עצים של שסק.
פעם. פעם, כשהייתי ילד, בשכונה, בעונה הזו, הייתי אני וחברי מכסחים לעצי שסק את הצורה. רק מבשילים, והופ, היינו עולים עליהם ומורידים אשכולות שלמים, ויושבים מתחת לעץ שעות. נחים. אחר כך היינו משחקים עם הגלעינים החלקלקים. היום. היום זה אותו הדבר, רק שאת ילדי השכונה החליף אמיר, הבן שלי. הריחות אותם ריחות הטיפוס אותו טיפוס, הטעם אותו טעם, הצל אותו צל, והמנוחה אותה מנוחה. והילד מאז ? הילד מאז מצא לו חבר.. אני אבא...
פעם. פעם, כשהייתי ילד, בשכונה, בעונה הזו, הייתי אני וחברי מכסחים לעצי שסק את הצורה. רק מבשילים, והופ, היינו עולים עליהם ומורידים אשכולות שלמים, ויושבים מתחת לעץ שעות. נחים. אחר כך היינו משחקים עם הגלעינים החלקלקים. היום. היום זה אותו הדבר, רק שאת ילדי השכונה החליף אמיר, הבן שלי. הריחות אותם ריחות הטיפוס אותו טיפוס, הטעם אותו טעם, הצל אותו צל, והמנוחה אותה מנוחה. והילד מאז ? הילד מאז מצא לו חבר.. אני אבא...