אני חושב שאלו שלבים . . .
בשלב הראשון לאחר שנשברה איזושהי "מעטפת" חייב להיות איזשהו "ערעור" , כי כל תפיסת המציאות עוברת שינוי.
(ואז כמו שכתבת קודם , יתכן שהאדם לא יהיה מסוגל להכיל את הערעור).
אך אם עמדת בו , אז בשלב השני אתה חוזר לעצמך , ומסוגל לראות את הדברים בשיוויון נפש., אני מניח שזוהי הUPEKKA הנ"ל.
ובשלב השלישי אתה יוצר מעטפת חדשה מתוך השברים הישנים.
המעטפת \קליפה החדשה איננה "שלילית" , בדיוק כפי שהמעטפת הישנה לא היתה "שלילית".
דוגמה : הרחם כ"מעטפת" למשל איננו שלילי בעיתו ובזמנו , הוא חיוני ונצרך !
רק שכאשר מגיע הזמן צריך פשוט לצאת מתוכו , לתוך מעטפת אחרת - המעטפת של האמא המגוננת על הילד מניקה אותו ומתווכת בינו ובין העולם.
בהמשך ההתפתחות צריך לצאת גם מהמעטפת הזאת , ולהיכנס לתוך מעטפת חדשה אחרת.
זה נכון שהשאיפה היא להכיל מצב "ללא מעטפות" , מצב כזה בו אתה יכול להכיל את אי הוודאות ואת חוסר השליטה בצורתם הטהורה ביותר.
אבל אין זה אפשרי לגמרי. כי בסופו של דבר כל יצור חייב מעטפת כלשהיא !
המעטפת היא מה שיוצר את ה"תיווך" בינך לבין המציאות "בחוץ".
תפיסת העולם שלנו למשל , היא סוג של מעטפת.
היכולת לעמוד בזעזועים ובאי וודאות , זו בעצם היכולת לסתום את החורים במעטפת ולבנות את המעטפת כל פעם מחדש.
וככל שמתרגלים "אי וודאות" באופן הדרגתי , יוצרים מעטפת חזקה ויציבה יותר.
