עצוב למות באמצע התמוז...
אתמול הייתי בלוויה. לא כיף להיות בלוויה. טוב לכת לבית האבל? נו, לא יודע איזה פאבים היו שם אז. הוא היה בן 90. וכשמישהו בן 90 מת זה לא צריך להיות עצוב. אבל כשאתה רואה אותו שוכב עטוף בדגל שחור לבן, אתה מוזיל דמעה. לא הכרתי אותו כמעט. סתם קרוב משפחה רחוק, שהביא לי צ'ק באיזה ארוע. כך נדמה לי לפחות. מעולם ומלואו, יש עכשיו רק מטר וחצי בחלקה רחוקה בסגולה. והאדמה, כנראה היא היחידה שלא שוכחת. זה עצוב, בלי פאנץ' ליין.
אתמול הייתי בלוויה. לא כיף להיות בלוויה. טוב לכת לבית האבל? נו, לא יודע איזה פאבים היו שם אז. הוא היה בן 90. וכשמישהו בן 90 מת זה לא צריך להיות עצוב. אבל כשאתה רואה אותו שוכב עטוף בדגל שחור לבן, אתה מוזיל דמעה. לא הכרתי אותו כמעט. סתם קרוב משפחה רחוק, שהביא לי צ'ק באיזה ארוע. כך נדמה לי לפחות. מעולם ומלואו, יש עכשיו רק מטר וחצי בחלקה רחוקה בסגולה. והאדמה, כנראה היא היחידה שלא שוכחת. זה עצוב, בלי פאנץ' ליין.