עצוב מאוד

  • פותח הנושא gree
  • פורסם בתאריך

gree

New member
עצוב מאוד

היום, חצי שנה לאחר שאובחן אצלו סרטן באיזור האף, החלטנו להרדים את בובי שלי.

בתקופה האחרונה החל לסבול בתדירות גבוהה למדי מהתקפי הישתנקויות קשות ואנו חוששים שבסוף ייחנק בבית.

יחד עם זאת, מה שגורם לי להיות ממש לא שלם עם ההחלטה זו שמחת החיים שעדיין מאפיינת אותו רוב הזמן. (רק אתמול בערב הוא שיחק בכדור בפארק
במרץ שמאפיין כלבים בני 4)

עוד מישהו\י מחברי\ות הפורום חווה או חוותה סיטואציה שכזו?

 

marx04

New member
מצטער לשמוע. בוודאי לא קל להחליט.

שלום לך,

אני מצטער לשמוע.
ההחלטה בוודאי קשה מאד.
בראש ובראשונה אני ממליץ להתייעץ עם הוטרינר שלכם ולשמוע מה דעתו.
מעבר לכך, נראה לי שבמסגרת השיקולים צריך לשקול גם את איכות חייו, אך גם את הסבל שהוא סובל, אם הוא סובל, ביומיום.
לפי התיאור, בובי הוא עדיין כלב עירני וחיוני שנהנה מהחיים.
השאלה עד כמה נגרם לו סבל מההשתנקויות הקשות. האם הוא "רק" משתנק וקשה לו לנשום, או שההשתנקויות הללו גורמות לו סבל של ממש. אני משער שהוטרינר שלכם יוכל לתת לכם מידע בהקשר זה.

בברכה,

אורי.
 

מיההס

New member
הכלב שלי סבל זה

טיפלתי בו בכימו ובכדורים מיוחדים , תוצרת סין, למניעת שטפי הדם.
טפלה בו רופאה מ"חוות דעת", וכמו שאמרו לי כל זמן שהוא אוכל, וחיוני לתת לו לחיות.
אם תחליטו לא להרדימו אשמח לתת לך כמה כדורים למניעת שטפי הדם.
בהצלחה
 

sivi1964

New member
שובר את הלב.

זאת ההחלטה הקשה מכל.
אל תמהרו.
כל עוד חיוני,אוכל,מסוגל לטייל/לשחק,להנות מלפחות חלקים ביומיום שלו-לא הייתי מרדימה.
מבחינתי הנקודה הקריטית הינה בה ברור שהסבל גובר על איכות החיים שעדיין קיימת.
לא נשמע שכרגע זה המצב.
הייתי בודקת מול הווטרינר/מומחה לסוג הסרטן שלו מה ניתן לעשות כדי להקל על מה שאתה מתאר וכדי לנסות להפחית למינימום את קוצר הנשימה שאתה מתאר.
ייתכן ואין עדיין זמן חסד רב.
אבל-שווה לנצל כל שניה ורגע שבו הוא עדיין איתכם והסבל לא גובר על כל היתר.
הוא נראה כלב מדהים
כמה עצוב ומתסכל.
 
הייתי מתייעצת עם וטרינרים מומחים...

יותר מאחד,
כדי לצבור את מירב המידע והידע
על מצבו של הכלב...
הייתי מתייחסת גם למספר ההתקפים..
לפי דבריך - ההיחנקות, חלילה, בבית - לא היתה
מהווה שיקול לגבי, אלא שבאמת הייתי חוזרת
ובודקת מה ניתן לעשות במקרה של השתנקות בבית -
איך לטפל...
 

קרמיט524

New member
יכולה להבין את ההתלבטות שלכם.

עברנו את זה עם הכלבה שלנו.
ההחלטה שלנו הייתה לכבד את הרצון שלה לחיות.
כלבים לא מודעים לזמן שעובר. הם גם לא מבינים שגורלם נגזר. הם לא מסתכלים קדימה. כל עוד הם יכולים, הם מאושרים, ומעדיפים לחיות, ולהיות עם הבעלים שלהם. גם אם לפעמים הם מרגישים רע, הם לא רוצים למות.
הוטרינרית שלנו אמרה לנו בזמנו שמהנסיון שלה, הכלבה כבר "תודיע" לנו כשהיא לא תרצה יותר לחיות. הרגשנו שצריך לכבד אותה, וכל עוד היא חיונית ושומרת על האופי ושמחת החיים שלה, אז גם כשהיא סובלת פשוט לנסות להקל עליה. כשכלב רוצה למות, רואים עליו שהוא מוותר. הוא לא רוצה לאכול ולשתות, הוא אפטי, ולפעמים הוא מוותר על השליטה בצרכים שלו. אני בכוונה אומרת "מוותר" - הוא כאילו נכנע. אישית בתור הבעלים, אני מרגישה שלפני זה, אין לי זכות להתערב ולהרדים.
בכל מקרה, קבלו חיבוק גדול. מאחלת לכם ולכלבה הרבה בריאות!
 

KallaGLP

New member
קיבלת עצות מצוינות.

לא נותר לי אלא רק להשתתף בצער על הסיטואציה הקשה הזו.
 

gree

New member
תודה רבה לכולם

קצת שכחתי מההודעה מרוב שהייתי עסוק אז מצטער על התגובה המאוחרת. החלטנו בסוף לנסות טיפול בסטרואידים. מקווה שיעזור בע"ה... לצערי נראה שבכל מקרה הסוף קרוב מאוד...
 
למעלה