עצוב, מר, מייאש.

עצוב, מר, מייאש.

אלהים, אין אותך, יש אותך, זה לא רלוונטי, אלהים זה דבר רע, אשליית שווא, שאין בה ממש, מפלט פסיכולוגי צר מימדים. פטה מורגנה אלוהימית היתה לי כשהתחלתי לכתוב את ההודעה הזאת, רציתי לכתוב על זה שרע לי ועצוב לי ובודד לי. ואפאחד לא אכפת לו ממני, רציתי לכתוב את זה לאלהים, להאשים אותו, להרגיש אולי פחות בודד פחות ועצוב. אך לא. לא כתבתי את זה לאלהים, לא מגיע לו, לא מגיעה לו ההשתפכות הזאת בפניו, לא מגיע לו שאהיה פחות בודד בגלל חברתו, לא מגיעה לו חברתי ואין לי צורך בחברתו. מה ההתעללות הזאת בבני אדם, לברוא אותם, אה? אלהים, יש לך תשובה על זה, אתה שכתבת בתורתך שאסור לצער בעלי חיים, בראת לך צבא משרתים, מגלומן שכמותך, בשביל להרגיש יוצר, להרגיש מלך, ומה עם אלו שבראת לך, עזבת אותם, נתת להם להישאר לבד, להתמודד עם הלבדיות, עם בעיות יקום ומשמעות, עם ריקנות אווילית, ואתה ישוב על כיסא הכבוד שם למעלה מתבונן בנו היצורים הקטנים שלך מלמעלה וחוגג את נצחונך, הצלחתי להרע לכם עבדים חמודים, תמשיכו, תמשיכו לשאת את הסבל, אני נהנה לראות אתכם כך, אתם כל כך חמודים כשאתם סובלים. ביי לכם יצורונים. ואל תשכחו אותי, האלהים שהכניס אתכם לתוך עולם ארור כזה. תודה לך אלהים, תלך להזדיין. עם המלאכיות שלך. ביי גם לך.
 

ש ו נ י

New member
../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif

 

mor gill

New member
כשתסיים את תפקיד הקורבן...

כשתסיים את תפקיד הקורבן שמאשים את כולם...(הרי מכתב זה בטח לא משקף את הרגשתך כלפי אלוהים בלבד), תוכל לראות הרבה שמחה, נתינה ואהבה. אולי מה שיתרום לך בתהליך השחרור של התפקיד שבחרת לקחת על עצמך, הקורבן, זה הספר שיחות עם אלוהים 1 בינינו, מה כבר יש לך להפסיד?! בהצלחה, מכל הלב, מור
 
למעלה