עצוב
עדנה מדליה נפטרה אתמול, מי שהיתה ספורטאית אולמפית ואלופת ישראל בהטלת כידון, ומי שהיתה גם רוח דוחפת בהתאחדות הרכיבה בישראל. גם כשהיתה מזכירת ההתאחדות וגם כחברה מהשורה. עדנה גם היתה חברת כבוד בעמותת הסוס הערבי. עדנה, הבת של מדליה, כמו שרבים מאיתנו הכרו אותה, לא היתה רוכבת בחסד למרות שגדלה עם אבא שנהל את החווה בפרק ברמת גן במשך שנים רבות, אך סוסים היו בוורידיה. בשנות השבעים היא דחפה את ענף הוולטז' (הזעיר) בארץ ולקחה מספר משלחות נוער לגרמניה. היא איפשרה בכך הזדמנות נדירה (באותם ימים) לרוכבים מהארץ להתחכך בענף רכיבה מקצועי. אישה שעסקה בספורט ובאימון בכל זמן פנוי, עבדה עם ילדים ועם נכים, ותמיד תמיד נתנה מעצמה. אישה מיוחדת שתחסר לרבים מאיתנו. מהאתר של איגוד האטלתיקה בישראל עדנה מדליה – עמיתת כבוד לשנת 2005 ילידת 1937, תל אביב. מהגדולות במטילות הכידון של ישראל בכל הזמנים. היתה לאלופת המדינה לבוגרות כבר בגיל 16, לאחר פרישתה של הזורקת הדגולה רעיה ברונשטיין, ובחלוף שנה וחצי נטלה ממנה את השיא הלאומי, עם הטלה ל-33.96 מ'. היא שיפרה שיא זה שלוש פעמים נוספות, ובשנת 1957, בתחרויות המכביה החמישית, היתה לישראלית הראשונה מעבר לגבול 40 המטרים, בקבעה 40.93 מ' – שיא שיישבר רק כעבור 12 שנה בידי העולה החדשה דאז קלרה פלום, ושישכון כבוד ברשימת עשרת הטובות בכל הזמנים במקצוע זה עד 1996!. בסה"כ צברה חמישה תארים לאומיים במדי הפועל ת"א, ומדליות זהב במכביה החמישית ובכינוס "הפועל" השישי (1956). עם פרישתה מפעילות, לא התנתקה עדנה מהאתלטיקה, אלא הפכה למאמנת ותרמה רבות בתחום הארגוני. בשנות ה-70 כיהנה כחברת ועדת האתלטיקה הארצית דאז (הנהלת האיגוד דהיום), ובמקביל התמסרה להדרכת אתלטים נכים.
עדנה מדליה נפטרה אתמול, מי שהיתה ספורטאית אולמפית ואלופת ישראל בהטלת כידון, ומי שהיתה גם רוח דוחפת בהתאחדות הרכיבה בישראל. גם כשהיתה מזכירת ההתאחדות וגם כחברה מהשורה. עדנה גם היתה חברת כבוד בעמותת הסוס הערבי. עדנה, הבת של מדליה, כמו שרבים מאיתנו הכרו אותה, לא היתה רוכבת בחסד למרות שגדלה עם אבא שנהל את החווה בפרק ברמת גן במשך שנים רבות, אך סוסים היו בוורידיה. בשנות השבעים היא דחפה את ענף הוולטז' (הזעיר) בארץ ולקחה מספר משלחות נוער לגרמניה. היא איפשרה בכך הזדמנות נדירה (באותם ימים) לרוכבים מהארץ להתחכך בענף רכיבה מקצועי. אישה שעסקה בספורט ובאימון בכל זמן פנוי, עבדה עם ילדים ועם נכים, ותמיד תמיד נתנה מעצמה. אישה מיוחדת שתחסר לרבים מאיתנו. מהאתר של איגוד האטלתיקה בישראל עדנה מדליה – עמיתת כבוד לשנת 2005 ילידת 1937, תל אביב. מהגדולות במטילות הכידון של ישראל בכל הזמנים. היתה לאלופת המדינה לבוגרות כבר בגיל 16, לאחר פרישתה של הזורקת הדגולה רעיה ברונשטיין, ובחלוף שנה וחצי נטלה ממנה את השיא הלאומי, עם הטלה ל-33.96 מ'. היא שיפרה שיא זה שלוש פעמים נוספות, ובשנת 1957, בתחרויות המכביה החמישית, היתה לישראלית הראשונה מעבר לגבול 40 המטרים, בקבעה 40.93 מ' – שיא שיישבר רק כעבור 12 שנה בידי העולה החדשה דאז קלרה פלום, ושישכון כבוד ברשימת עשרת הטובות בכל הזמנים במקצוע זה עד 1996!. בסה"כ צברה חמישה תארים לאומיים במדי הפועל ת"א, ומדליות זהב במכביה החמישית ובכינוס "הפועל" השישי (1956). עם פרישתה מפעילות, לא התנתקה עדנה מהאתלטיקה, אלא הפכה למאמנת ותרמה רבות בתחום הארגוני. בשנות ה-70 כיהנה כחברת ועדת האתלטיקה הארצית דאז (הנהלת האיגוד דהיום), ובמקביל התמסרה להדרכת אתלטים נכים.