עצות וניסיון חיים

[superwoman34]

עצות וניסיון חיים

לאחרונה נתקלתי בתגובות מקרוביי בסגנון "הזהרתי אותך", "אמרתי לך" וכו'. וכאן עולה שאלתי: האם אפשר ללמוד מניסיון הסובבים אותי, ובעיקר כאשר מדובר במערכת יחסים, או לעלות על מוקשים

שהזהירו אותי מפניהם

??? מה דעתכם

 

[מחפש עניין בנרות]

אף אחד מאיתנו לא לומד מניסיון של אח

אחרים... אנחנו מתנסים וטועים לבד מה שיפה לאחד לא בהכרח טוב בשבילך... שימי קצוץ והשתמשי באינטואיציות שלך

 

[ציפיטפטת]

../images/Emo45.gif טעויות של אחרים לא בהכרח

יהיו הטעויות שלנו

או להיפך.

 

[שלי 9]

תראי..

במשפטים האלו.."אמרתי לך".. "הזהרתי אותך".. אנחנו משתמשים כל הזמן גם מהצד "המטיף" וגם מהצד ה"ננזף" ..החיים שלנו רצופי מהמורות ומכשולים, לעיתים אנו מדלגים מעליהם ולעיתים לא.. אם את שואלת אותי חשוב שנתנסה ,חשוב שנכשל וחשוב שנטעה, כי הטעויות הללו שאנו טועים "מחככות" אותנו עם עצמנו, מאפשרות לנו להכיר עוד רבדים באישיותנו..מעבר לעובדה שהן מאפשרות לנו במקרה הטוב להפיק לקחים ,לעבד את החוויה טוב יותר ולצאת ממנה מחוזק. אוקצור אני בעד לטעות, להתנסות, "להתלכלך עם החיים".. , אגב ברוב המקרים אנחנו לא נקשיב לאלו שאומרים לנו "אמרתי לך"..כי באותו רגע אנו מונעים לפעולה ממוטיבציות פנימיות שלא תמיד ברורות אפילו לנו.. ועוד דבר שנזכרתי בו תוך כדי כתיבה..יש עוד דבר חשוב שלדעתי כל אדם חייב לעבור אותו וזה התמודדות עם דחייה (בעיקר בתחום הרומנטי), להדחות זה דבר קשה וכואב אבל בדר"כ זה מוציא מאיתנו תעצומות נפש ,כוחות שלא תמיד ידענו על קיומם ,ובסופו של דבר מבסס את ביטחוננו העצמי ובגרותנו הנפשית.