עייפות כרונית
New member
עצוב לי...../images/Emo7.gif
לפני כמה ימים פשטתי את המדים ונפרדתי לשלום מצה"ל, אחרי שירות באמת מדהים. אני מין בחורה פטריוטית שכזו,
אני מאד אוהבת את המערכת הצבאית והייתי גאה להיות חלק ממנה. נורא אהבתי את מה שעשיתי ואת האנשים שעבדתי איתם, מאד התגאיתי במדים ובדרגות (הייתי קצינה) ובכל פעם שיצא לי להצדיע לדגל בשירת ההמנון התרגשתי עד דמעות. (ולא סתם דמעות... זה הגיע לבכי של ממש..). ועכשיו השתחררתי. אמנם רציתי להשתחרר ואני מתחילה חיים חדשים וכיוונים חדשים וזה באמת ממש נחמד ומרגש ויש למה לחכות, אבל בכל זאת נורא עצוב לי ונורא מוזר לי להיות מחוץ למסגרת הזאת בעיקר בתקופות כאלה... חוץ מזה, השבוע הייתי אמורה לחגוג 3 שנים עם האקס שלי וגם זה לא ממש מוסיף לי נחת... בקיצור- שייגמר כבר השבוע הזה. הוא רק התחיל- וכבר לא מוצא חן בעיני...
לפני כמה ימים פשטתי את המדים ונפרדתי לשלום מצה"ל, אחרי שירות באמת מדהים. אני מין בחורה פטריוטית שכזו,