עצות לשמח לבב בחורה

[השם אינו פנוי]

עצות לשמח לבב בחורה

חברתי היקרה קצת בדאון בימים האחרונים, מה? כמה? ולמה? זה לא עיניינכם. אבל מה שאני מבקשת מכם זה... אם יש לכם רעיון איך לשמח את ליבה, מכל סוג שהוא.. אשמח לשמוע

וראבק!! עד מתי ה"מתוקה, סקסית, שובבה" על המסך שלי?!?!?!?!

 

[Leir]

צרת רבים חצי נחמה

תשתתפי איתה בדיכי סתאם.. כשאני טיפה בדאון זה מספיק שאנשים שאני אוהב יהיו לידי,אולי גם מוזיקה טובה(היא בקטע של מוזיקה?אולי דיסק עם הקדשה?)

 

[השם אינו פנוי]

שמע, זה משגע!!

זה כבר תקופה ארוכה, הפתעתי אותה בארוחות רומנטיות, מוזיקה, מאס'זים, בדיחות קרש, אני דיי טיפוס שמסתדר עם דכאונים

העיניין הוא שזה כאילו מדבק. מגיע שלב שאתה אומר לעצמך: "מה יש לי? בית ואהבה עצובה!" ואתה חוזר לבית ושומע צרות ע"ג צרות.. ע"ג צרות... וזה כואב, חודר אבל אתה חזק, לא נשבר, מחייך, מעודד עד שמרגיש שחלאס! אתה רוצה לשמוע שטוב גם לה. אתה רוצה לדעת שהיא מאושרת גם שאתה לא שם ביחד. ותמיד מרחוק (עבודה) השיחות יותר קשות מאשר בבית, כי בבית כשהיא "רואה אותי" אז הכל הופך לכמעט טוב. אבל זה מספיק?? ארר!! סוריי שכתבתי "אתה ואתה.." אני סתם מתבכיינת

 

[Leir]

וסיפרת לה מה את מרגישה?

דבר ראשון יישכויח ענק על תעצומות הנפש וההשקעה!!ניכר מאוד ממה שרשמת שLOVE IS IN THE AIR,אבל אל תשכחי שגם את חלק מהתמונה הזו ושאנחנו כמו מצבר,אפשר לתת ולתת אבל אם לא נקבל(לא להוציא מהקונטאקסט ידידי!!!)לאט לאט נגמר,ונדעך ונשקע... דכאון מתמשך אף עלול להדביק,וכמו שאמרת "עד שמרגיש חלאס" המצבר נשחק ורוצה לשמוע יותר מ"כמעט טוב" וזה הגיוני אני לא יודע מה הסיבות לאותה עצבות ויש המון שריפות ששום אהבה בעולם לא תוכל לכבות אבל חשוב תמיד להיות כנים ולשתף ברגשות ,בצורה עדינה כמובן,להסביר שאת גם חלק מזה, וכולי תקווה שהבית יתמלא אורות בקרוב מאוד!!

 

[Leir]

ואותי את כבר מעודדת

שתדעי לך..אני לרוב מחובר בשעות הזויות בהן רוב שוכני הפורום עסוקים בנושאים ב"רומו" של עולם כמו על איזה צד לשכב או עם מי..טוב לדעת שאני לא לבד ויש עוד לפחות אחת כמוניאז אם אותי הוצאת מהדיכי בלי הרבה מאמץ אני בטוח שגם זוגתך שתחייה תתחיל לתחוק מבדיחות הקרש(ואם ציניות עושה לה את זה אני כאן לרשותך

 

[השם אינו פנוי]

חן חן!

השאלה היא "האם תמיד עדיף לפרוק? האם זה יצור אצלה את מידת ה"הפנמה"? טוב, זה לא.. חחח אין מצב שזה יקרה

תודה על התגובה הנ"ל. אני באמת אעשה זאת... ובקשר לשעות, אני פרפרית לילה לא קטנה, פעם זה היה יותר גרוע.. תאמין לי... הכי מצחיק ש"מיי פרנד" בחדר איתי (לא עכשיו) ואני כותבת רוב הזמן לידה ואפילו לא מסקרן אותה לדעת מה אני כותבת... (זה בסדר, אין לה ממה לדאוג.. הא?!

)

 

[konito]

אתה בפירוש צודק!

כשאת מנסה לעודד את רוחה זה דבר נפלא. ללא הפרטים כמובן קשה לקלוע עם תשובה אבל ננסה. במצב של מצב רוח לא טוב תמידי יש כאן בעיה רצינית ביותר שמשפיעה על איכות הקשר שלכן. את חייבת לשוחח איתה. את צריכה לומר לה שעד עכשיו את היית שם אם זה כאוזן להקשיב, אם זה בניסיונות רבים לעודד את רוחה וכו'. אבל היא מצידה מריכה לבדוק אם היא עושה מספיק כדי לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. הקשר שלכן אינו חלוקת תפקידים בו היא בתפקיד המדוכאת ואת בתפקיד המעודד והפסיכולוג. הבעיות כבודן במקומן מונח אבל אם הן תופסות את מירב תוכן השיחה והבילוי שלכן יש כאן בעיה. איכות הקשר שלכן מתדרדר והיא חייבת להיות מודעת שגם לך יש צרכים לגיטימיים של להנות ממערכת היחסים, לספר על קשיים שלך או על דברים טובים שקורים לך ולשמוע התלהבות אמיתית מהצד השני. זה לא ממקום של אגואיסטיות שלך, להיפך, זה ממקום שבו הבנה שלה שהיא צריכה לתת לבעיות רק X זמן מסויים אולי יעזור לה לצאת מהמצב בו היא נמצאת. אם היא מדוכאת, זה יכול להגיע למצב של הרס הקשר. אנחנו מחוייבים לקשר שלנו בתנאי שהצד השני מחוייב גם כן ולא רואה בנו כמקום רק לספר על הצרות שלו או להסתובב סביבנו עם פרצוף נפול כל הזמן. יש לה מחוייבות לראות אותך מחוייכת ומה היא עושה בקשר עם זה.

 

[השם אינו פנוי]

תודה קוניטו, אתם צודקים

אבל זה מפחיד. אתה יודע למה? כי אני טיפוס שבקושי מתלונן. ש"אין" לי צרות. הייתי יכולה להתבכיין כל החיים אבל אני חוסכת את זה מהעולם.. יותר שכלית בקטע, היא ממש מלאת רגש, ושהיא אוהבת זה עד הסוף, ושהיא עצובה כנ"ל. העצבות שלה ממש לא קשורה אליי. לכן שהיא רואה אותי היא כן שמחה. אבל בזמן האחרון היא נהיית חולה הרבה, כאבי ראש, בטן וכו' ואני טיפוס שמאמין ש99% מהמחלות הם מהנפש. והיא יודעת את זה.. אז שהיא אומרת "כואב לי הראש" אני שואלת "מה קרה היום?" וזה כבר ידוע ביננו, והיא גם כבר מאמינה בזה.. ופתאם בזמן האחרון שזה קורה לה הרבה אני מרגישה סוג של כישלון של "אני לא מצליחה לשמח אותה" ואני תמיד מזכירה שאני "לא פסיכולוגית" ולא תחליף. וזה מקובל וידוע. אבל היא בתור טיפוס רגשן קשה לה להכיל את התקופת ההפנמה שהיא עוברת ואז היא מתפרקת.. ומחלקת מהכאב שלה. ואני מרגישה רע עם זה שזה משתפר רק שאני שם ולא כשאני רחוקה. ומרגישה רע עם זה שברחתי ממקום של כאב והנה אני מוצאת אותו בצורה אחרת (הרבה יותר טובה) בבית. וזה מבאס שאין לי איך להושיע. טוב דיי, אני עפה לעבודה! שיהיה יומקסים לכולנו.

 

[Leir]

היי יום טוב

מקווה שישנת קצת אתמול,בכל אופן אחרי ששלחתי את ההודעה הזו נרדמתי מול המחשב...אז הייתי רק חצי פרפר לילה אני ממש מבין את התסכול שלך ולדעתי הוא נובע מהחלוקת תפקידים שציינת ובגודל האחריות שזה מטיל עלייך. כי כשהיא עדיין עצובה את אפילו מאשימה את עצמך בכישלון ("אני לא מצליחה לשמח אותה")-מתוקה את לא צריכה להיות על תקן הליצן הרפואי,או ליטול אחריות על הדכאון שלה שכאמור לא קשור אלייך אבל מאוד משפיע עליייך!!ולכן אני באמת חושב שכדאי לשתף בתחושות שלך מעצם חובתך כחברה שלה וגם כי באיזשהו מקום זה יכול לגרום לה לצאת מזה כשהיא תבין אילו תחושות זה מעביר אלייך והיא תבין שגם לה יש אחריות מסוימת. המון הצלחה

 

[השם אינו פנוי]

אתמול היה כיף!! שמע איזה מצחיק..

היא בבוקר אמרה לי משהו רגיל בנימה מתפנקת דביקה חח מכיר את זה? אז שלחתי לה הודעה "הו אישתי העצובה, אחכה לך במיטה.. אני פנוי לאהבה.. בלה בלה בלע!" פתאם היא מתקשרת אליי מתפוצצת מצחוק. מאז כל היום הלך חלק. עשינו שופינג (אחח בנות בנות!) ואכלנו בקצפת, וסידרתי גבות לשם שינוי (טוב, זה כי יש לי אירוע משפחתי בקרוב..) והיה באמת כיף. ובנסיעה חזור דברתי איתה על כל מה שכתבתי פה והיא בהתחלה אמרה "מה? אני מנסה לחשוב מתי התבכיינתי לך השבוע" וכולי התעצבנתי!! "מה זה משנה?? קחי את העיקר! גם אם אני שקרנית!" חח וכל האוטובוס התעורר מהצרחות שלי. והיא אומרת לי "ש... לא נעים.." ואני :"מי סופר אותם?!?!" ממש ערסית נהייתי! ואז נפל האסימון. היא אמרה לי "מהיום, חיוך יופלה!" חחחח והעולם פתאם זרח עליה. והיא הזמינה דברים טובים. וקראו לנו המון דברים מצחיקים בדרך ונפלנו חבקות בבית . וכל השכנים בטח נבהלו מהרעש.. (האמממ.. ) והמצחוק המעורבב, כן ירבה וכן יפרוץ!

 

[konito]

../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif

 

[גנימדס]

ללחוש את שמה , לנגב לה את הדמעות.

http://www.youtube.com/watch?v=fDzuwHUPzHk יש תקופות שרע בחיים. פשוט רע. ומדכא יש הרבה דרכים לשמח את לב האדם, קודם כל -להאחז בקצה חוט: מה רע לה. בגלל מה? מה היא יכולה לעשות כדי לתקן אותו? מה היא יכולה לעשות בשבילך עצמה.ץ מה עושה לה טוב? מה משמח אותה? האם היא מעונינת שימשמחו אותה? לפעמים כל כך רע ,שלא רוצים שיוציאו אותנו מהעצב, כך מרגישים שזה הדבר הטבעי לעשות. אןולי היא צריכה את הדכאון הזה בשביל התמודדות נכונה ואז- אני מניח שהיא רק רוצה שתהיי שם בשבילה, שתוכל לבכות על כתפך, היי שם בשבילה

 

[השם אינו פנוי]

תודה גנימדס

כנראה אני יותר מידי שם

אתה יודע מה ההבדל בן לשמוע ללהאזין? במקרים כאלו צריך לשמוע ולא להאזין. כי מקום של הבנה עוזר ולא של רחמנות.. לא?

זה מזכיר לי סיפור על קשישה שהייתה חולה וחברה שלה ריחמה עליה, אתה יודע מה קרה לה? היא נהייתה חולה יחד איתה מרוב רחמים..

 

[חמדח ואוהב]

מתוקה, תקשיבי לה! אל תיקחי ללב

תקשיבי לה! בלי עצות! הייתי מציע שתלכנה יחדיו להליכה / לטיול קצרצר / או לגן החיות / תקשיבי לה זה לא קשה אם את אוהבת! יש לי חבר בשנות השלושים אני מבוגר ממנו בכמעט 20 שנה - עם כל כך הרבה בעיות ממש אין סוף - לא הרמתי ידיים הדלת שלי פתוחה לפניו תמיד תמיד היגעתי למצב שאני רק מקשיב לו כמובן בזמן והיכולת שלי ואני שולח לו תמיד אנרגיה חיובית אם זה מקרוב או מרחוק! אבל את חמודה שאיכפת לך ממנה / שאת רוצה שיהיה לה טוב ... תחשבי עליה רק טוב ותעשי איתה רק טוב

 

[השם אינו פנוי]

אני טיפוס אחר.

אתה צריך להכיר אותי

אני לא אוהבת לדרוך במקום, יהיה טוב! חייב להיות! המצב לא צריך ולא אמור להשאר ככה. אנחנו אומרות להיות זוג. וזה מה שאנחנו קשור (העצבות שלה לא קשורה לזוגיות שלנו) והיא תעבור, אני רואה את זה. זה דברים של הפנמה, של מציאות שאיאפשר לשנות.