עצות ראשוניות

[iritengel]

עצות ראשוניות

שלום לכולם (יש כאן בכלל גם גברים?)
רוצה לשתף קצרות במה שקורה איתי. עבדתי בין היתר כמחלקת דואר כמה שנים רצוף (אני בת 51, חד-הורית לתאומות מתבגרות). לפני 3 חודשים נפלתי במהלך העבודה ונחבלתי בגב תחתון. הכאב המקומי השתפר אבל המצב הכללי הידרדר: עייפות קיצונית, לאות, כאבים ושרירים שנתפסים עם כל תנועה סתמית, עצבות, ריצה תכופה לשירותים וכו'. מזלי שהרופאה שלי חשדה והפנתה לראומטולוג, שאבחן מייד פיברו.
לפי המלצתו, או יותר נכון איך שרופאה תעסוקתית בחרה לפרש את המלצתו, היא כתבה למעסיק שלי: הגבלות - עבודה עד 5 שעות, הימנעות ממאמצים פיזיים ומהרמת משאות מעל 7 ק"ג.
המעסיק שלי סבור שזה מעורפל ושאולי אני יכולה להמשיך לחלק דואר עם עגלה, בקו יותר מצומצם, וכו'. השאיפה שלי שהוא יפטר אותי מפאת חוסר התאמה ושאוכל לקבל לפחות את הפיצויים. אני בטוחה שאין לי כרגע שום יכולת ללכת בקצב סביר, לגרור עגלת דואר, להתכופף כדי להכניס ולהוציא חבילות דואר מתוכה. זה לא ריאלי אבל אני ממש לא רוצה להיות במצב של התפטרות אלא כמובן של פיטורין.
אם יש לכם עצה והכוונה בשבילי, כולל המלצה על יעוץ משפטי, מאד מאד אודה על כך.
אירית

 

[כלנית חיננית]

אוחש, לא מדמיינת לעצמי עבודה פיזית עם פיברו..

לצערי לא מבינה כל כך בעניין המשפטי, אולי יש כאן אחרים שמבינים יותר.
בינתיים שולחת לך חיזוקים ואיחולי "תרגישי טוב בקרוב"

 

[יוללי]

גם הרופא התעסוקי שאני ביקרתי צימצם שעות עבודה

עבדתי בפרויקטים במחשבים בעבודה מול מחשב ועם המון לחץ.
הרופא התעסוקתי אישר להוריד את המשרה ל - 4 שעות. בלי לחץ ועם הפסקות וזה מה שעשיתי,
עבדתי עם הרבה הפסקות ואחרי 4 שעות הלכתי הביתה. אחרי 3 חודשים למעסיק שלי נמאס והוא פיטר אותי.
ניסית לדבר עם המסעיק שלך ולהסביר שהעבודה כוללת מאמץ פיסי והרמת משאות ולכן לא תוכלי להמשיך בה?

 

[iritengel]

בהמשך לתשובתך

המעסיק שלי בינתיים מקווה לטוב..חחח.. שיוכל להימנע מתשלום פיצויים. הרופאה התעסוקתית שלי כאמור ביצ'ית לא קטנה, לא מצפה ממנה לשום התחשבות. בינתיים קבעתי ייעוץ ראשוני אצל עורך דין והוא אמר לי שעד הפגישה אני מורידה פרופיל ו"נעלמת" מהרדאר של המעסיק. זאת אפשרות להתיש את המעסיק, להוכיח לו איך נראה התפקוד של עובדת עם פיברו, שלא ישתלם לו להתעקש להעסיק אותי, אבל האמת שזאת כל כך לא הצגה, ובאמת שאני חסרת כוחות לחלוטין כרגע בשביל לאסוף את עצמי וללכת לעבודה, אפילו בכאילו.
יוללי, תודה על השיתוף.
אירית

 

[Pink Marshmallow]

היי

ברוכה הבאה לפורום

נשמע שבמצבך ההגבלות שקיבלת מהרופא התעסוקתי אינן ריאליות.
מניסיוני עם רופא תעסוקתי, כדאי להתעקש.
שבי מול הרופאה, גם אם היא לא טיפוס חביב ותאמרי לה שאת לא מסוגלת להרים כלום או ללכת או לנוע. את פשוט לא יכולה.
מעבר לזה, אני ממליצה לקחת גם גורם תומך איתך שישמש לך כפה במקרה ואת מרגישה מחסור באנרגיות להתעקש או להרים את הקול.

בנוגע לייעוץ משפטי אין לי עצות, הבנתי שפנית להתייעצות עם עורך דין ואני מקווה שבכל מקרה משהו יסתדר והעיקר - תרגישי טוב

 

[ofd1]

לאירית

לאירית,

שלום רב,

רפואה שלמה.

בקשר לייעוץ משפטי -

1. תנסי אולי לקבל מידע מהפורומים המשפטיים באינטרנטו (אם כי כמובן שזה לא תחליף לייעוץ עו"ד מוסמך. למרות שיש עו"ד שנותנים מידע באינטרנט).

2. אם את מתגוררת באיזור המרכז - ככל הידוע לי יש במרכז את: המרכז לחיים עצמאיים (בתל אביב?. יש להם אתר אינטרנט), שמסייע לבעלי מוגבלויות והסובלים מבעיות רפואיות וכו' בפניה לגופים שונים / מוסדות וכו' כדי למצות את זכויותיהם. תנסי לברר שם אם יש אפשרות לקבל שם ייעוץ, אבל יש לשים לב שלא בכל המרכזים הללו היועץ הוא עו"ד אלא לפעמים זה יועץ מטעם העמותה שמפעילה את המקום. כמו"כ לבדוק אם יש צורך בתשלום (אפילו סמלי) לשם כך, כי בחלק מהמרכזים הללו אם לא כולם נדרש להיות חבר עמותה כדי לקבל שירות.

3. יש מס' עו"ד בארץ שנותנים ייעוץ וייצוג עבור חולי פיברו' . - אפשר לבדוק באינטרנט.

4. ש.י.ל. - שירות הייעוץ לאזרח. - יש סניפים שלהם ברחבי הארץ. ככל הידוע לי הם נותנים ייעוץ גם בתחום המשפטי.

5. תנסי לבדוק במוסדות להשכלה גבוהה שנמצאים באיזור מגורייך - במוסדות שיש בהם מחלקות ללימודי משפטים (כמו: שערי משפט, קריית אונו, אוניברסיטת ת"א וכו') יש לפעמים גם קליניקות לסיוע לציבור (סיוע משפטי). - תוכלי לבדוק אם שם יוכלו לסייע לך ואם זה כרוך בעלות כלשהי.


רפואה שלמה.

 

[iritengel]

תודה רבה על המידע החשוב

 

[ויויאן טאץווד]

כתבו פה הרבה דברים נכונים וטובים

יש לי עוד נקודה אחת, סוג של אזהרה, מניסיון אישי. למרות שבטח עו"ד יתריע וימנע מלהגיע למצב כזה.

העבודה האחרונה, שבה בעצם חליתי, ואני די בטוחה שדברים שהיו קשורים לעבודה הזו היו הטריגר שגרם להתפרצות, בעיקר חשיפה לרעלים. פוטרתי על רקע זה שלא הצלחתי לתפקד, ובצורה נורא מכוערת. מהרגע להרגע, ובנסיבות מאד מכוערות (לא ארחיב כדי לא לטרחן), ובאותו מעמד הוא דחק בי לחתום על שימוע, מזויף, כי לא היה כזה. ומכיוון שהפיטורין היו מהרגע להרגע אז לא היה לי צ'אנס להגיד לו שאני צריכה לחשוב על זה או להתייעץ. הוא סוג של הכריח אותי לחתום על שימוע שקרי.

בדיעבד הבנתי שהוא לא רצה להגיד שהוא מפטר אותי בגלל שאני חולה (אולי זה לא חוקי, לא יודעת) ורצה לכסת"ח את עצמו, הוא אמר שהעו"ד של החברה ניסח את זה. אז הפועל היוצא מזה זה שלא יכולתי לפנות לביטוח לאומי כדי לבקש אבטחת הכנסה או מה שהם אמורים לתת למי שחלה במקום העבודה שלו.

אני לא מצויה בפרטים, אבל נראה לי שמומלץ, למען בקשת סיוע בהמשך מביטוח לאומי, שבמכתב הפיטורין יהיה כתוב שאת מפוטרת בגלל שלא יכולה לבצע אותה.

ובשום מקרה לא לחתום על שום דבר מתוך לחץ ומהרגע להרגע.

אני לא כועסת על עצמי, למרות שזה היה מטומטם מצדי לחתום על מסמך שקרי. אבל עם כל החולשה והבלבול אתה לא ממש יודע להתמודד עם דבר כזה שנופל עלייך פתאום.

למדתי לקח.