"עצות סבתא"

[פלגיה]

"עצות סבתא"

שוב ושוב אני שומעת תלונות מהורים על ההורים שלהם. על שיטות החינוך המיושנות ועל כך שסבא וסבתא מקלקלים להם את הילדים בפינוק יתר, או להיפך - מפגינים יחס נוקשה, כזה שעבר זמנו. יש אנשים שברור להם שסבתא טובה בשביל תרופות ובשביל סיפורים, ואולי גם בשביל בייביסיטינג בזול, אבל בשום אופן לא למתן עצות חינוכיות. את דרכי החינוך של הדור הקודם והדור שלפניו כדאי לזרוק, וללמוד רק מהשיטות המעודכנות והמחקרים החדשים. כמובן שלא כולם כל כך חריפים בתגובותיהם, ויש הרבה צעירים עם אוזן קשובה. בשביל כל אותם הורים צעירים, שלא רוצים לנתק שרשרת דורות, שחושבים שאם הם מחונכים - זה אומר שהוריהם חינכו אותם טוב, שיודעים שניסיון חיים הוא דבר חשוב שלא כדאי לזרוק לפח - בשביל כל אלה מיועד השרשור הזה. בשיתוף עם פורום "סבים וסבתות" החדש, אני מתחילה במבצע איסוף "עצות סבתא" (וגם סבא כמובן) במיקוד על נושאי חינוך ילדים. להורים

אילו התנהגויות חינוכיות אתם זוכרים מילדותכם ורוצים לאמץ גם עם הילדים שלכם?

אילו עצות טובות קיבלתם מהסבים והסבתות?

האם היו מצבים שבהם אתם לא הצלחתם עם הילדים, והסבא או הסבתא שבאו פתרו את הבעיה? אם יש גם דברים אחרים וכיוונים שונים - הכל פתוח, ואשמח לשמוע. "סבא וסבתא" בהגדרה הם מי שיש להם נכדים, אבל בשביל שנגיע באמת לדורות קודמים, כל מי שנולד קודם לקום המדינה - קודם. את העצות, הרעיונות והסיפורים המוצלחים, נקבץ למאמר ממאמרי הפורום

 

[חדר משלה]

עצה שתמיד, תמיד הוכיחה את עצמה

"כל שלושה חודשים הם משתנים". בכורתי לא אהבה לישון כתינוקת

סבתא שלי טענה שכל שלושה חודשים דפוסי השינה והאכילה שלהם משתנים, ואין לי מה לדאוג אם בגיל חודשיים היא נרדמת רק על אבא שלה או על הידיים, בריקוד בקצב הסמבה. סבתא שלי גם טוענת בתוקף שצריך להחזיק ילדים על הידים עד כמה שהם מאפשרים, שהכי טוב לתינוק להיות עם אמא, שלא צריך להפריע לתינוקות עם יותר מדי משחקים (וכשהם גדלים, להחביא חלק מהצעצועים ומדי כמה שבועות לעשות סבב ולהחליף), ושיבחה אותי על ששאבתי להן חלב אם. כשאני הייתי ילדה היא אף פעם לא עשתה עניין גדול מסדר וניקיון, מתזונה נכונה (כלומר פינקה אותי בממתקים) או מפעילויות חינוכיות, אלא פשוט *היתה* שם, ולא התרגשה יותר מדי כשהבאתי ציון גרוע או כשאיבדתי חפץ חשוב. "העיקר הבריאות" ו"טוב שלא גנבו אותך" (נאמר לי אחרי שנגנב לי הארנק) הם משפטים שתמיד יהיו לי נכונים. הדבר היחיד שהיא יכולה ללמוד ממני הוא בישול

 

[Kalla]

עם איך שהחינוך נראה היום

אני מעדיפה את זה של סבא וסבתא. וברצינות, באופן עקרוני, לא מאמינה בגישת "הזרימה החופשית" הכה מקובלת היום (ואגב, לפי מה ששמעתי, אנחנו שוב בפיגור כי במדינות אחרות כבר הגיעו למסקנה שהיא גרועה). לא מדובר בעצה ספציפית זו או אחרת, אלא בכל הגישה ולכן קשה להביא דוגמות קונקרטיות. זה לא אומר שכל עצה או התנהגות או ערך פרטני שהסבים מנחילים רצויםי או מקובלים עליי, אלא היחס הכללי לחינוך ילדים פעיל, שאינו משאיר את התחום הזה ליד המקרה. יש הרבה דברים שבהם גישתי שונה מזו של הוריי, אך אני מסכימה איתם ביחס לדבר בסיסי אחד: ילדים זקוקים להכוונה פעילה של ההורים ולהצבת רף דרישות שיש לעמוד בו. לדעתי, זה גם בכלל לא נורא שילד חווה גישות שונות משהו בבית של ההורים והסבים. העולם גדול, רחב ומגוון וצריך לדעת להתמודד עם מגוון ההתייחסויות השונות שהילד זוכה ועוד יזכה להן מאנשים שונים במהלך חייו.

 

[נומי נגה]

../images/Emo23.gifעצות מסבא וסבתא שלי../images/Emo23.gif

כמה משפטים שאני נושאת עימי...בטח יהיו עוד בהמשך... "כשהתינוק רגוע ומרוכז במשהו לא להפריע לו, להנות מהרגע." "אסור להפריע לבע"ח כשהוא אוכל, גם לא לנסות ללטף/לשחק." "לא לישון עם היד על הלב- זה עושה חלומות רעים..." (מוכח...מניסיון...) "בית זה לא מוזיאון" "זה רק כסף, לא בריאות..." "אם אדם מושיט יד לבקש צדקה-תמיד לתת. את החשבונות צריך/לא צריך יעשה הוא עם בורא עולם..." בטח אח"כ אזכר בעוד...

 

[פלגיה]

הסיפורים שלי

אני אתחיל מסיפור שהיה לי עם סבא שלי בעת שהייתי ילדה. הייתי בערך בת 10 ונסעתי אליו להתארח בקיץ עם אחותי שקטנה ממני ועם בן דודי. בכל הדרך לשם ארגנתי לעצמי בראש תוכניות איך נוכל אני ובן הדוד להתחמק מהאחות הנודניקית וליהנות לנו יחד. קבלת הפנים בבית של סבא היתה חמה ולבבית ועם הרבה שוקולדים על השולחן, אבל לפני שיכולתי ליהנות מהממתקים הגיע נאום. ובנאום הזה סבא שלי הבהיר לי חד משמעית שאם אחותי תמצא את עצמה לבד - כל השוקולדים יהיו שלה. אז לא אהבתי את הרעיון, וממש לא הבנתי איך הוא קרא את המחשבות שלי. אבל מה שאני לוקחת מזה כאדם בוגר וכהורה זה את הבעייתיות הגדולה בשלישייה של ילדים. בכך שהעמיד את עצמו כבן בריתה של אחותי, סבא שלי ניטרל את השלישיה, ומנע מראש החרמה פוטנציאלית. עוד דבר שלמדתי מסבא שלי זה את החשיבות הרבה של ממתקים לילדים. הוא שפע ממתקים עבור כל הנכדים שלו (וכל ילדה השכונה) ורק בגיל מבוגר הבנתי שזה נבע מחסר אישי שלו. אותו גידלו סבא וסבתא שלו, שטיפלו בו יפה, אבל לא נתנו לו דברי מתיקה. אז צריך לשמור על השיניים, אבל לא לנטרל לגמרי את השוקולדים. יש לי עוד סיפורים, אבל אולי אכתוב אותם בהמשך בהודעה נפרדת.

 

[tomer2007]

תשובותי לשאלות...../images/Emo13.gif

אילו התנהגויות חינוכיות אתם זוכרים מילדותכם ורוצים לאמץ גם עם הילדים שלכם? - הייתי רוצה ללמוד לתת לילדי את חופש הבחירה וההחלטה כמו שאבא שלי נתן לי. לא להגיד להם מה לעשות אלא לפרוס בפניהם את האפשרויות ולקבל את מה שהחליטו. אילו עצות טובות קיבלתם מהסבים והסבתות? - מהנונה שלי לא קיבלתי עצות - אבל קיבלתי שיעור חשוב בחיים . הייתי מאוד רוצה להידמות לה בכך שתמיד טוב לה. תמיד היא רואה את האור ותמיד היא אופטימית. גם בגיל 92 לבדה בדירה בטירת הכרמל. האם היו מצבים שבהם אתם לא הצלחתם עם הילדים, והסבא או הסבתא שבאו פתרו את הבעיה? לא...