עצוב לי...
בטח כולכם שמתם לב ל"מאמר" שחן כתבה לפני כמה זמן באתר,משהו בסגנון מה הכי קשה בשנת שירות. אתמול עשו בהדסים פרידה לכל השינשינים(אנחנו והגרעין של הצופים שעובד שם במקביל אלינו). אחרי הופעה שעשינו ונאום מרגש בחדר האוכל מול כל אוכלוסיית הכפר, ירדתי עם הילדים שלי(המשפחתון בו עבדתי כל השנה),ושם עשו לנו טקס(לנו=לי ולשינשינית מהצופים שעבדה איתי). ערב שרק הילדים בנו-מקטעי קריאה ועד ריקודים ומופעי ג'אגליג(או איך שלא רושמים את זה...) קיבלתי מתנה מהמשפחתון-אלבום עם תמונות מכל השנה בצירוף מכתב אישי מכל ילד במשפחתון. בסוף הערב(שצולם כולו בוידאו) אחד הילדים נתן לי קלטת וידאו,בה צילמו לפני הקדשות מהילדים בלי שאני אדע... בקיצור-הפרידה זה דבר שכל כך הייתי מוותר עליו עכשיו...רק בסוף רואים את התוצאות של כל השנה המדהימה הזו... אין לי פואנטה,אבל הייתי חייב לשתף אתכם. תודה למי שעקב,ושבת שלום.
בטח כולכם שמתם לב ל"מאמר" שחן כתבה לפני כמה זמן באתר,משהו בסגנון מה הכי קשה בשנת שירות. אתמול עשו בהדסים פרידה לכל השינשינים(אנחנו והגרעין של הצופים שעובד שם במקביל אלינו). אחרי הופעה שעשינו ונאום מרגש בחדר האוכל מול כל אוכלוסיית הכפר, ירדתי עם הילדים שלי(המשפחתון בו עבדתי כל השנה),ושם עשו לנו טקס(לנו=לי ולשינשינית מהצופים שעבדה איתי). ערב שרק הילדים בנו-מקטעי קריאה ועד ריקודים ומופעי ג'אגליג(או איך שלא רושמים את זה...) קיבלתי מתנה מהמשפחתון-אלבום עם תמונות מכל השנה בצירוף מכתב אישי מכל ילד במשפחתון. בסוף הערב(שצולם כולו בוידאו) אחד הילדים נתן לי קלטת וידאו,בה צילמו לפני הקדשות מהילדים בלי שאני אדע... בקיצור-הפרידה זה דבר שכל כך הייתי מוותר עליו עכשיו...רק בסוף רואים את התוצאות של כל השנה המדהימה הזו... אין לי פואנטה,אבל הייתי חייב לשתף אתכם. תודה למי שעקב,ושבת שלום.
