עצות בבקשה.
יש לי חבר כבר שנה. אני כ"כ אוהבת אותו שאני אפילו לא יכולה לתאר עד כמה. יום אחד קבענו שאבוא אליו ב 8 בערב, אבל החלטתי להקדים קצת ובאתי ברבע לשבע, הוא אוהב שאני מפתיעה אותו ככה. אבל אותו יום שהוא פתח לי את הדלת הוא היה עם דמעות בעיניים וראו עליו שהוא בוכה כבר הרבה זמן. לא ראיתי אותו ככה בחיים שלי. הוא רעד. הצטמרר. חיבק אותי שעה ולא עזב. ורק בוכה ובוכה. לא ידעתי מה לעשות, התחלתי גם אני לבכות יחד איתו. שאלתי מה קרה??? רק אחרי ששאלתי ארבע פעמים הוא הצליח לעצור את הבכי, בעצם למתן אותו, והוא סיפר שהיום זה קרה. לפני שנתיים, בדיוק בתאריך הזה. הוא עבר התעללות מינית !. גם עכשיו יש לי דמעות בעיניים. הוא סיפר לי מה הוא הוכרח לעשות, על האיומים, על המכות, על הפחד. הוא רצה למות באותן דקות איומות. וכל שנה זה חוזר אליו. התחושות והרצון הזה למות!! אף אחד לא יודע. לא ההורים, לא הסבים והסבתות, לא חברים. רק אני.הוא אמר שהוא לא רוצה שאף אחד יידע. ושאם לא הייתי תופסת אותו, גם אני לא הייתי יודעת. הוא מנהג רגיל כלפי חוץ. בחיים לא הייתי חושבת שהתעללו בו. בחיים! הוא כ"כ חייכן, אדיב ומקסים ופתוח עם הסביבה. איך יש כאלה נבלות בעולם שעושים כאלה דברים מזעזעים ומחרידים לאנשים תמימים רק בשביל דקות של סיפוק???? דקות שהורסות חיים שלמים של בן אדם??! איך!!!??? אני מרגישה כאילו אני תחת משקולת של 8000 טון. לא יודעת מה לעשות. תקועה. אני יודעת שהוא חייב לספר למישהו, שלא ישמור את זה בפנים כדי שהחלאות האלה ילכו לכלא ולא יעשו כאלו דברים לאחרים, אבל הוא לא מוכן להקשיב. הוא אמר שהוא יקח את זה לקבר. מה אני עושה??
יש לי חבר כבר שנה. אני כ"כ אוהבת אותו שאני אפילו לא יכולה לתאר עד כמה. יום אחד קבענו שאבוא אליו ב 8 בערב, אבל החלטתי להקדים קצת ובאתי ברבע לשבע, הוא אוהב שאני מפתיעה אותו ככה. אבל אותו יום שהוא פתח לי את הדלת הוא היה עם דמעות בעיניים וראו עליו שהוא בוכה כבר הרבה זמן. לא ראיתי אותו ככה בחיים שלי. הוא רעד. הצטמרר. חיבק אותי שעה ולא עזב. ורק בוכה ובוכה. לא ידעתי מה לעשות, התחלתי גם אני לבכות יחד איתו. שאלתי מה קרה??? רק אחרי ששאלתי ארבע פעמים הוא הצליח לעצור את הבכי, בעצם למתן אותו, והוא סיפר שהיום זה קרה. לפני שנתיים, בדיוק בתאריך הזה. הוא עבר התעללות מינית !. גם עכשיו יש לי דמעות בעיניים. הוא סיפר לי מה הוא הוכרח לעשות, על האיומים, על המכות, על הפחד. הוא רצה למות באותן דקות איומות. וכל שנה זה חוזר אליו. התחושות והרצון הזה למות!! אף אחד לא יודע. לא ההורים, לא הסבים והסבתות, לא חברים. רק אני.הוא אמר שהוא לא רוצה שאף אחד יידע. ושאם לא הייתי תופסת אותו, גם אני לא הייתי יודעת. הוא מנהג רגיל כלפי חוץ. בחיים לא הייתי חושבת שהתעללו בו. בחיים! הוא כ"כ חייכן, אדיב ומקסים ופתוח עם הסביבה. איך יש כאלה נבלות בעולם שעושים כאלה דברים מזעזעים ומחרידים לאנשים תמימים רק בשביל דקות של סיפוק???? דקות שהורסות חיים שלמים של בן אדם??! איך!!!??? אני מרגישה כאילו אני תחת משקולת של 8000 טון. לא יודעת מה לעשות. תקועה. אני יודעת שהוא חייב לספר למישהו, שלא ישמור את זה בפנים כדי שהחלאות האלה ילכו לכלא ולא יעשו כאלו דברים לאחרים, אבל הוא לא מוכן להקשיב. הוא אמר שהוא יקח את זה לקבר. מה אני עושה??
