עצמאות ומלחמה

ינוקא1

New member
עצמאות ומלחמה

או "עצמאות ויום הזיכרון".

אחד הדברים שאני נוכח בהם כל פעם מחדש זה עד כמה שני הדברים הללו קשורים זה בזה.
בדרך כלל , על מנת שהאדם יתחיל להיות עצמאי ולנתק תלות , הוא נדרש להלחם.

גם בעת הלידה שגם היא "יציאה לעצמאות" וניתוק מחבל הטבור כרוכים כאב ודם.

כל ניתוק תלות הינו תהליך תפחיד , תהליך של אי וודאות מוחלטת.
בדרך כלל הדבר הכי פשוט הוא להישאר במקום ולסבול , ואפילו לבכות על מר גורלינו.
אך ניתוק מתלות ועמידה בפני אי הוודאות , זה מפחיד הרבה יותר מכך.

(גם הקמת מדינת ישראל היתה ניתוק מתלות ועמידה בפני אי הוודאות ברמה הקיצונית ביותר !
)

הקשר לפורום מדיטציה -
מבחינתי במדיטציה המטרה הסופית היא להשתחרר מהצמדויות ומתלות.
זה כולל התלות בכללי החברה , התלות ב"מה יחשבו עלי" , כולל התלות ברגשות אשמה או האשמה , התלות בהרגלים נפשיים ועוד.
לשם כך יש לצפות באי הוודאות בשיוויון נפש , ולגלות את הגרעין הפנימי שלנו - שמתגלה אך ורק כאשר אנחנו עצמאיים.

יש מערכות רבות המנסות לשעבד אותנו.
לגרום לנו מה לחשוב ומה לעשות על מנת שאנחנו נשרת אינטרסים שלהם.

כל עוד האדם לא יצא לעצמאות הוא איננו בוחר - הוא נגרר.
הוא משרת אינטרסים של אנשים אחרים , ובתמורה זורקים לו פירורים של הכרה ושל לגיטימציה.
הפחד מלאבד את ההכרה והלגיטמציה הבאים בעקבות העמידה על שלנו , הוא שיוצר את השעבוד והתלות.

לעומת זאת האדם העצמאי הינו אדם בוחר.
הוא פועל לפי הקול הפנימי שלו ומצפונו , וישרת אינטרסים של אחרים רק כאשר הם תואמים את פנימיותו.
הוא משתחרר מהצורך לזכות בהכרה מבחוץ.

אך כדי להגיע לכך , האדם נדרש קודם כל להילחם , לעמוד מול אי הוודאות במידה גוברת והולכת , עד שישתחרר לגמרי.
החיים הם תהליך שמטרתו הוא להכשיר אותנו להיות אנחנו.
ליצור את היצירה שלנו.
ולכן מי שבאמת רוצה לחיות , צריך להילחם את המלחמה שלו ולזכות בעצמאותו.
ויפה שעה אחת קודם.

חג שמח.
 

aviva12345

New member
יפה כתבת

אבל, כתבת,
"האדם העצמאי פועל לפי הקול הפנימי שלו ומצפונו,"
אבל, האם הקול הפנימי והמצפון - לא מושפעים מאמונות, מאינטרסים ומהחברה?
איך נדע?
ולכן לפי דעתי מכאן ניתן להגיע להבנה של "לא יודע"
שכרגע עבורי היא יותר אמיתית
 

ינוקא1

New member
הי אביבה , חג שמח


מסכים בהחלט עם שאלתך , ולכן זה תהליך שלא נגמר.

אנחנו מורכבים משכבות על גבי שכבות , בהתחלה השכבות הן "מוחלטות" - זאת אומרת שמבחינתינו זוהי עובדה מוגמרת שין לנו מה להילחם בה.

ככל שאנחנו מתפתחים יותר , אנחנו יכולים לצאת מתוכן לחופשי.
גם התינוק חייב את המעטפת הזו של הרחם בתשעת החודשים הראשונים לחייו כי היא משמשת אותו להגנה והזנה , ואם הוא יצא מזה מוקדם מידי , זה יסתיים לא טוב.

בדיוק אותו דבר איננו יכולים לקפוץ מייד לתוך אי הוודאות המוחלטת.
ויש לנו מעטפות רבות המסדירות את תפקודינו בעולם כמו ההורים , החברה , החינוך אמונות שונות , אינטרסים . . . ואם ננסה לצאת מהן מוקדם מידי , התוצאות לא תהיינה טובות.
לכל אלו יש תפקיד , וכל אלו חיוניים בדרגות התפתחות שונות !

מצד שני , כאשר האדם מגיע ל"הבשלה" , הוא חייב לצאת מהמעטפות ולא לפחד.

ממילא המדובר בתרגול שאיננו נגמר.
כי בכל רגע בחיים ישנן מעטפות שהן חיוניות לנו ואסור לנו לצאת מהן , ויש מעטפות שאנו חייבים להיות אמיצים ולצאת מהן , ואם לא נצא אז נסבול.
אם יוצאים מוקדם מידי , זוהי סכנה גדולה.
ואם מתעקשים להישאר כשצריכים לצאת , אז פשוט סובלים עד שמוכרחים לצאת.
צריך לצאת ברגע המדויק - לא לפני ולא אחרי.

(השואה מבחינתי היתה מכה איומה כזו , שגרמה לנו להבין שחייבים לצאת ממעטפת הגלות ולבוא הנה).

כדי לדעת מה נכון לנו להשאיר וממה נכון לצאת , צריך אדם להיות מחובר לקולו הפנימי.

אך המדיטציה הנעשית באופן נכון, עוזרת לנו להכיל יותר ויותר אי וודאות.
כאשר האדם מגיע למצב בו הוא מסוגל לצאת מתוך כל המעטפות שלו , זוהי הארה מושלמת.

חג שמח.
 
כדי להיות מה שאתה עצמך ....

לא נדרשת מלחמה ...המינד אומר את זה ...אז אם אתה מאמין לו ....תילחם ....אור ואהבה ....תשמור על עצמך ...העולם אכזר ...
 

ינוקא1

New member
למה לא נשארת ברחם אימך ?

היית יכול להתקיים כך לנצח ללא אני , ולא היו צריכים לחתוך לך את חבל הטבור.
נראה לי חבל שיצאת.
 
אוהב אותך ....אתה סיבה טובה ...

לראות אותך סובל ....לך תמשיך להילחם ...בשביל זה נולדת ....ואתה מת על זה .....אוהב את זה ..ניזון מזה ....איזה עולם אכזר ....
 

ינוקא1

New member
בשביל לצאת ממעטפת

אכן צריך להילחם.
ואי אפשר להיות חופשי באמת ללא מלחמה.

רק שככל שהאדם מתעלה , המעטפות נהיות עדינות יותר , וגם המלחמות נהיות עדינות יותר.

מעטפת פיזית , צריכה כח פיזי.
מעטפת רוחנית , צריכה כח רוחני.

אך גם כאן וגם כאן נדרשת מלחמה על מנת לצאת לחופשי.

הדרך ליצור שלום , היא לעדן את המלחמה.
במקום להילחם במישור הפיזי , ללמוד להילחם במישורים הרוחניים.
ואז המלחמה הופכת להרמוניה , כי המישורים הרוחניים הם אחדותיים יותר.
כל הרמוניה , ואפילו הרמוניה מוזיקלית , זוהי בעצם עידון של מלחמה.

ומי שרוצה להביא שלום ולהעביר מהעולם ומעצמו את הסבל , צריך לעסוק בהרמוניה ובאומנות - בכוונה זו של יצירת הרמוניה בעולם.
 
כל אחד והסיבה שלו ...אני לאהבה...

אתה למלחמה ולסבל ....אוהב אותך ...עכשיו אפילו יותר ....תראה כמה סבל נשפך ממך ....
 

lightflake

New member
אתה אומר לו אם הוא אוהב או לא?

אתה פשוט לא מבין מה זאת אהבה לצערי... הכל אצלך נשלט מהמוח אז גם לאהבה יש למוח קריטריונים... זאת הבורות בהתגלמותה וזה עצוב עצוב אבל מה אפשר לעשות? זאת האנושות החולה, תפתח חדשות ותראה לאן זה מוביל...
 
מנהל בית ספר ..או לא ...

מנהל בית ספר ...חחח.....תפתח את הסובלנות שלך ..כי עד 120 הוא ימשיך בקצב הזה ....
 

ינוקא1

New member
בהחלט.

גם לאהבה יש קריטריונים.

לפזר מילים על אהבה אפשר עד מחר ומחרתיים.

אהבה איננה נמדדת במילים אלא במעשים , ומנסיון חיי הדל אני יכול להגיד שקיים בדרך כלל יחס הפוך בין מילים למעשים.

וזה במיוחד בשימוש במילה הזו.
אהבה היא מילה קדושה. מילה של התחייבות.

להגיד למישהו או מישהי שאוהבים אותם , זה כמו לחתום על שטר חוב. זה אומר למשל שכאשר הם בצרה למשל אתה תעמוד לצידם , ואם תצטרך גם תשלם על כך מחיר אישי.

לכן מי שיש לו אהבה אמיתית (כמוני למשל) , נזהר עם המילה הזו , ולא מפזר את התחייבויותיו לכל עבר.

אך מי שהמילה שלו לא שווה מאומה , יכול לפזר את התחיבויותיו ומילותיו על ימין ועל שמאל אלף פעם , כי הן פשוט חסרות ערך.
 
אתה בצרה ..אני עומד לצידך ...

אך אתה שבוי של המינד שלך שמספר על הצורך להלחם ....מי שיכול לחלץ אותך ..זה רק אתה עצמך ....אך אתה עסוק בלפתוח בית ספר למוארים ולא רואה דבר ....איזה חושך מצריים ...לא רואים ממטר ...אוהב אותך ...אור ואהבה
 

ינוקא1

New member
האם באמת כוונתך היא לעמוד לצידי ?

(שאלה פתוחה אין צורך שתענה.

אם כן , כולי תקווה שאלהים יראה את כוונתך הטובה וישלם לך כגמולך הטוב).
 
טמבל ...אני הביטוי של אלוהים ....

אתה לא מזהה את זה ...נשמה אבודה ...וממשיך ללכת בחושך ...אוהב אותך אור ואהבה
 
למעלה