עצוב לי

רו נה

New member
עצוב לי

עצב תהומי מושך אותי למקומות חשוכים. אני נעשית אילמת, אפילו לא יכולה לשחרר אותו במילים.
 

Lonely In Blue

New member
את חייבת...

לתרגם למילים... ולשחרר. והחיים בנויים כך, שיש נקודת איזון, אי-שם באמצע. זאת אומרת, שאם כרגע את בעצב תהומי... מחר תזרח השמש, ותינסקי למרומי החדווה.
 

s h o o s h a

New member
תבכי, חברה

כל כך מוכר אל תילחמי בהרגשה תבכי יש לך את הכתף שלי תבכי הרבה תבכי בקול תבכי בשקט ותצאי לך מהמקומות החשוכים אל אלו הכי מוארים וזכרי שיש חיים ויש חברים ואוהבים
 
סור החושך

הלאה שחור שחררי אותו תצעקי אותו העיקר שיצא אל תתני לו לעצב הזה שימשוך אותך ורק בינתיים
אחד גדול ממני אלייך
 
כל פעם שזה קורה....

...לי אני מדמיינת שאני צוללת בתוך חבית עד שנוגעת בקרקעית ואז מגלה שהנוזל הזה שבתוכו אני צוללת נראה שחור כי הוא בעצם שוקולד. פתאום זה מתוק ובכלל, אני כבר בדרך למעלה. תלתל
 

doבי

New member
נשמע מוכר,כל כך מוכר- נפגשנו כבר...

למדתי מאמי ע"ה(עליה השלום)- תמיד לפני שחוגגים את חג העצמאות - יש את יום הזכרון, ולן עצוב לנו. ואצלך רונה, אחרי החגיגות והחג - באה העצבות, על "שהכל נגמר כבר". מסקנה - עלייך רק לחגוג ולהמשיך את החג מעט יותר... לעוד שבוע למשל. שמש? - יש ויש. ים כחול? -גם יש. אז בבקשה, שימי עלייך בגד מתאים(שלא תהיה משטרת-פיזור ההפגנה)- ואל תשחי-נגד הגלים אלא איתם- שמש יש -וים כחול ובגד טוב - אז זה ה כ ל....
 
לא טוב להיות עצוב

הרגשה מוכרת כולנו בני אדם לפעמים שמחים לפעמים פחות איך אומרים: לקחת את החיים בקלות בכל מקרה צריך לעבור אותם (זה אני אמרתי) ואם אפשר עם
אז מה טוב!
 
רונה

לא יודעת מה גורם לך לעצבות הזו אבל תזכרי שה
זורחת וה
פורחים עבורך במיוחד ואת חייבת להתחיל לראות את זה כי מתחת לעננים הללו שכבדים לך מבפנים יש עננים לבנים וקלים וממתינים שם להמריא.....קחי אויר הסתכלי סביב...תראי את הפריחה באויר ואת השמש הזורחת ותנסי לחייך קצת ...כן זה מלכותי בהתחלה ....אבל אחרי זה לומדים איך לחייך ואז העצבות נעלמת לה....
 

judyr

New member
רו נה ../images/Emo70.gif

בואי הנה מהר מה זה זה
עצובה
ומי בכלל נתן לי אישור
מהר להכין כוס קפה ולהציץ לשמים (להם מותר) ולהזכר בכמה דברים שמעלים חיוך על הפנים.... לא רק סקס
 

רו נה

New member
קרן אור מבעד לענן..

ג'וד, ככה נעלמים? היום כשנסעתי לסבב הקניות השבועי שלי, חייכו אלי בסופר, העיפו מבט, ואני...הסתובבתי אחורה..אולי התכוונו למישהי או מישהו מאחורי..יצאתי בזמן מהחניה העמוסה ובדרך ראיתי, אבל ממש ראיתי בלב, את הפרחים הנפלאים, לוע הארי, כובע הנזיר, סלסילי הכסף שראש העיר טרח לשתול ולהשקות בכל פינה, מרבדים צבעוניים ויפהפיים. השמים היו מעוננים ואז ביצבצה לה קרן אור, וברדיו שמעתי את השיר שאני כל כך אוהבת (אין כמו גלגל"צ), וכשפרקתי את מוצרי המזון פגשתי בלובי את התינוק הסופגני והריחני של חברתי ושכנתי הטובה (ראיתם תינוק בן שבעה חדשים שמכחכח בגרונו כדי לקבל תשומת לב???). ואז... פתחתי את הדלת ושם עמדה לה ביתי הגדולה אפופת קורי שינה, "אמא,במה אני יכולה לעזור לך היום?" בוקר טוב ליום מקסים
אפרופו אישורים <ג'ודי, יש לך אישור בתוקף שמכסה את ההיעלמות שלך?>
 

judyr

New member
אופס../images/Emo12.gif

תמיד איכשו זה חוזר אלי..... אהההה תראי ..... זה לא ככה.... זה לא מה שאת חושבת.....
 
למעלה