עצוב

אמא1

New member
לרניני

אני במסגרת עיסוקי עוברת בין גני ילדים וכמובן רואה הבדלים מהותיים בין גן לגן. ישנם גנים שאני עובדת בהם ולחלוטין לא הייתי שמה שם גם את הכלבה שלי! וישנם גנים נהדרים. כעת זו תקופה של רישום בגני הילדים. בגנים הגרועים, הגננות לא מרשות להורים לבא להתרשם מהגן בלי תאום מראש! קרה לי מקרה בגן איום שבדיוק כשסיימתי שיעור הגיעו זוג הורים להתרשם מהגן (הגן מפוצץ בילדים ויש לו שם טוב) הסייעת רצה בבהלה אל הגננת לשאול אותה מה לעשות כי הם באו בהפתעה והיא בלחץ ענתה לה: בשום אופן לא להכניס אותם! הגננות מהסוג הזה תמיד מתרצות "תאום מראש" בתרוצים שונים שהנפוץ ביותר הוא לא להפריע למהלך התקין שבגן, גם סיבה "זה מלחיץ אותי" היא סיבה חשודה בעיני. בגנים המצוינים שאני עובדת תמיד ההורים מתקבלים בברכה, אף פעם הם לא מפריעים וגם הורי הילדים תמיד מוזמנים להשאר או לחלופין לקפוץ לבקר בכל עת ללא הודעה מראש קראתי בעיון כל מה שכתבת. לו ביתי היתה נמצאת שם הייתי מוציאה אותה. יותר מידי סימנים קשים! שלך, אירית
 
כמה דמעות .. כמה עצוב..../images/Emo7.gif

אני מצטערת אם אני נשמעת נחרצת - אני הייתי מחליפה גן! בפעוטון של אייל אנחנו יותר ממוזמנים להגיע בכל שעה משעות היום. נשמע לי מאוד רע התיאור של הגנן שלה. אני יכולה לומר כמורה שאני מזמינה את ההורים לבוא לבקר בכיתה מתי שהם רוצים, כולל לשבת בשיעורים, למרות שזה מלחיץ. מבחינתי - גם בכיתה שלי וגם בבית הילדים של אייל - ההורים הם מעל הכל. הילד הוא שלהם (או שלי) ולא של המטפלת/המורה, ואם הורה חש צורך לבוא להיות עם הילד שלו או לעקוב מקרוב לתקופה אחרי מה שקורה לו - זו יותר מזכותו. אגב - חשבת לשוחח על תחושותייך/ספקותייך עם הורי ילדים אחרים מהגן? אולי שיחה כזו תשפוך אור נוסף? ועוד הצעה - אם את יכולה לקחת ימי הצהרה (כעובדת משרד היחנוך מותר לך פעמיים בשנה לקחת ימי הצהרה ללא אישור רפואי) - אולי תנסי לקחת אותם בימים רביעי וחמישי ואז יום שישי אין גן ושבת אתם בבית...? עד יולי יש עוד חודש, שזה המון זמן. אפשר לחשוב גם על פתרונות יצירתיים אחרים (חברה/חבר קרוב שלכם שת/יוכל לקחת אותה מהגן מוקדם כמה ימים או סבא/סבתא שיוכלו להיות איתה יום-יומיים בבית). שיהיה רק טוב!
 

דליה.ד

New member
כעובדת מערכת החינוך אני יודעת

כמה חשובה השקיפות של העבודה החינוכית. אצלינו בבית הספר הורים יכולים להגיע מתי שהם רוצים ללא הודעה מוקדמת לכיתה ולהיות נוכחים בשיעור. העובדה הזאת מעידה על הבטחון שיש לצוות החינוכי בעבודתו ועל כך שהכל נעשה כשורה ולטובת הילדים. גם אצלי בכיתה ההורים מוזמנים (אבל לא מגיעים....לצערי), מדובר בכיתת חינוך מיוחד לילדי נכים בבית ספר רגיל. הרבה מאוד אורחים מכל ארץ מגיעים לבית הספר שלנו ולכיתה שלי במיוחד ללמוד על העבודה החינוכית. המסקנה שלי...אם יש לך מה להסתיר..אין אמון. אם הכל שקוף, גלוי, פתוח (גם לביקורת) - יש אמון!
 

לאה_מ

New member
שתי אבחנות:

קראתי את השרשור העצוב הזה. אני חושבת שנתנו לך עצות נבונות, ורציתי להוסיף שני דברים שעברו בראשי כשקראתי את השרשור: לגבי הגן - אני לא יודעת אם יש באמת סימנים המעידים על משהו לא כשורה בגן, או אם החששות שלך גורמים לך לראות דברים שאינם קיימים, אבל אני בטוחה שבמצב הקיים שירי לא צריכה להשאר בגן. אני חושבת, שאת אפילו יכולה לשאול אותה. אפשר להתארגן עם סידור אחר (בייביסיטר, אולי עזרה מהמשפחה או מחברים, קצת חופשות של ההורים). יולי עוד חודש וקצת - זה לא המון זמן להתארגן. אני הייתי מוציאה אותה מהגן. אולי לא תדעי לעולם האם היה משהו לא בסדר בגן או שפשוט שירי רצתה מאד להיות איתכם, אבל עדיף ילדה מאושרת ולא לדעת על פני ידיעה וילדה עצובה. לגבי החוג (או התנהגויות דומות אחרות) - אולי היא בכלל לא רוצה ללכת לחוג? אולי היא מעדיפה סתם לשבת בבית? יש לי בבית שני הפכים - עומר שמאד אוהב חוגים ופעילויות, ושירה שלא רוצה ללכת לאף חוג, וגם חברות - רק אם הן ממש טובות... לפעמים קשה קצת להכיר בזה שזה מה שהילדה רוצה. היא באמת לא רוצה ללכת לחוג. אפילו שהחוג מצויין. אפילו שהמדריכה נהדרת. אפילו שיש לה שם חברים. אפילו שהפעילות מהנה. רק השנה ביטלתי רישום של שירה לחוג אחרי חודשים ספורים, כי היא כבר סרבה ללכת, ואני יכולה להעיד שזה חוג מעולה. אני יודעת שלי קשה להכיר בזה. אבל היא באמת מעדיפה פשוט להיות בבית. אולי גם שירי כך. יש עכשיו איזה טרנד כזה של הורים שמתוך רצון להשקיע בילדים ולהראות שהם מאד משקיעים - כספית ועניינית - בכל מיני חוגים - לרשום את הילדים להמון פעילויות, לא תמיד מתוך מחשבה על הרצונות של הילד.
 
לדעת או לא לדעת ../images/Emo35.gif

אני לגמרי מסכימה עם לאה שכדאי, לפחות בשלב ראשון, להוציא את שירי מהגן. אבל אם אתם בכל זאת חושבים שמה שגורם לשירי להיות עצובה מקורו בגן, כדאי בכל זאת לבדוק מה זה. אם נגרם נזק, אם שירי נפגעה באיזושהי צורה, כדאי לדעת איך ובאיזה אופן, ולעזור לה להתגבר על זה, אולי בעזרת אנשי מקצוע. אני באמת לא יודעת איך אפשר לבדוק מה קורה בגן אם הגנן לא מסכים או לא מרוצה מזה שבאים לביקור פתע. חוץ מהעובדה שזה סימן מחשיד (כמו שכתבו גם אמא1 ודליה), אי אפשר לדעת. נראה לי שכדאי לשאול את שירי בעצמה, בעדינות, ושוב, אולי בעזרת איש/אשת מקצוע.
 

ריניני

New member
הדיון קצת התרחק

ממני. בטח איך שהצגתי את הדברים לקח לכיוונים האלו, אבל זה לא מה שנראה לי נכון. להוציא את שירי מהגן עכשיו זאת לא אופציה. סבים עובדים בקיבוץ, הורים עובדים כאן בעבודות מחייבות, בייביסיטר קבועה אין לנו. זה לא מעשי. חוץ מזה, בעניין הגנן - מההתחלה הסביר לנו שקשה לו נוכחות של הורים בגן. הוא צעיר, מאויים מכל דבר, ואני יכולה להבין את העמדה שלו. אני לא חושבת שהוא מנסה להסתיר משהו, אלא שהורים בגן מביכים אותו וגורמים לו להיות ממוקד ב´איך נראה´ ולא בילדים ובמה שקורה להם. גם הורים אחרים במשפחתון לא מתים על זה, אבל קיבלנו את זה שככה. יש שם - בגן ואצלו - דברים אחרים, שכן טובים לנו, ועד לאחרונה היו בבירור טובים גם לה. ויש בפורום הזה גם מי שחושבת עליו דברים טובים, ודעתה נסמכת על הכרות איתו ושיקול דעת מקצועי שאני מעריכה. ושירי מדברת, ולא אומרת עליו דברים קשים או רעים. אני כן רוצה לתת לה יותר זמן איתנו, לשמור אותה יותר בבית ופחות גינה וחוג (למרות שהיא כן רוצה ומבקשת את שניהם, כמו שכבר הסברתי). מקווה שיותר קירבה וביחד יעזרו לה להגיע / לחזור למקומות רכים ושמחים יותר. ומודה לכולכם (כולכן) מאד על המחשבה, ההשתתפות, ההבנה, ההכוונה
 

דסי אשר

New member
גם אני חושבת שהדיון התרחק

ואפילו לכיוון לא רצוי- לא מבחינת הגנן, מפעיל הגן, ולא מביחינת ריניני, ואני שמחה שכתבת שאת מרגישה ש"התרחק", ותארת מאד יפה למה הוא לא מאפשר להורים לבוא, את רגישותו, את העובדה שכולכם ערים לכך וקבלתם זאת כעובדה. לא נראה לי מהתיאור שלך, שהדבר קשור לשהות בגן, אלא למשהו כולל יותר, שרק את, עם בדיקה עצמית, או בעזרת משהו חיצוני(לא חברים), יכולה לבדוק. חשוב לי, וזה נשמע מדברי, שעולם הפחדים מפני התעללות מינית, משום שמדובר מגנן גבר- לא יעלה ויתפח. טבעי שמחשבות כאלה עולות, אבל סימכו על ריניני - זה לא זה. דסי
 

נעה גל

New member
אני מסכימה בענין זה

(ואני בעד לבדוק כל גן כל השנה, ללא קשר למי מנהל אותו). יכול להיות, כמובן, שהגן הוא כן הסיבה לעצב אבל, מכל הסיבות הרגילות. צר לי שאני צריכה להשתמש בביטוי הזה "סיבות רגילות" בהקשר לעצב של ילדים בגן.
 

לאה_מ

New member
וגם אז (מצטערת על ההתעקשות)

גם אם אין ספק שאין בגן שום הטרדה מינית ושום בעיות, ואם שירי עצובה בגלל מה שנעה מכנה "הסיבות הרגילות" (ואני יודעת בדיוק מה זה, אז אני בטוחה שכולכם מבינים), עדיין הפתרון יכול להיות להוציא מהגן. הילדים שלנו לא חייבים להתמודד עם עצב כזה, גם אם הוא נובע מ"הסיבות הרגילות".
 

ימימה

New member
קצת ../images/Emo32.gif

אני רוצה להתייחס רק לנקודה שולית בדברים שלך - כתבת שאת מרגישה שטוב לה כשאתם נשארים בבית, אבל היא מבקשת לצאת לגינה, ואת לא יודעת האם להתחשב ברצונה או להחליט בעצמך מה טוב. מנסיוני לפחות, עם ילדה גדולה יותר, שסביב גיל 4, ועד היום (6), רוצה כמעט כל יום לבקר חברות/סבא וסבתא/שיבקרו אותה וכד´. אחרי זמן מה, הבנתי, שאני חייבת לעצור את הסחרחרת הזו. למרות הרצון שלה בריגוש שבביקורים, כשאנחנו, או היא, יום אחרי יום לא נמצאות בבית ומקימות שגרה אינטימית של שתינו (למעשה שלושתנו, עם אחיה הקטן) כלומר פעילויות בית רגילות - היא פשוט נעשית עצבנית, לחוצה וכעוסה. למרות שלפעמים קשה לה לראות את זה (לפעמים היא שואלת לאן נלך היום, ומתאכזבת כשהיא שומעת "הביתה"), כי "התמכרה" במידת מה לריגושים שמחוץ לבית, היא פשוט זקוקה לזמן השקט הזה, והוא עושה לה רק טוב. אז החלטתי שלהוציא מקרים מיוחדים, אני עושה כל מאמץ שלא נהיה מחוץ לבית יותר מפעמיים בשבוע (לא כולל שישבת), כך שברור ומוגדר שיש לנו את זמן השקט שלנו.
 

ריניני

New member
רלוונטי מאד

ובכלל לא
!! הדברים שלך מבהירים ומבררים משהו שהיה קצת דיפוזי בתחושה שלי, ומחזקים את הכיוון שבחרתי בו. תודה!
 

Shellylove

New member
רציתי רק להגיד

שדברייך ממש העלו דמעות בעיני ואני מבינה איך הלב שלך מעוך מצער. אין לי מה להוסיף לעצם העניין כי הכל כבר נאמר ואני רק יכולה לאחל לכם ימים מאושרים יותר.
 

Milo M

New member
עצוב

רנני שלום, דומה שהכל כבר נאמר אין מה לדבר אחד המצבים הקשים ביותר הוא לראות את הילד שלך נסגר בתוך בועה ומאבד את שמחת החיים בעיקר אם בעבר הקרוב הוא היה מלא בה. צריך לזכור שלילדים (לפחות לשלי) מהווים סיסמוגרף מדויק לחריקות במערכות יחסים הן בבית והן מחוצה לו. תנסי לשים לב אם את או בעלך עובדים יותר שעות לחוצים יותר רואים יותר חדשות. יתכן שהיא מגיבה לשינוים בבית. מקווה שהבעיה כבר מאחוריך.
 
למעלה