עצים של שסק.

א ני ר

New member
עצים של שסק.

פעם. פעם, כשהייתי ילד, בשכונה, בעונה הזו, הייתי אני וחברי מכסחים לעצי שסק את הצורה. רק מבשילים, והופ, היינו עולים עליהם ומורידים אשכולות שלמים, ויושבים מתחת לעץ שעות. נחים. אחר כך היינו משחקים עם הגלעינים החלקלקים. היום. היום זה אותו הדבר, רק שאת ילדי השכונה החליף אמיר, הבן שלי. הריחות אותם ריחות הטיפוס אותו טיפוס, הטעם אותו טעם, הצל אותו צל, והמנוחה אותה מנוחה. והילד מאז ? הילד מאז מצא לו חבר.. אני אבא...
 

ב ה י ר

New member
איך אני אוהבת...

בין הניקיונות לפסח הייתי בורחת לשכנה של הוריי היה להם עץ שסק ענקי ועץ תותי בר. הייתי שעות יכולה לשבת בין הענפים ולמלא את הבטן הזכרת לי נישכחות...
 

my sunshine

New member
עץ של שסק

בחצר של הורי וילדי השכונה, תמיד קוטפים ממנו ובורחים. ואתמול בלילה מישהו קטף לי שסק "קחי לך לדרך". ועכשיו אתה.
 
הפרי האהוב עליי

כשאני הייתי ילדה הייתי אלופה בלטפס על עצים ובמיוחד אהבתי את עצי השסק. אני בהאמת צריכה ליסוע מתישהו , לבית שגדלתי בו עד גיל 9 לראות אם העץ שלי עדיין קיים. חוץ מזה , שיהיה לך ולאמיר חג שמח והרבה כייף. ותמשיך להעשיר אותו בחוויות כאלו... אני ר
 

אפשרית

New member
שלח אותו אליי שיקטוף, אחרת

עטלפי הפירות חוגגים עליהם. כן השסק פשוט מתוק וטעים גם לנו(לא רק לעטלפים) ולחשוב ששתלתי אותו לפני פחות מעשור מזרע של פרי אחר,והגרעין הפך היום לעץ מניב פירות נפלאים. חג שמח
 

m a y a 69

New member
נכון

גם אנחנו קראנו להם שקדיניות. והכי טעימים היו אלה שקטפנו מהעצים , מילאנו בכיסים ורצנו כמו משוגעים לאכול אותם בשדה. ואח"כ ללקק את האצבעות הדביקות..
 

דג דה גן

New member
שקידנייאס קראו לזה אצלנו

במושב. עד היום בוערות עצמות לחיי אחרי הסטירה שספגתי מהשכן המניאק שעה שניתפסתי על העץ שלו משגר את הפרי האסור לחברתי שהמתינה למרגלות העץ. וכל יום שישי , אליפות המושב בגוגואים....זוכרים? חופרים בור קטן באדמה ומטילים את החרצנים . אחד היה צריך להשאר בפנים ואחד לקפוץ החוצה. איזה כייף היה לגרוף מלוא היד גוגואים. שסק.. אחד העצים היותר ידידותיים והמניבים שיש.
 

t o t a l

New member
ואני חשבתי שגוגאים זה של מישמיש

ולא של שסק. טוב...מה בני גבעתיים כבר מבינים. עובדי אדמה אף פעם לא היינו.
 
למעלה