עצוב לי

[סובלת בכל רגע]

עצוב לי

נמאס, עצוב לי, אני בדיכאון, בוכה מזה כבר כמו ילדה קטנה. זה השתלט עלי לגמריי לא עוזב אותי לרגע אחד. כל היום מחשבות וטקסים. הורס לי הכל. נהייתי אדם עצוב. כואב לי שאומרים עלי שאני רעה. אני לא עושה את זה בכוונה. קשה לי ואין לי פיתרון. למה אני לא יכולה להיות רגילה? כמו כולם? למה אני צריכה לחשוב על כל תזוזה ופעולה הכי קטנה שאדם עושה באופן רגיל? מרגישה שניסיתי הכל ואין לזה תקווה אצלי. לא רציתי שזה יהרוס אתי, את חיי הנישואים שלי, את המחשבה של אנשים עלי. לא מצליחה לעצר את הדמעות. נשברתי

 

[DOCTOR W H O]

היי יקירה

גם אני חשתי את מה שאת חשה. אני יודעת מה זה להקרא רעה ביחוד שאתה לא עושה כלום לפגוע.אבל עם טיפול תאמיני בי זה עובר. לא זוכרת אם ספרת לי עברת טיפול בשיחות או סיביטי?

 

[סובלת בכל רגע]

היי

הייתי בעבר בטיפולי שיחות וגם cbt שלא עזרו לי. בטיפולי ה cbt הרגשתי שאני בפיקוח ובגלל זה כלום לא הפריע לי. הפחד שלי קורה כשאני לבד או בסביבת אנשים קרובים אלי.
&nbsp

 

[DOCTOR W H O]

היי

אני מבינה מה עובר עליך. הפסיכולוג לימד אותי להניח למחשבה לחלוף בלי להתיחס אליה. אני פשוט לא נותנת לה כוח ונותנת לה לחלוף כמו כל מחשבה ולא לתת לה מספיק משקל וכוח.

 

[סובלת בכל רגע]

זה קשה

סוג המחשבות שעוברות לי בראש הם שאני עושה משהו שיפגע באדם אחר מבלי שהוא ידע.. אז קשה לי לא לעשות טקס תיקון ולא ליידע את בעלי על כך. הפחד הוא שאני תמיד בטוחה שהמחשבה שלי היא המציאות. איך מתגברים על זה?