עצוב 3
2.לא רק מהריון צריך להישמר לא אני לקחתי העתקתי מפורום אחר זה לקוח מפורום אחד בתפוז... "אני שני בת 18 וחצי, יש לי חבר ואנחנו נורא אוהבים אחד את השניה. החלטנו לקיים יחסי מין לפני שבועיים מאז לא הפסקנו, אנחנו שוכבים המון, אתמול שכבנו והקונדום נקרע אבל חבר שלי לא גמר בפנים יש מצב להריון? ... הלוואי ויכולתי לכתוב הודעה בסגנון הזה שנכתבת ע"י אלפי בני נוער בפורום הזה אבל ההודעה שלי לצערי אפילו לא מתקרבת להודעות הריון שנכתבות כאן יום-יום. אני קוראת כאן קבוע ונורא מתחברת להודעות של הותיקים מבינכם, חבל שההודעת היכרות הראשונה שלי תהיה בצורה כ"כ שונה מהרגיל. הייתי אז בת 17 כשהכרתי אותו, והאמת? לא ממש אהבתי אותו. הייתי כל כך סקרנית לגבי סקס, שפשוט שמתי את כל החששות בצד ופשוט... שכבנו. תמיד הקפדנו ושכבנו עם קונדום, עד שאחרי חודש נמאס לי מההתנהגות שלו והחלטתי לשים לזה סוף. מאז היו לי כמה קשרים עם גברים וכמו כולם, גם סטוצים בינהם. ברוב הסטוצים עם הגברים, לא ממש היה אכפת לי - הייתי יורדת לגברים בחופשיות ובאותה החופשיות - הם היו יורדים לי. לפעמים זה היה מסתכם במין אוראלי של שעות על גבי שעות, לא הזיז לי פשוט נהנתי מזה, וכמו כן גם אותם גברים נהנו. כל כך נהנתי ממין אוראלי שלפעמים הייתי שוכחת את הסקס עצמו, וגם תמיד היה לי מן פחד להכנס להריון... גם כשהייתי שוכבת ובטוחה ב-100% שהשימוש בקונדום היה נכון והקונדום לא נקרע הייתי רצה לעשות בדיקות הריון בכל פעם. הכניסה להריון הפכה בשבילי לסוג של פוביה מסויים. שכבתי בחיים עם 5 גברים, מתוכם רק פעמיים (עם אותו גבר) שכבתי בלי קונדום ועם כל חמשת הגברים ביצעתי סקס(עם קונדום) ומין אוראלי (נותנת ומקבלת). היום, אני בת 18 וחצי ומתחננת להכנס להריון! היום, אני בת 18 וחצי ומתחננת לכתוב על הודעה בסגנון שתמיד רץ כאן בפורום "האם נכנסתי להריון כשחבר שלי גמר לי על הבטן?" (ואז חבורת ציניקנים ירדו עלי ללא סוף) רק לא להיות מה שאני, היום!!!!!!!!!!!!!!!!! .... היום, אני בת 18 וחצי ואני נשאית נגיף HIV! יש לי איידס! אני לא יודעת אפילו איך להתחיל לספר לכם על היום הכי נורא הכי קשה הכי איום בחיי, הלכתי להיבדק, חיכיתי וחיכיתי ופחדתי, בעיקר פחדתי כי ידעתי שפעמיים שכבתי ללא קונדום, והרי "מספיק פעם אחת בלי"! בשבוע הארוך והמייגע שחיכיתי עד התוצאות התחלתי לחקור על נושא האיידס בכל אתר שקיים ברשת, קראתי סיפורים נוגעים ללב של נשאים וחולים, קראתי על הקשיים, על איך ההורים קיבלו את זה וכו'. זה בטח ישמע מפגר, אבל לא העלתי בדעתי שהסיכוי להידבק באיידס דרך מין אוראלי הוא גבוה כל כך! אף פעם לא באמת היתה לי מודעות לאיידס, ההורים שלי לעולם לא דיברו איתי על זה. תמיד דיברו איתי על סקס וגלולות והדברים הרגילים שמדברים עם אמא. המודעות בארץ לנגיף HIV כ"כ נמוכה, לרוב האנשים פשוט לא אכפת! "חיים פעם אחת" מישהו פעם אמר לי. אבל, "לפחות תחייה כמו שצריך" עניתי. אין כל כך הרבה פרסומות בנושא איידס או שמא אני לא מספיק צפיתי בטלויזיה. אני לא יודעת אם עצם העובדה שלא ידעתי שהסיכון להידבק מירידות(מין אוראלי) גבוה, נובעת מבורות או סתם חוסר ידע. אבל אתם יודעים מה? זה כבר לא משנה - כי בתוך תוכי גדל נגיף שבעוד כמה שנים יחסל אותי. אני. כן אני, שני. שני זאת שתמיד פחדה להכנס להריון שחס וחלילה אמא לא תגלה שבכלל שכבתי! אני שני שכל החיים לפני! שאני רק בת 18 וחצי! צריכה למות בדרך הקשה ביותר, בדרך הידיעה שאני הולכת למות, ואפילו יגיעו סימני המחלה במשך השנים. אני שני, שחלמתי על משפחה וילדים בעתיד, על בית חם. מי ירצה חולת איידס? אף אחד. כשאנשים שומעים "איידס" בישראל הם בורחים כמו מאש, כמו שאמרתי אין מודעות, וחולי איידס נחשבים "מצורעים" בעיני אנשים "רגילים". וכזאת גם אני הייתי כך גם אני חשבתי, הרי...."לי זה בחיים לא יקרה"! בהחלט לא רציתי שההודעה שלי בפורום תהיה ארוכה ומייגעת לכן, אני אנסה לסיים את דבריי חברים יקרים, אל תסגרו עיניים. אל תסגרו אוזניים. אל תגידו "לי זה לא יקרה". כי לי זה קרה!!! הידבקות באיידס היא לא רק דרך יחסי מין לא מוגנים, איידס עובר גם במין אוראלי(ירידות)!!! (כשלאדם הנותן מין אוראלי סכנת ההידבקות גדולה יותר) תהיו אדם לעצמכם! תעמדו על שלכם, שלחו את הבן/בת הזוג להיבדק ורק אז תורידו קונדום! (אני יודעת שזה נשמע כמו איזה מורה או מרצה שמנסה להטיף זאת לא הכוונה שלי, מצטערת) כיום בעולם ישנם 40 מיליון נשאים וחולים באיידס. בארץ ישנם כ-4,000 אלף נשאים וחולים ויש הטוענים שישנם 6,000 שאינם יודעים על היותם נשאים. הבקשה האחרונה שלי היא שתיבדקו! ישנן בדיקות לאיידס בחינם בכל הארץ! רק תבדקו! תהיו מודעים, אל תסכנו את החיים שלכם ושל אחרים. אם מישהו אינו יודע היכן להיבדק, או לחילופין פוחד וצריך מילות עידוד אני כאן ובאמת שאני כאן (לפחות בכמה שנים הקרובות) תפנו אלי במסר אני אנסה לעזור עד כמה שאוכל אני אסיים את דבריי בדמעות, וסליחה שההודעה הראשונה שלי בפורום צריכה להיות כזו, תאמינו לי שהייתי מעדיפה אחרת. שלכם שני." אה... חשוב להזכיר שההורים שלה לא יודעים על המחלה
