנגדות למציאות יש סבל.

אני גם לא טענתי שאין סבל,
ברגע שאני קיימת יש סבל מסויים,
כמו שינוקא כתב,
ברגע שאתה רוצה לאכול, יש סבל,
השאלה איך אתה רואה את הסבל,
אם אתה מפחד לסבול? אז בטוח שתסבול,
אך אם אתה מקבל את החיסרון,
האם זה יכול להמשיך לגרום לסבל?

ודרך אגב, לפי דעתי ינוקא כותב כאן דברים מאוד נבונים,
אבל האדם כול כך תפוס בחשיבה שלו, ולכן מתנגד .
 

ינוקא1

New member
אומנם אני משוחד

כי כתבת עלי דברים טובים , ובכל זאת מה שכתבת עכשיו נשמע כמו שיר.

שומעים את המוזיקה מהמילים שלך , מהמבנה של הטקסט.

ו"אם לדבר על כנות" , אז החוויה הפשוטה והכנות מאירים מתוך הכתיבה שלך.
 

ינוקא1

New member
האפשרות ששובטמה מציע

כדי לסיים את הסבל , היא בערך בסגנון של לשים כדור בראש לאדם הסובל ולגאול אותו מיסוריו.

כך אין אני , אין מחשבות , אין עבר , אין עתיד , וממילא אין גם סבל.
אך מצד שני אין גם הנאה , אין אהבה , אין יצירה ואין כלום.

(הערה : אינני מבין למה צריך מדיטציה בשביל זה , יש דרכים הרבה יותר פשוטות ממדיטציה כדי להגיע למצב זה).

האפשרות שאני מציע להתמודדות עם הסבל היא לבצע עידון שלו.

אצל ילדים למשל אם קיימת חוסר הסכמה אז הם יתחילו ללכת מכות לבכות ולמשוך בשערות , לעומתם אנשים מבוגרים יוכלו לשבת ולדבר ולהגיע לעמק השווה.

זה נקרא לבצע עידון של הסבל , "להעלות" את חוסר ההרמוניה מרמת המכות לרמת השיחה ולהגיע להרמוניה.

וכך ניתן להתמיר כל סבל. דרך העלאה ועידון שלו.

וזו הדרך הטובה להתמודד איתו - דרך מודעות והתפתחות , לא דרך היעלמות.

העניין הוא שאתה ושובטמה פנאטיים מידי מכדי לראות שישנן גישות שונות לדברים , ומבחינתכם כל מי שאיננו חושב כמוכם - בהכרח "סובל".
 
למעלה